לציון ה-14 ביוני, יום השנה הרביעי לפטירתו - רשימת השמות המוּערת של גיבורי יצירתו של אברהם ("בולי") יהושע המעבר מדור תש"ח לדור המדינה הפרוזאיקונים הגדולים של "דור המדינה" – א"ב יהושע, עמוס עוז, עמליה כהנא-כרמון, יעקב שבתאי, יהושע קנז, ועוד – בנו בהשוואה לקודמיהם, בני דור המאבק על עצמאות ישראל (שיכוּנוּ לשם קיצור "בני דור תש"ח"), תמונת מציאוּת חדשה שהציבה מול קוראיהם אספקלריה מרוסקת ומעוקמת. החידוש התבטא בראש וראשונה בבחירתה של קשת נושאים חדשה ובעיצובם של גיבורים מוזרים ופרוור

על ספרו של דוד אסף "אמא יקרה לי: פרקי מסע בזמר העברי", הוצאת מאגנס, ירושלים 2026, 432 עמ'. פרופסור (אמריטוס) דוד אסף, היסטוריון שהתמחה בתולדותיהם של יהודי מזרח אירופה, התמקד אחרי פרישתו לגמלאוּת בתולדות הזֶמר העברי, והפיק בשנים האחרונות שני ספרים אקזמפלריים: "שיר הוא לא רק מילים" (2019) ו"אמא יקרה לי" (2026). בדרך-כלל מתוארת האם כמי שמנענעת את העריסה ושרה שיר לתינוקהּ, ואילו בספר "אמא יקרה לי" נאספו שירים שכָּתבו הבָּנים לאמא, או על אמא, בנימה סנטימנטלית, או בהומור המנטרל א

על מאמר ושיר לא ידועים של אלתרמן שנכתבו על סף ניתוקו משלונסקי        לאדיבה גפן – ביום חגךְ כל המתעניין בתולדות הספרות העברית, גם אם אינו חוקר ספרות, יודע ששלונסקי מָרד בביאליק וניסה למעֵט את דמותו. אכן, כאשר עלה "המשורר הלאומי" לארץ באביב 1924, לא קיבלוהו שלונסקי וחבריו הצעירים במאמרי ברָכה ובזרי-פרחים. להפך, גדול המשוררים נתקל כל יום בדברי גנאי ובביקורת נוקבת שנועדו לבזותו ולהסיר את הכתר מעל ראשו. המורדים הצעירים, בני חבורת שלונסקי, יצאו למסע תעמולה ברוּטלי, כדי לשכנע את

לציון 115 שנים להולדתה של לאה גולדברג ביום 29.5.1911 "לאחותי הקטנה" – שיר פוליטי במסווה של שיר-טבע תמים לילדים בעת פרסום שירהּ של לאה גולדברג 'לאחותי הקטנה' באביב 1939, 1 כבר הורגש באוויר העולם "ריח של אבק-שריפה". לאחר אירוע ברברי כדוגמת "ליל הבדולח" (נובמבר 1938) כבר ידע כל בר-דעת שלא ירחק היום שבּוֹ תשתלט גרמניה על הונם ועל רכושם של תושביה היהודיים ותגרשם לכל עֵבר. את סופם המר במחנות ההשמדה ניחשו בשלב זה רק סופרים אחדים מרחיקי-ראות ובעלי חושים מחודדים, שמילטו את נפשם ואת מ

במלאת 66 שנה להודעת בן-גוריון ביום 23.5.1960 על לכידת אייכמן עיון בשירו של דן פגיס "עדוּת" בקיץ 1970 התפרסמה בכתב-העת "מאזנַים" של אגודת הסופרים העברים סִדרה בת שישה שירים פרי-עטו של דן פגיס –בכעין תגובה מאוחרת על אירועים שהתחוללו בעולם ובארץ מאמצע שנות ה-30' ועד התחלת שנות ה-60' של המאה ה-20. שירים אלה, שהנסתר בהם רב על הנגלה, מתיכים בתוכם למקשה אחת את האימפרסונלי והאישי, את המיתי והאמיתי. לפעמים הם מרחיקים את עדותם עד לימי בריאת העולם ויחסי קין והבל, לפעמים נרמזים בהם הרהור

על תחדישיהם של סופרי ישראל כאשר עמד ביאליק בראש ועד הלשון העברית למן עלייתו ארצה בשנת 1924 ועד מותו בשנת 1934, הוא החזיק במכתבתו מחברת שעליה רשם בכתב-ידו את הכותרת "חקר מילים", ובה אסף נתונים, המבוססים על השערותיו של פילולוג חובב, המעידים על התפתחות הלשון העברית מתוך שורשים-אחים. מרשימות השורשים, המצומצמות בהיקפן הנגלה אך הרחבות עד אין-קץ בהיקפן הסמוי, ניתן להבין איך נולדו בראשו של המשורר אחדות ממאות המילים שחידש בשפה העברית. ספרו של יצחק אבינרי "מילון חידושי חיים נחמן ביאלי

לרגל הקרנת הסרט "Per amore di una donna" לא מכבר הוזמנתי לסינמטק תל-אביב להקרנת טרום-בכורה של הסרט האיטלקי רחב-היריעה "Per amore di una donna" ["בְּשל אהבת אישה"] – גירסתו הקולנועית של הרומן השלישי של מאיר שלֵו – "כיָמים אחדים" – והבָּציר האחרון של הבמאי האיטלקי גוידו קיאזה (Guido Chiesa). זירת ההתרחשות היא ישראל, אך נראה שלא כל הנופים מצולמים בארץ (חלקם צולם כמדומתני באחת מארצות אגן הים התיכון, ורק מיעוטם בירושלים ובדרום). השחקנים הם בחלקם שחקנים אירופיים שאינם מוּכּרים לצו

אסף ענברי. "נתן ועמוס", ידיעות אחרונות. ספרי חמד, בעריכת דב אלבוים, תל-אביב 2026, 235 עמ'. אקדים ואומַר שאני מעריכה ומוקירה את אסף ענברי, וחושבת שהוא סופר יחיד במינו ומרצה מחונן – אדם כשרוני ואמיץ, שאינו הולך בתלם ואינו קד קידה לגדולים ממנו. רק אדם מסוגו ראוי לכתוב על ענק-רוח כדוגמת נתן אלתרמן – שהיה בעיני רבים, וכותבת שורות אלה בכללם, המשורר הגדול ביותר והאינטלקטואל המזהיר ביותר שקם בין סופרי ישראל אחרי מות ביאליק (לא בכדי העניקו לו בני דורו את הכינוי "נתן החכם"). מה צר שהמִ

אלתרמן בשיר האביב המכאיב "אל תיתנו להם רובים" חודש מאי – שיאהּ של עונת האביב – הוא החודש האהוב ביותר בשירה האירופית בכלל, ובשירה הגרמנית בפרט. ידוע שירו של גיתה "שיר מאי" (Mailied) משנת 1771, שהולחן על-ידי בטהובן. ידוע גם שירו של היינה "בחודש מאי היפהפה" (Im wunderschönen Monat Mai) משנת 1827 שהולחן על-ידי שומאן. ה-Lied הקצר והאופטימי של היינה תורגם לכל השפות האירופיות ואף זכה לתרגומים אחדים לעברית, הגם שהמבנה הסטרופי שלו, המשקל השלישוני וסכמת החריזה (אבבב אבבב) מקשים עד מא

מסמכים לא ידועים מארכיון יעקב הורביץ, הסופר ועורך מדור הספרות של עיתון "הארץ", על קשריו עם המשוררת נלי זק"ש, חושפים את חוטי המסכת שטווה גרשום שוקן כדי להכתיר את עגנון בפרס נובל לספרות פורסם: הארץ, 29/3/2026 עוד בשנת 1946 יזם שלמה-זלמן שוקן מהלך שעתיד היה להוביל להענקת פרס נובל לעגנון, וביקש מקורצווייל, מבקר-הבית של "הארץ", שיכתוב המלצה מקפת, שעליה חתם פרופ' ש"ה ברגמן מהאוניברסיטה העברית. קורצווייל, שהעמיק בחקר עגנון וכתב את ההמלצה המלומדת בידע רב ובגרמנית עילאית, לא יכול היה

לִצְבִיקָה נִיר, יָדִיד מִנֹּעַר,/ בְּרָכוֹת עַל סֵפֶר מְיֻחָד,/ שֶׁקִּבַּלְתִּיו, וְלֹא בַּדֹּאַר,/ תְּשׁוּקוֹת בּוֹ, אַף חִידוֹת הוּא חָד.// יוֹדְעֵי קְרוֹא וְגַם כָּל קוֹרֵא/ יִתְעַנְיְּנוּ מַה בּוֹ קוֹרֶה/ (וְאֶמֶשׁ כְּבָר הוּבְאוּ מֵרֹאשׁ,/ בַּבְּלוֹג שֶׁלִּי דִּבְרֵי פֵּרוּשׁ) על הרומן החדש של צביקה ניר "תשוקה ומוות 65667" "סיפור טוב מתחיל בהלוויה", כך נאמר בפתח הרומן החדש, הרביעי במספר, של צביקה ניר – עורך-דין וסופר העומד בעשור האחרון בראש אגודת הסופרות והסופרים. פרקיו

על היחסים הסימביוטיים בין תרצה אתר לאביה בשנת 1973, כשלוש שנים לאחר פטירת אביה, המשורר נתן אלתרמן, כתבה תרצה אתר את שירהּ "שיר לערב חג". הלחין אותו יעקב הולנדר, ומירי אלוני ביצעה אותו בביצוע בכורה בעיבודו של משה וילנסקי בפסטיבל הזמר והפזמון העברי שהתקיים אז דרך-קבע במוצאי חג העצמאות. בשיר מתואר יום העצמאות של שנת 1970, שהיה בעבור המשוררת והפזמונאית הצעירה יום העצמאות הראשון שעבר עליה בלי אביה האהוב, תומך גורלה. תרצה, שקשר סימביוטי, אמיץ ומסועף במיוחד, נתהווה בינה לבין אביה,

פורסם: ידיעות אחרונות , 27/3/2026 לקריאה ב PDF כפי שפורסם בעיתון את ספרו של אהרן מגד קראתי בשנת פרסומו (1965), עוד לפני שזכה להידפס במהדורות חוזרות ותורגם לשלל שפות זרות. באותה שנה התקבלתי לחוג לספרות אנגלית באוניברסיטה והוקסמתי מהרומנים אנגלו-אמריקאיים הנפלאים שפרופ' מאיר רוסטון לימדנו. אף-על-פי-כן, לא החמצתי את קריאת "החי על המת" , שעליו העיד מחברו בחיוך: "סבורני שמעטים הסופרים בארץ שזכו לפרסום כה רב על ספרים שכתבוּ, כשם שזכיתי אני על ספר שלא כתבתיו". האירוניה הייתה חדה

על ספרה של דורית זילברמן "לא ביום ולא בלילה" (1994) על הציירת אירה יאן , שניהלה תכתובת בת עשרות מכתבים עם ביאליק , נכתבו חיבורים לא מעטים. הציירת, שאיירה את מהדורת תרס"ח של כל שירי ביאליק, מכוּנה לדעתי בטעות "אהובתו של ביאליק". אולם, סופרים אחדים שסיפרו את סיפורה הסתמכו על "חירות הסופר" (licencia poética ), הריהו החופש האמנותי הניתן ליוצרים לסטות מן הכללים ומן העובדות ההיסטוריות ולהפעיל את דמיונם. דורית זילברמן הייתה הראשונה שחיברה רומן המבוסס על מכתבים פיקטיביים של הצייר

על האישי ועל הלאומי בשירו של אלתרמן "נון" שנכתב לרגל הפסח הראשון שחגג העם במדינת ישראל שירו של אלתרמן "נון" – בָּלָדָה כמו-עממית אך עתירת ההגות, החבויה בין שירי " הטור השביעי " – התפרסמה בחוה"מ פסח תש"ט (" הטור השביעי ", דבר, ט"ז בניסן תש"ט, 15 באפריל 1949).היה זה הפסח הראשון שחגג העם במדינתו החדשה, שזה אך הוקמה, ועדיין שילמה על הקמתה מחיר דמים כבד. בעת פִּרסום השיר עדיין לא שככו הקרבות, הגם שמתחילת 1949, ועד להשלמת החתימה על הסכמי שביתת הנשק כבר לא התנהלה לחימה בהיקף נרחב.

לציוּן יום פטירתו של המשורר ב-28 במארס ה"התכתבות" עם ביאליק ב" שלמה המלך ושלמי הסנדלר" ב-1964 העלה הבמאי שמואל בונים רעיון חסר-תקדים: הוא הציע ל אלתרמן לערוך מחדש את תרגומו הישן למחזהו של סמי גרונימן "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" (1943), להוסיף עליו פזמונים פרי-עטו ולעבּד את המחזה הישָׁן למחזה מוזיקלי מרהיב-עין ורב משתתפים (את המצאת מילת-ההֶלחֵם " מחזמר " כחלופה עברית ל- "musical " האמריקני מייחס מילון אבניאון ל אורי אבנרי ). רעיון גרנדיוזי זה – להחיות מחזה בן עשרים שנה בערך ו

חיים-נחמן ביאליק , אף-על-פי ששפתו הטבעית – השפה שבָּהּ חשב, חישב מִספרים ודיבר עם בני משפחתו, ידידיו ומיודעיו – הייתה יִידיש, לא הִרבּה לכתוב בשפה זו. כל יבולו ב"שפת האימהות" הסתכם בקומץ שירים ובמכתבים ספורים ששיגר לאשתו ולמכָּריו (בתוך אלפי מכתבים שכּתב בעברית, שרק כמחציתם כלולה בחמשת כרכי " איגרות ביאליק "). הוא לא חיבר ביִידיש אפילו סיפור אחד. את רוב שנותיו וכוחותיו הקדיש לכתיבה בעברית, ובה חיבר אפילו את האיגרות הראשונות ששיגר לעיר-הולדתו ז'יטומיר מישיבת ווֹלוֹז'ין – אל רֵ

הערות אישיות ובין-אישיות קובץ שיריו החדש של רוני סומק (" חותמות בדרכון הגוף ", זמורה – מוציאים לאור, 2026, 96 עמודים) הוא תחנה נוספת במפעל חייו של משורר ידוע ואהוב, שאת שירתו אני מלַווה יובל שנים בערך, מאז פִּרסם את ספרו הראשון (" גּוֹלֶה ", 1976) והיה עדיין סטודנט לספרות באוניברסיטת תל-אביב. לא פעם סיפרתי לידידיי שבזמן שהיה רוני סומק סטודנט באחד הקורסים שלי, לא דילגתי אפילו על שיעור אחד. גם כאשר סבלתי מכּאב-ראש או מכּאב-גרון הייתי מגיעה לכיתתי בבניין גילמן בשמונה בבוקר, כי

" על הגל החדש הסוחף את בני המאה ה-21: מתן שם "מטורלל" לרך הנולד אפתח בהתנצלות: באחת הרשימות של אתר האקדמיה ללשון העברית מצויה מילת העגה " טִרלוּל ", בהוראת "שיגעון, פעולה או התנהגות המנוגדת להיגיון ויוצרת בלבול ומבוכה". אמנם לא תמיד "קול המון כקול שדי", ובכל-זאת בחרתי להטות אוזן ללשון העגה, ונטלתי לי רשות לכנות את השמות הניתנים בדור האחרון בשם-התואר 'מטורללים'. על השמות החדשים של המאה ה-21 אכן מאיימת סכנת ה'טרלוּל' המטלטלת את חיינו, ומן הראוי לתאר את התופעה ולנסות להבין את ה

את " איש הסיפון " לא הציב ביאליק בין סיפוריו הגדולים, אלא הִצניעוֹ בתוך הסיפורת הקלה שלו, בין יצירות שאותן הכתיר בכותרת המטעה " רשימות כלאחר-יד " (הוא הציגן כאילו מדובר בקטעים אקראיים שנכתבו בקולמוס מהיר). ואולם, אין מדובר בסיפורת שנכתבה בחטף ואגב אורחא. ה"רשימות" האלה – " סוחר " ו" איש הסיפון " במיוחד – הן יצירות פרוזה מורכבות לעילא ולעיל, עם קומפוזיציה מגובשת ומתוכננת, שאינן נופלות ברמתן מן המקובל בסיפוריו הנודעים של ביאליק. את "איש הסיפון" חיבר ביאליק כשלוש שנים לפני מות

­­­ מחולת המוות של נתן אלתרמן עיון בפזמונו "שיר ערש" מהמחזה "אסתר המלכה" פורסם (בנוסח קצר יותר): ­­"נומה מלך, נומה לץ" עיון בפזמונו של אלתרמן "שיר ערשׂ" 16 באוק׳ 2022 א. בלילה של צבעי מזרח ומערב את הפזמון " שיר ערש ", הפותח במילים " הֵיכָל וָעִיר נָדַמּוּ פֶּתַע ", חיבר אלתרמן בשנת 1965 לשֵׁם שילובו במחזמר " אסתר המלכה " שהצגת הבכורה שלו עלתה על במת " הקאמרי " ביום 6.2.1966. היה זה מחזהו האחרון של אלתרמן שהוצג בחייו. אחריו הפיק גרשון פלוטקין רק את מופע-הפזמונים "

לציוּן 56 שנים לפטירתו מדוע בחר שמואל-יוסף צ'צ'קס להשכיח את שם-משפחתו הגלותי ולהיקרא "ש"י עגנון" ? פורסם: מקור ראשון , 20/02/26 לחצו לקריאה בקובץ PDF מדוע החליט שמואל-יוסף צ'צ'קס (Czaczkes) להיקרא " ש"י עגנון "? התשובה כביכול קצרה ופשוטה: כך חתם ב-1908 על " עגונות ", סיפורו הארץ-ישראלי הראשון. מאז דבַק בשם, ואפילו דרש עליו זכות יוצרים. בפנייתו למשרד-הפנים ביקש ש" עגנון " יישאר שם ייחודי, שלא יינתן לכל-דכפין. שינוי שם לועזי לשם עברי הוא בדרך-כלל הליך רגיל ופשוט שחשיבותו אינ

במלאת 70 שנה ל"נאום הסודי" על פשעי סטלין שנשא חרושצ'וב ביום 24.2.1956 ביום 24 בפברואר 1956 נשא ניקיטה חרושצ'וב לפני משתתפי הוועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית נאום שהוקיע את פולחן האישיות של סטלין ופירט את השלכותיו על טיב החיים בבריה"מ. לשמירת סודיותו של נאום גורלי זה, שארך ארבע שעות ונודע בשם "הנאום הסודי", הוצאו מהאולם נציגי המפלגות הקומוניסטיות מרחבי העולם, לבל יוציאו את דיבת ברה"מ רעה, ונותרו בו רק הנציגים "המקומיים", חדורי המגמה הפטריוטית, שהגנו על שמה של בר

לא כולם האמינו שהעברית העתיקה תוכל לקום לתחייה 130 שנים לספרו של הרצל "מדינת היהודים" ספרות התחייה , שבראשה עמדו אחד-העם, ברדיצ'בסקי, פרישמן, ביאליק, טשרניחובסקי, ברנר וגנסין , להבדיל מספרותם של "חובבי ציון", התחילה לבצר את מעמדה הספרותי והציבורי בשנות התשעים של המאה התשע-עשרה – בתקופה של התעוררות לאומית גדולה, שהגיעה לשׂיאהּ בשנות התכנסותם של שלושת הקונגרסים הציוניים הראשונים (1897 – 1899). היו אלה שנות פריחה מואצת של הספרות העברית ושנות מעברו של החינוך העברי מן ה"חדר" המ

סיפורו הנפתל של "עובדיה בעל מום" פורסם: " הארץ " , 3/2/2026 לקריאה בקובץ PDF כפי שפורסם בעיתון דברי מבוא: לפני שלוש שנים (+), במכתב מיום 29.12.2022, סיפר לי הרב ג'פרי-יוסף סאקס , מנהל המחקר ב" בית עגנון ", שהולך ומתעורר רינסנס בחקר עגנון סביב הסיפור הנידח "עובדיה בעל מום" שעד אז " מעט מאוד נכתב עליו" . מכתבו נשלח אליי לאחר שמחקרי על סיפור זה (הרחבתו של פרק מספרי " הניצנים נראו בארץ: סיפוריו המוקדמים של עגנון", (2021 ) הוכנס לרשימת המחקרים והמאמרים על עגנון שבעריכתו. אכן, ב

לציון ה-12 בפברואר - יום הירצחו של יאיר על שירו של אברהם (" יאיר ") שטרן ועל תגובתו של אלתרמן ב-12 בפברואר 1942 נרצח אברהם ( "יאיר" ) שטרן , מייסד ארגון הלח"י ומפקדו, על ידי המשטרה הבריטית במחבוא שמצא בדירת ידידיו בשכונת פלורנטין. כידוע, כינויו המחתרתי (״ יאיר ") ניתן לו על-שם אלעזר בן יאיר – מפקד הקנאים במצדה, ואת מסכֶת חייו הדרמטית ליווּ מימרות רמות שכל אחת מהן יכולה להירשם בדפי הקרב של הפיקוד הצבאי, להתנוסס על דגל או להיחרת על מצבתו של לוחם שנפל בקרב. אוהביו ואויביו ידעו

האם ערב קריאת שירה הוא חוויה מהנָה או מענָה ? כותרת הרשימה שלהלן, המתארת את אירועי-הספר שבהם משוררים קוראים משיריהם לפני ציבור-מאזינים – רובו עמיתים, ידידים ובני משפחה – מבוססת על מימרה מחוּיכת שהשמיע הסופר האמריקני עטור הפרסים רוברט היינליין (Heinlein) , מחבּרם של שלל ספרי מדע בדיוני וכן מהנדס אווירונאוטיקה בצי האמריקני. את התופעה תאר באירוניה מושחזת, לאמור: A poet who reads his verse in public may have other nasty habits (ובעברית: "משורר הנוהג לקרוא את שיריו בפומבי, ייתכן ש

על מקורם המפתיע של שמות שרווחו בעבר בקהילות אשכנז . רוב השמות הפרטיים היהודיים שהיו נהוגים במזרח אירופה ובמרכזה – שמות כגון " געצל " ו"שמערל ", " בונים " ו" גרונים ", " זלמן " ו" קלמן " – נמחו זה מכבר מתחת לשָׁמינו, ובארץ רק ברחובות בני-ברק והשכונות החרדיות של ירושלים ניתן עדיין לפגוש בהם לפעמים. אולם, מתברר שכיום גם בחוגי החרדים מעדיפים בדרך-כלל להמיר את השמות הגלותיים שהיו נהוגים בדורות עבָרוּ, בשמות עבריים "רגילים": בשמותיהם של אבות האומה, או בשמות מקראיים אחרים,

עיון בשיר-ילדים שתרגם נתן אלתרמן הצעיר התפרסם: אתר נתן אלתרמן www.alterman.org.il , בתאריך 7/5/2025 את "התפוח הישֵן" , שיר-ילדים מתורגם לא מוּכּר, פִּרסם נתן אלתרמן בעת שהיה בן 23 בלבד, כשנה לאחר שחזר מצרפת ובכיסו דיפלומה של אגרונום. השיר התפרסם במוסף לילדים של עיתון " דבר " ( שנה ב, גיל' ז [כ], י"ד בניסן תרצ"ג [10.4.1933], עמ' 4 ). דודו של אלתרמן, זלמן אריאל , שערך עם משה בליך ו נתן פרסקי את סִדרת ספרי-הלימוד הנודעת " מקראות ישראל " חזר ופרסם את " התַּפוח הישֵן " פעמיי

העברית אינה לשון "מפרגנת". דובריה אינם מרבים להחמיא זה לזה. הם מרבים לגנות את הזולת ולהוציא את דיבתו רעה; ממעטים למחול, וממהרים לדון לכף חובה. ובמאמר מוסגר: המילה " לרתות " מן השורש רת"ה, החלופה העברית של המילה " לפרגן ", שהגיעה למקומותינו מלשון יִידיש הרגשנית והרחמנית, כבר החלידה במאגריה של השפה העברית מחוסר שימוש (הגם שיועצת-הלשון רות אלמגור-רמון ניסתה להחיותה בספרה " רגע של עברית "). מאמרו של ד"ר רוביק רוזנטל " משקלים על המשקל " (באתר " רב-מילים ") מראה שבמשקל "קטלן

לציוּן יום פטירתה של המשוררת ב-15 בינואר עיון בשירהּ של לאה גולדברג " ערב מול גלעד " נוסח מורחב של דברים הכלולים בספרי " לשיר בשפת הכוכבים : על יצירת לאה גולדברג" , הוצאת ספרא בשיתוף עם הוצאת הקיבוץ המאוחד , תל-אביב 2014. שיר ערש מעודן – חרישי למשמע ורגוע למראה הז'אנר הספרותי המכוּנה "שיר-ערש" ("lullaby") שמו מעיד עליו שהוא נועד לסייע להורים להרגיע את ילדיהם לקראת השֵּׁנה. כמו רבים מִסוּגֶיהָ ומִסוגותיה של ספרות הילדים, הוא נולד בהשפעת הִלכי-רוח רומנטיים, שהעלו על נס גם את ה

לרגל יום הולדתו של המשורר ראיון עם עורכי כתב-העת " אורות " פורסם: (בגירסה מקוצרת) " אורות " גיליון 15 המוקדש כולו ל ביאליק - (הראיון המקוצר בקובץ PDF בסוף עמוד זה) אורות - גליון 15 שאלה: מאין מתחילים? למה כדאי לשים לב? מה משך אותך לחקור את חייו ויצירתו, והאם יש רגע מסוים בחייו או ביצירתו שהשפיע עליך במיוחד? איך נכנסים לתוך יערות-העד של יצירת ביאליק. זה באמת לא פשוט. כבר סיפרתי לך, קובי, כשהתחלתי את עבודתי במכון כץ לחקר הספרות (היום מרכז קיפ) די התאכזבתי כששיבצו אותי

מהדורה חדשה של הרומנים "זכרון דברים" ו "סוף דבר" מאת יעקב שבתאי פורסם: מקור ראשון , 26.12.2025 יעקב שבתאי, " זיכרון דברים " (רומן), הספריה החדשה, ספרי סימן קריאה, הוצאת הקיבוץ המאוחד , תל-אביב 2026, 459 עמ'; הנ"ל, " סוף דבר " (רומן), שם, תל-אביב 2025, 316 עמ'. יעקב שבתאי (יליד 1934), הנחשב לאחד הסופרים החשובים של "דור המדינה", הלך לעולמו בגיל 47, והשאיר אחריו מורשת צנועה ויקרת-ערך: את ספריו " זיכרון דברים " (1977) ו" סוף דבר " (1984). בני דורו, בהם סופרי-העל א"ב יה

המשוררת עטורת-הפרסים חדוה הרכבי (1941 – 2025) הלכה היום לעולמה חדוה הרכבי , ילידת דגניה ב', משוררת עטורת-פרסים וציירת מחוננת בוגרת " בצלאל ", הלכה היום לעולמה, חודש ימים בדיוק לפני יום הולדתה. בנה היחיד, אלישע הרכבי , נהרג בתאונת ירי ב-2003, בגיל 28, ועל מותו כתבה את השיר " מיגו " (הוא שם החיבה שהעניקה לבנה): הָשִׁיבוּ לִי אֶת מִיגוֹ שֶׁלִּי הָשִׁיבוּ לִי אֶת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שֶׁלִּי הָשִׁיבוּ לִי אֶת הָאוּרִים וְהַתֻּמִּים שֶׁלִּי הָשִׁיבוּ לִי אֶת הַיֶּלֶד הַיְפֵהפֶה שֶׁ

במלאת 80 שנה ליציאתו לאור הערת מבוא "רגע" לפני סוף שנת ה-80 ליציאתו לאור, יובאו כאן גילויים אחדים אחדים שנתגלו לי אגב קריאה מחודשת ברומן הגדול (תרתי-משמע) " תמול שלשום " (1945). רבים ממבקריו רואים בו את גדול ספריו של עגנון , ואחדים אף הציגוהו כספר העומד בשורה אחת עם הרומנים הגדולים של ספרות העולם בת המאה העשרים. קראתיו לראשונה ב-1965, כשהתחלתי את לימודי התואר הראשון (באותה עת כל סטודנט בחוג לספרות עברית קיבל בפתח שנה א' רשימת-קריאה שעל כל פריטיה הוטל עליו להיבחן בסוף השנה),

תחנת "גלי צה"ל" שהוקמה כשנה-שנתיים אחרי קום המדינה והפועלת מעל גלי האתר בפרישׂה ארצית מאז 1950 עומדת להיסגר על-ידי שר-הביטחון שעוד לא נולד כאשר תחנת הרדיו הצבאית הזאת יצאה לדרכה. במשך שבעים וחמש שנים פעלה התחנה, שירתה את חיילי צה"ל באשר הם, ועכשיו היא עומדת להיזרק לפח כמטלית רצפה בלויה – כחפץ אין חפץ בו. ומדוע? את התשובה סיפקה השרה מירי רגב – בזמן בעת שכיהנה בתפקיד שרת-התרבות של מדינת ישראל – כאשר אמר גלויות ומפורשות: " מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו? ". על תשובה כז

לרגל 90 שנה לעלייתה של המשוררת לפלשתינה-א"י על שירה של לאה גולדברג "תל-אביב 1935" לפני תשעים שנה הגיעה לאה גולדברג לתל-אביב, ובמלאת שנות דור לעלייתה, היא חיברה את השיר "תל-אביב 1935" (1961), המתאר את פגישתה הראשונה עם העיר הלבנה שאליה הגיע נתן אלתרמן, שותפה לחבורת "יחדיו" של שלונסקי , עשר שנים לפניה. ואולם, בעוד שאלתרמן תיאר את העיר במרומז בשירו " תמוז " בצבעי זהב וכחול כיאה לעיר שהוקמה על חולות הזהב לחוף הים הכחול, לאה גולדברג תיארה את העיר בצבעי שחור-לבן, כיאה לתמונה בא

האִזכּוּר הבולט ביותר של השם "דצמבר" , שמו של החודש האחרון של לוח השנה הגרגוריאני (שהיה כידוע החודש העשירי בלוח השנה הרומי, ומכאן שמו) מצוי בפתח הבית השני של " העורב ", שירו הנודע של אדגר-אלן פו , הנחשב לאחד השירים המושלמים ביותר שנכתבו מאז ומעולם מן הבחינה המוזיקלית. " העורב " הוא שיר קודר ומפחיד, אך גם יפה ומושך. הוא תורגם לשפות רבות, ופרץ דרכים חדשות, תמטיות וטכניות, בספרות העולם ובספרות העברית: Ah, distinctly I remember it was in the bleak December , And each separate dy

על שגיאות עובדתיות, אנכרוניזמים ושיבושי לשון בפזמונים ובשירי הזמר העבריים עד לפני שנות דור ידעה הספרות העברית להבדיל בין שירה לפזמונאות, וגדולי המשוררים ידעו לשים חיץ ברור בין שני הז'אנרים, בהבינם שמדובר בשני סוגי כתיבה שונים, שרק פֹּה ושָׁם פולשים זה לרשותו של זה. ח"נ ביאליק , למשל, הפריד בין שיריו ה"קנוניים" לבין פזמוניו, ואת שיריו לילדים לא כלל במהדורות כל כתביו. משוררי המודרנה (א' שלונסקי, ל' גולדברג, א' פן, ואחרים) לא טרחו אפילו להוציא לאור את פזמוניהם, ואלמלא הקדיש מנח

גם מי שאינו חסיד נלהב של מִשנתו הרומנטית של רוּסוֹ ושל "תורת המעמקים" של פרויד יודע אל-נכון שכל חיינו בעבר ובעתיד מקופלים בילדוּת, הלוא היא תקופת "בראשית" של האדם. זכור לי שהתחלתי ללמוד בכיתה ב' בבית-ספר יהל"ם ברמת-גן את "סיפורי המִקרא" מתוך הספרון המצויר שערך חיים-נחמן ביאליק . מאז ועד היום לא שכחתי איך נרעדתי למִשמע שתי המילים הראשונות – " בְּרֵאשִׁית בָּרָא " – שאותן קראה המורה רבקה גוּבֶּר בנימה דרָמָטית שהשאירה את תלמידיה פעורי פה. הצלילים הקשים של שתי המילים הראשונות הט

במלאת מאה שנים להקמתה הסָטִירה על מלומדי האוניברסיטה העברית הפתיחה הרשמית של האוניברסיטה העברית בירושלים אירעה כידוע באביב 1925, באמפיתאטרון של הר הצופים, במעמד קהל גדול ובהשתתפות הרב הראשי אברהם- יצחק הכהן קוק, חיים ויצמן, הלורד בלפור, הנציב העליון לארץ ישראל סיר הרברט סמואל והמשורר חיים-נחמן ביאליק. אחד-העם , שברוח משנתו (שהתמקדה ברעיון "המרכז הרוחני") הוקמה האוניברסיטה העברית, לא הגיע לטקס מחמת בריאותו הלקויה, וביאליק שייצג אותו ואת השקפתו, אמר בנאומו את המשפט מרטיט-הלב:

לכבוד העלאתו של אלפרד דרייפוס בדרגה (בדיעבד) ע"י נשיא צרפת עמנואל מקרון ב-18/11/2025 צדק היסטורי: אלפרד דרייפוס הועלה לדרגת "בריגדיר גנרל" ביום 18 בנובמבר 2025 הודיע נשיא צרפת, עמנואל מקרון , על העלאתו בדרגה של אלפרד דרייפוס ל"בריגדיר גנרל" [תת-אלוף], וזאת כ-131 שנים לאחר טקס ההשפלה שערכו לקצין היהודי, עת דרגותיו נשללו ממנו והוא נדון למאסר עולם ב"אי השֵּׁדים". ציניקנים יטענו שכך מנסים עמנואל מקרון וממשלתו לכפר במקצת על שלל ההתבטאויותיו לטובת הפלשתינאים שהושמעו מפיהם מאז טב

120 שנה לַ "תקופה הוורודה" והרהורים על חקר הספרות לפני כ-120 שנה עבר פיקאסו מן "התקופה הכחולה" (1901 – 1904) אל "התקופה הוורודה", שתמונותיה הראשונות צוירו בסוף 1904 ובראשית 1905 במשכנות העוני, הזנות והפשע של מונמַרטר (במִבנה הקרוי "Bateau Lavoir" – "המכבסה הצפה"). כמו כל האמנים המתחילים שגרו לידו ב"Bateau", גם הצייר הצעיר, איש ברצלונה, חי בעוני מחפיר. רק זעיר פֹּה זעיר שָׁם התחילו החיים להאיר לו פנים. בשנות "התקופה הכחולה" סבל פיקאסו מדיכאון ומחרדה, עקב התאבדותו של חברו הטו

במלאת 30 שנה ל רצח רבין מקרים של "רצח אב" (Patricide) ושל "רצח מלך" (Regicide) ליווּ את האנושות למן קדמת דנא. "ענף הזהב" (" The Golden Bough "), ספרו של האנתרופולוג הנודע סיר ג''יימס פרייזר (Frazer) מתאר אירועים כאלה בחברות שבטיות, בניהן ראו בהם טקסים המעלים את הגיבור כקורבן לשם רענון החיים ולשם שמירה על הפריון ועל היבולים. את הגיבורים הפרימיטיביים, הנושאים בתפקידי מנהיגות, תיאר פרייזר כמי שרצחו את קודמיהם, ביָדעם מראש בוודאות גמורה שיום אחד יירצחו גם הם על ידי גיבור שיבק

(או: בין אביב העלומים לִכפור הזִקנה) במלאת מאה שנה לסיפורו של עגנון שתי גישות לעלייה לארץ-ישראל לפי הסיפור "מעשה העז" (1925) סיפורו הקצר של עגנון " מעשה העז " פותח בקורותיו של זקן " שהיה גונח מלבו ", ורופאיו ציווּ עליו לשתות חלב עִזים כדי שיירפא ממחלתו. שמע הזקן בקולם, וקנה עז שנהגה להיעלם לעִתים מזומנות, ובשובה הביתה היו דדיה מלאים חלב מתוק מדבש וטעמו כטעם גן עדן. ביקש הזקן לדעת את מקור החלב המשובח, והורה לבנו לעקוב אחר העז. בעקבות העז, הגיע הצעיר "בקפיצת הדרך" לארץ-ישראל,

לרגל יום הולדתו החל ב-23 באוקטובר אבשלום פיינברג בראי השירה העברית אבשלום פיינברג , ממייסדי ניל"י (1899 – 1917), היה כידוע צעיר ארץ-ישראלי נאה וברוך כשרונות, בעל לשון חדה וקסם אישי רב, שמשך אליו את בנות היישוב. יש אומרים שרעיונותיו המקוריים שחתרו לסיום שלטונם של התורכים והצליחו כמעט להתממש, למעשה החישו את מותו. הוא יזם קשרים עם הבריטים ורמז להם על הטובות שתצמחנה לבריטניה אם תצליח לסלק מאיזור הסהר הפורה את האימפריה העות'מאנית המתפוררת עם באשת הריקבון שלה. נפילתו בחולות המדבר,

90 שנה אחרי שתורגמו מיידיש בידי נתן אלתרמן נמצאו פזמוני 'המכשפה' של אברהם גולדפאדן — המחזה שהייתה לו השפעה מכרעת על ספרו האחרון 'חגיגת קיץ' . הפזמונים מלאים בניצוצות גאונות, אז מדוע לא שמר אלתרמן על האוצר שבו שיקע את כישרונו, ומה הקשר של לאה גולדברג להיעלמות המסתורית? פורסם: ידיעות אחרונות , 3/10/2025 לקריאה בקובץ PDF כפי שהודפס בעיתון לפני שנים עסקתי ב 'חגיגת קיץ' בספרי 'על עת ועל אֲתָר' (1998), וטענתי שאלתרמן המזדקן "התכתב" בספר שיריו האחרון עם מחזהו של אברהם גולדפאד

עם ההודעה של שובם הצפוי של חטופי ה חמאס לבתיהם גם במאה ה-19 הייתה בעם ישראל פרשה שניתן לכנותה בשם "פרשת החטופים" (החטופים באותה עת...

אנדד אלדן 1924 - 2025 (צילום: בוריס כרמי) הבוקר הודיעו אתרי החדשות על פטירתו בגיל 101 של המשורר אנדד אלדן , שהיה איש קיבוץ בארי...

לריבוי שירי סוכות של ביאליק היו שתי סיבות, לכל הפחות. האחת קשורה במיקומו של החג על-גבי הלוח העברי: חג הסוכות מסיים את תקופת החגים של ראשית ה