<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/" xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/" xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom" version="2.0"><channel><title><![CDATA[מחקרים בספרות עברית]]></title><description><![CDATA[ פרופ. זיוה שמיר חוקרת ספרות ושירה, מתרגמת מאנגלית וצרפתית.
פירסמה מעל 45 ספרי מחקר וזכתה בפרסים רבים]]></description><link>https://www.zivashamir.com/blog</link><generator>RSS for Node</generator><lastBuildDate>Sun, 10 May 2026 02:31:01 GMT</lastBuildDate><atom:link href="https://www.zivashamir.com/blog-feed.xml" rel="self" type="application/rss+xml"/><item><title><![CDATA[ימין ושמאל – רק שְׁכוֹל ושכוֹל]]></title><description><![CDATA[אסף ענברי. "נתן ועמוס", ידיעות אחרונות. ספרי חמד, בעריכת דב אלבוים, תל-אביב 2026, 235 עמ'. אקדים ואומַר שאני מעריכה ומוקירה את אסף ענברי, וחושבת שהוא סופר יחיד במינו ומרצה מחונן – אדם כשרוני ואמיץ, שאינו הולך בתלם ואינו קד קידה לגדולים ממנו. רק אדם מסוגו ראוי לכתוב על ענק-רוח כדוגמת נתן אלתרמן – שהיה בעיני רבים, וכותבת שורות אלה בכללם, המשורר הגדול ביותר והאינטלקטואל המזהיר ביותר שקם בין סופרי ישראל אחרי מות ביאליק (לא בכדי העניקו לו בני דורו את הכינוי "נתן החכם"). מה צר שהמִגוון הרחב של...]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%95%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%9C-%D7%A8%D7%A7-%D7%A9-%D7%9B%D7%95-%D7%9C-%D7%95%D7%A9%D7%9B%D7%95-%D7%9C</link><guid isPermaLink="false">69fba1115caf4ed272c0783e</guid><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><category><![CDATA[אלתרמן]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><category><![CDATA[עמוס עוז]]></category><pubDate>Wed, 06 May 2026 22:17:37 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_f0db4ad94d744509a19934e8caa0716e~mv2.png/v1/fit/w_1000,h_1000,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item><item><title><![CDATA[חֹדֶשׁ מַאי הָיָה. נָאָה מִכָּל הַמַּאיִים שֶׁיָּדְעָה אֵי-פַּעַם אִמָּא-אֲדָמָה]]></title><description><![CDATA[אלתרמן בשיר האביב המכאיב "אל תיתנו להם רובים" חודש מאי – שיאהּ של עונת האביב – הוא החודש האהוב ביותר בשירה האירופית בכלל, ובשירה הגרמנית בפרט. ידוע שירו של גיתה "שיר מאי" (Mailied) משנת 1771, שהולחן על-ידי בטהובן.  ידוע גם שירו של היינה "בחודש מאי היפהפה" (Im wunderschönen Monat Mai) משנת 1827 שהולחן על-ידי שומאן.  ה-Lied הקצר והאופטימי של היינה תורגם לכל השפות האירופיות ואף זכה לתרגומים אחדים לעברית, הגם שהמבנה הסטרופי שלו, המשקל השלישוני וסכמת החריזה (אבבב אבבב) מקשים עד מאוד לתרגמו לעברית....]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%97-%D7%93-%D7%A9-%D7%9E-%D7%90%D7%99-%D7%94-%D7%99-%D7%94-%D7%A0-%D7%90-%D7%94-%D7%9E-%D7%9B-%D7%9C-%D7%94-%D7%9E-%D7%90%D7%99-%D7%99%D7%9D-%D7%A9-%D7%99-%D7%93-%D7%A2-%D7%94-%D7%90-%D7%99-%D7%A4-%D7%A2-%D7%9D-%D7%90-%D7%9E-%D7%90-%D7%90-%D7%93-%D7%9E-%D7%94</link><guid isPermaLink="false">69f7c7f090b4365cb8666eda</guid><category><![CDATA[אלתרמן]]></category><category><![CDATA[רטוש]]></category><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><category><![CDATA[גרמנית]]></category><pubDate>Sun, 03 May 2026 22:38:30 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_9359d58534a04d79ac26deb6e21dc8a9~mv2.png/v1/fit/w_821,h_384,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item><item><title><![CDATA[סיפורי פרסום והפרסת פרסים]]></title><description><![CDATA[מסמכים לא ידועים מארכיון יעקב הורביץ, הסופר ועורך מדור הספרות של עיתון "הארץ", על קשריו עם המשוררת נלי זק"ש, חושפים את חוטי המסכת שטווה גרשום שוקן כדי להכתיר את עגנון בפרס נובל לספרות פורסם: הארץ, 29/3/2026 עוד בשנת 1946 יזם שלמה-זלמן שוקן מהלך שעתיד היה להוביל להענקת פרס נובל לעגנון, וביקש מקורצווייל, מבקר-הבית של "הארץ", שיכתוב המלצה מקפת, שעליה חתם פרופ' ש"ה ברגמן מהאוניברסיטה העברית. קורצווייל, שהעמיק בחקר עגנון וכתב את ההמלצה המלומדת בידע רב ובגרמנית עילאית, לא יכול היה לחתום עליה, כי...]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%9D</link><guid isPermaLink="false">69f23f07d3f2ae6dd91754b6</guid><category><![CDATA[עגנון]]></category><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><pubDate>Wed, 29 Apr 2026 18:11:10 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_158950e1c997428b882980b2035f28d4~mv2.png/v1/fit/w_1000,h_484,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item><item><title><![CDATA["סיפור טוב מתחיל בהלוויה"]]></title><description><![CDATA[לִצְבִיקָה נִיר, יָדִיד מִנֹּעַר,/ בְּרָכוֹת עַל סֵפֶר מְיֻחָד,/ שֶׁקִּבַּלְתִּיו, וְלֹא בַּדֹּאַר,/ תְּשׁוּקוֹת בּוֹ, אַף חִידוֹת הוּא חָד.// יוֹדְעֵי קְרוֹא וְגַם כָּל קוֹרֵא/ יִתְעַנְיְּנוּ מַה בּוֹ קוֹרֶה/ (וְאֶמֶשׁ כְּבָר הוּבְאוּ מֵרֹאשׁ,/ בַּבְּלוֹג שֶׁלִּי דִּבְרֵי פֵּרוּשׁ) על הרומן החדש של צביקה ניר "תשוקה ומוות 65667" "סיפור טוב מתחיל בהלוויה", כך נאמר בפתח הרומן החדש, הרביעי במספר, של צביקה ניר – עורך-דין וסופר העומד בעשור האחרון בראש אגודת הסופרות והסופרים. פרקיו של הרומן, הנושא...]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C-%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%94</link><guid isPermaLink="false">69ea86875d1a97fd7ba9e3dc</guid><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><category><![CDATA[- כללי -]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><pubDate>Wed, 22 Apr 2026 20:54:02 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_5cc8d1b980ef484e964bc6c6a5363c16~mv2.png/v1/fit/w_609,h_282,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item><item><title><![CDATA[שיר לערב חג העצמאות]]></title><description><![CDATA[על היחסים הסימביוטיים בין תרצה אתר לאביה בשנת 1973, כשלוש שנים לאחר פטירת אביה, המשורר נתן אלתרמן, כתבה תרצה אתר את שירהּ "שיר לערב חג". הלחין אותו יעקב הולנדר, ומירי אלוני ביצעה אותו בביצוע בכורה בעיבודו של משה וילנסקי בפסטיבל הזמר והפזמון העברי שהתקיים אז דרך-קבע במוצאי חג העצמאות. בשיר מתואר יום העצמאות של שנת 1970, שהיה בעבור המשוררת והפזמונאית הצעירה יום העצמאות הראשון שעבר עליה בלי אביה האהוב, תומך גורלה. 	תרצה, שקשר סימביוטי, אמיץ ומסועף במיוחד, נתהווה בינה לבין אביה, מבטאת בפזמון "שיר...]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%A9%D7%99%D7%A8-%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%91-%D7%97%D7%92-%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA</link><guid isPermaLink="false">69e7eb7087a5c2e7c1376ee2</guid><category><![CDATA[אתר]]></category><category><![CDATA[אלתרמן]]></category><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><pubDate>Tue, 21 Apr 2026 21:51:29 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_e15173a10e5c42beb40d6a688b89ed96~mv2.jpg/v1/fit/w_1000,h_1000,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item><item><title><![CDATA[מדוע אני חוזרת שוב ושוב לספרו של אהרן מגד "החי על המת"?]]></title><description><![CDATA[פורסם: ידיעות אחרונות  , 27/3/2026 לקריאה ב PDF כפי שפורסם בעיתון את ספרו של אהרן מגד  קראתי בשנת פרסומו (1965), עוד לפני שזכה להידפס במהדורות חוזרות ותורגם לשלל שפות זרות. באותה שנה התקבלתי לחוג לספרות אנגלית באוניברסיטה והוקסמתי מהרומנים אנגלו-אמריקאיים הנפלאים שפרופ'  מאיר רוסטון לימדנו. אף-על-פי-כן, לא החמצתי את קריאת "החי על המת" , שעליו העיד מחברו בחיוך: "סבורני שמעטים הסופרים בארץ שזכו לפרסום כה רב על ספרים שכתבוּ, כשם שזכיתי אני על ספר שלא כתבתיו". 	האירוניה הייתה חדה כתער: כזכור,...]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%A9%D7%95%D7%91-%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%91-%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F-%D7%9E%D7%92%D7%93-%D7%94%D7%97%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%AA</link><guid isPermaLink="false">69deb02a1847596b2f51bf6b</guid><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><pubDate>Tue, 14 Apr 2026 21:54:19 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_9744d82804c647e8916ffd96b9b41ad8~mv2.png/v1/fit/w_1000,h_1000,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item><item><title><![CDATA[בדיה מתוחכמת שהקדימה את זמנה]]></title><description><![CDATA[על ספרה של דורית זילברמן "לא ביום ולא בלילה"  (1994) על הציירת אירה יאן , שניהלה תכתובת בת עשרות מכתבים עם ביאליק , נכתבו חיבורים לא מעטים. הציירת, שאיירה את מהדורת תרס"ח של כל שירי ביאליק, מכוּנה לדעתי בטעות "אהובתו של ביאליק". אולם, סופרים אחדים שסיפרו את סיפורה הסתמכו על "חירות הסופר"  (licencia poética ), הריהו החופש האמנותי הניתן ליוצרים לסטות מן הכללים ומן העובדות ההיסטוריות ולהפעיל את דמיונם.  דורית זילברמן  הייתה הראשונה שחיברה רומן המבוסס על מכתבים פיקטיביים של הציירת שאהבה את המשורר...]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%AA-%D7%A9%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%AA-%D7%96%D7%9E%D7%A0%D7%94</link><guid isPermaLink="false">69d8152fa51db32c14c398c4</guid><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><pubDate>Thu, 09 Apr 2026 21:41:54 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_06bd648eda0a4288af239aec2a75724d~mv2.png/v1/fit/w_1000,h_1000,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item><item><title><![CDATA[איך יהודי אלמוני אוזר כוח וקם לתחייה]]></title><description><![CDATA[על האישי ועל הלאומי בשירו של אלתרמן "נון" שנכתב לרגל הפסח הראשון שחגג העם במדינת ישראל שירו של אלתרמן  "נון"  – בָּלָדָה כמו-עממית אך עתירת ההגות, החבויה בין שירי " הטור השביעי " – התפרסמה בחוה"מ פסח תש"ט (" הטור השביעי ", דבר, ט"ז בניסן תש"ט, 15 באפריל 1949).היה זה הפסח הראשון שחגג העם במדינתו החדשה, שזה אך הוקמה, ועדיין שילמה על הקמתה מחיר דמים כבד. בעת פִּרסום השיר עדיין לא שככו הקרבות, הגם שמתחילת 1949, ועד להשלמת החתימה על הסכמי שביתת הנשק כבר לא התנהלה לחימה בהיקף נרחב. עם ישן-חדש,...]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%90%D7%95%D7%96%D7%A8-%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%95%D7%A7%D7%9D-%D7%9C%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%99%D7%94</link><guid isPermaLink="false">69d2bbae072d140cb959c511</guid><category><![CDATA[אלתרמן]]></category><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><pubDate>Sun, 05 Apr 2026 20:03:51 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_30a4c8eb11be4c049fbec9258661cc75~mv2.png/v1/fit/w_1000,h_1000,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item><item><title><![CDATA[נקמת ילד קטן עוד לא ברא השׂטן]]></title><description><![CDATA[על שירו של ביאליק בעקבות טבח קישינב, שאירע בפסח 1903 120 שנים לפני טבח ה-7 באוקטובר כידוע, התורה אוסרת על היחיד לבצע פעולות תגמול ונקם בממד הלאומי ( "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ" ; ויקרא יט, יח). לעומת זאת, הנקמה מותרת כלפי עמים צוררים ואויבים, ככתוב: "לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם תּוֹכֵחוֹת בַּלְאֻמִּים" (תהלים קמט, ז). הערב, ליד שולחן הסדר ייאמר:  "שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ. כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב וְאֶת...]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%A0%D7%A7%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%9C%D7%93-%D7%A7%D7%98%D7%9F-%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%9C%D7%90-%D7%91%D7%A8%D7%90-%D7%94%D7%A9-%D7%98%D7%9F</link><guid isPermaLink="false">69cc3891bc536ac286a9b5cd</guid><category><![CDATA[ביאליק]]></category><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><pubDate>Tue, 31 Mar 2026 22:19:55 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_8a2aa5543007478184831751037b9f1f~mv2.png/v1/fit/w_824,h_353,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item><item><title><![CDATA[אלתרמן והמחזמר העברי המקורי הראשון]]></title><description><![CDATA[לציוּן יום פטירתו של המשורר ב-28 במארס ה"התכתבות" עם ביאליק ב" שלמה המלך ושלמי הסנדלר" ב-1964 העלה הבמאי שמואל בונים  רעיון חסר-תקדים: הוא הציע ל אלתרמן  לערוך מחדש את תרגומו הישן למחזהו של סמי גרונימן  "שלמה המלך ושלמי הסנדלר"  (1943), להוסיף עליו פזמונים פרי-עטו ולעבּד את המחזה הישָׁן למחזה מוזיקלי מרהיב-עין ורב משתתפים (את המצאת מילת-ההֶלחֵם " מחזמר " כחלופה עברית ל- "musical " האמריקני מייחס מילון אבניאון ל אורי אבנרי ). רעיון גרנדיוזי זה – להחיות מחזה בן עשרים שנה בערך ולעשות ממנו "נייר...]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%9F-%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F</link><guid isPermaLink="false">69c5876ddbf1d5b60134e1cb</guid><category><![CDATA[אלתרמן]]></category><category><![CDATA[ביאליק]]></category><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><pubDate>Thu, 26 Mar 2026 20:52:12 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_8bff8e3fcc044070a501a6d874654c85~mv2.png/v1/fit/w_1000,h_1000,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item><item><title><![CDATA[למה מיעט ביאליק לכתוב ביִידיש?]]></title><description><![CDATA[חיים-נחמן ביאליק , אף-על-פי ששפתו הטבעית – השפה שבָּהּ חשב, חישב מִספרים ודיבר עם בני משפחתו, ידידיו ומיודעיו – הייתה יִידיש, לא הִרבּה לכתוב בשפה זו. כל יבולו ב"שפת האימהות" הסתכם בקומץ שירים ובמכתבים ספורים ששיגר לאשתו ולמכָּריו (בתוך אלפי מכתבים שכּתב בעברית, שרק כמחציתם כלולה בחמשת כרכי " איגרות ביאליק "). הוא לא חיבר ביִידיש אפילו סיפור אחד. את רוב שנותיו וכוחותיו הקדיש לכתיבה בעברית, ובה חיבר אפילו את האיגרות הראשונות ששיגר לעיר-הולדתו ז'יטומיר מישיבת ווֹלוֹז'ין – אל רֵעי נעוריו ואל סבו...]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%99%D7%A2%D7%98-%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A7-%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91-%D7%91%D7%99-%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A9</link><guid isPermaLink="false">69bb1402392d3386b92596ac</guid><category><![CDATA[ביאליק]]></category><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><pubDate>Wed, 18 Mar 2026 22:36:00 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_62cd7554bd48455dbc2f20a742e97bdf~mv2.png/v1/fit/w_465,h_224,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item><item><title><![CDATA[קובץ שיריו החדש של רוני סומק]]></title><description><![CDATA[הערות אישיות ובין-אישיות קובץ שיריו החדש של רוני סומק  (" חותמות בדרכון הגוף ", זמורה – מוציאים לאור, 2026, 96 עמודים) הוא תחנה נוספת במפעל חייו של משורר ידוע ואהוב, שאת שירתו אני מלַווה יובל שנים בערך, מאז פִּרסם את ספרו הראשון (" גּוֹלֶה ", 1976) והיה עדיין סטודנט לספרות באוניברסיטת תל-אביב. לא פעם סיפרתי לידידיי שבזמן שהיה רוני סומק סטודנט באחד הקורסים שלי, לא דילגתי אפילו על שיעור אחד. גם כאשר סבלתי מכּאב-ראש או מכּאב-גרון הייתי מגיעה לכיתתי בבניין גילמן בשמונה בבוקר, כי אהבתי לראות את...]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%95-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%A7</link><guid isPermaLink="false">69b164da22bc04bb87fb8c9e</guid><category><![CDATA[סומק, רוני]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><pubDate>Wed, 11 Mar 2026 22:05:12 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_a9cdb1a25f464b63a78d3d7ce95210b2~mv2.png/v1/fit/w_797,h_296,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item><item><title><![CDATA["טרנטולה" ו"תלתן כחול"]]></title><description><![CDATA[" על הגל החדש הסוחף את בני המאה ה-21: מתן שם "מטורלל" לרך הנולד אפתח בהתנצלות: באחת הרשימות של אתר האקדמיה ללשון העברית מצויה מילת העגה " טִרלוּל ", בהוראת "שיגעון, פעולה או התנהגות המנוגדת להיגיון ויוצרת בלבול ומבוכה". אמנם לא תמיד "קול המון כקול שדי", ובכל-זאת בחרתי להטות אוזן ללשון העגה, ונטלתי לי רשות לכנות את השמות הניתנים בדור האחרון בשם-התואר 'מטורללים'. 	על השמות החדשים של המאה ה-21 אכן מאיימת סכנת ה'טרלוּל' המטלטלת את חיינו, ומן הראוי לתאר את התופעה ולנסות להבין את האֶטיולוגיה שלה....]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%95-%D7%AA%D7%9C%D7%AA%D7%9F-%D7%9B%D7%97%D7%95%D7%9C</link><guid isPermaLink="false">69ad967b7eb34e89d6fc1253</guid><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><pubDate>Sun, 08 Mar 2026 16:26:35 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_61f2029708f547909405515ed3c996a5~mv2.png/v1/fit/w_1000,h_1000,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item><item><title><![CDATA[ביאליק, אחשוורוש ואסתר עורכים נשף-מסכות בלב-ים]]></title><description><![CDATA[את " איש הסיפון " לא הציב ביאליק בין סיפוריו הגדולים, אלא הִצניעוֹ בתוך הסיפורת הקלה שלו, בין יצירות שאותן הכתיר בכותרת המטעה " רשימות כלאחר-יד " (הוא הציגן כאילו מדובר בקטעים אקראיים שנכתבו בקולמוס מהיר). ואולם, אין מדובר בסיפורת שנכתבה בחטף ואגב אורחא. ה"רשימות" האלה – " סוחר " ו" איש הסיפון " במיוחד – הן יצירות פרוזה מורכבות לעילא ולעיל, עם קומפוזיציה מגובשת ומתוכננת, שאינן נופלות ברמתן מן המקובל בסיפוריו הנודעים של ביאליק. 	את "איש הסיפון"  חיבר ביאליק כשלוש שנים לפני מותו, ופרסמו בהמשכים...]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A7-%D7%90%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%95%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8-%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%A9%D7%A3-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9C%D7%91-%D7%99%D7%9D</link><guid isPermaLink="false">69a888d5f1929985ec94ce84</guid><category><![CDATA[ביאליק]]></category><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><pubDate>Wed, 04 Mar 2026 20:25:01 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_9854dbfe8d274784b8fb3d5994bbf6bc~mv2.png/v1/fit/w_1000,h_1000,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item><item><title><![CDATA[­­נוּמָה מֶלֶךְ, נוּמָה לֵץ (2026)]]></title><description><![CDATA[­­­  מחולת המוות של  נתן אלתרמן עיון בפזמונו "שיר ערש"  מהמחזה "אסתר המלכה"   פורסם (בנוסח קצר יותר): ­­"נומה מלך, נומה לץ"  עיון בפזמונו של אלתרמן  "שיר ערשׂ"  16 באוק׳ 2022 א.    בלילה של צבעי מזרח ומערב את הפזמון " שיר ערש ", הפותח במילים " הֵיכָל וָעִיר נָדַמּוּ פֶּתַע ", חיבר אלתרמן  בשנת 1965 לשֵׁם שילובו במחזמר " אסתר המלכה " שהצגת הבכורה שלו עלתה על במת " הקאמרי " ביום 6.2.1966. היה זה מחזהו האחרון של אלתרמן שהוצג בחייו. אחריו הפיק גרשון פלוטקין רק את מופע-הפזמונים " צץ וצצה " שהוצג...]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%A0%D7%95-%D7%9E-%D7%94-%D7%9E-%D7%9C-%D7%9A-%D7%A0%D7%95-%D7%9E-%D7%94-%D7%9C-%D7%A5-2026</link><guid isPermaLink="false">69a33ee6177696dbd35416fb</guid><category><![CDATA[אלתרמן]]></category><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><pubDate>Sat, 28 Feb 2026 20:09:14 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/200328_e6bcb3ffdb8745318779f017cf76ff8a~mv2.png/v1/fit/w_1000,h_603,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Prof. Ziva Shamir</dc:creator></item><item><title><![CDATA[עי"ן-גימ"ל]]></title><description><![CDATA[לציוּן 56 שנים לפטירתו מדוע בחר שמואל-יוסף צ'צ'קס להשכיח את שם-משפחתו הגלותי ולהיקרא "ש"י עגנון" ? פורסם: מקור ראשון , 20/02/26 לחצו לקריאה בקובץ PDF מדוע החליט שמואל-יוסף צ'צ'קס (Czaczkes)  להיקרא " ש"י עגנון "? התשובה כביכול קצרה ופשוטה: כך חתם ב-1908 על " עגונות ",  סיפורו הארץ-ישראלי הראשון. מאז דבַק בשם, ואפילו דרש עליו זכות יוצרים. בפנייתו למשרד-הפנים ביקש ש" עגנון " יישאר שם ייחודי, שלא יינתן לכל-דכפין. 	שינוי שם לועזי לשם עברי הוא בדרך-כלל הליך רגיל ופשוט שחשיבותו אינה מרובה, ולפיכך...]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%A2%D7%99-%D7%9F-%D7%92%D7%99%D7%9E-%D7%9C</link><guid isPermaLink="false">699e029450434423c3a5a76c</guid><category><![CDATA[עגנון]]></category><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><pubDate>Thu, 26 Feb 2026 22:05:05 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_d57c14f3b8d3465c94120ba94542ec8c~mv2.png/v1/fit/w_874,h_504,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item><item><title><![CDATA[השקיעה של "שמש העמים" בראי הספרות העברית]]></title><description><![CDATA[במלאת 70  שנה ל"נאום הסודי" על פשעי סטלין שנשא חרושצ'וב ביום 24.2.1956   ביום 24 בפברואר 1956 נשא ניקיטה חרושצ'וב  לפני משתתפי הוועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית נאום שהוקיע את פולחן האישיות של סטלין ופירט את השלכותיו על טיב החיים בבריה"מ. לשמירת סודיותו של נאום גורלי זה, שארך ארבע שעות ונודע בשם "הנאום הסודי", הוצאו מהאולם נציגי המפלגות הקומוניסטיות מרחבי העולם, לבל יוציאו את דיבת ברה"מ רעה, ונותרו בו רק הנציגים "המקומיים", חדורי המגמה הפטריוטית, שהגנו על שמה של ברה"מ נגד כל...]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A9%D7%9E%D7%A9-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA</link><guid isPermaLink="false">699ac08833aebccb4868d666</guid><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><category><![CDATA[- כללי -]]></category><pubDate>Mon, 23 Feb 2026 21:55:08 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_208bf73b695a4caa8e7b228b8d327ec4~mv2.png/v1/fit/w_685,h_334,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item><item><title><![CDATA[שפה שאינה מתאימה אפילו לקניית כרטיס נסיעה]]></title><description><![CDATA[לא כולם האמינו שהעברית העתיקה תוכל לקום לתחייה 130 שנים לספרו של הרצל   "מדינת היהודים" ספרות התחייה , שבראשה עמדו אחד-העם, ברדיצ'בסקי, פרישמן, ביאליק, טשרניחובסקי, ברנר וגנסין ,  להבדיל מספרותם של "חובבי ציון", התחילה לבצר את מעמדה הספרותי והציבורי בשנות התשעים של המאה התשע-עשרה – בתקופה של התעוררות לאומית גדולה, שהגיעה לשׂיאהּ בשנות התכנסותם של שלושת הקונגרסים הציוניים הראשונים (1897 – 1899). היו אלה שנות פריחה מואצת של הספרות העברית ושנות מעברו של החינוך העברי מן ה"חדר" המסורתי אל ה"חדר...]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%A9%D7%A4%D7%94-%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%AA%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95-%D7%9C%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%9B%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%A1-%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%A2%D7%94</link><guid isPermaLink="false">69976bb0aab309115cb4f77f</guid><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><pubDate>Thu, 19 Feb 2026 20:55:10 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_7bfa96826450436d8dccb661d8af641a~mv2.png/v1/fit/w_735,h_318,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item><item><title><![CDATA[האם ביקש עגנון הצעיר להתפרנס מ"סיפורי משרתות"?]]></title><description><![CDATA[סיפורו הנפתל של "עובדיה בעל מום" פורסם: " הארץ " , 3/2/2026 לקריאה בקובץ PDF כפי שפורסם בעיתון דברי מבוא: לפני שלוש שנים (+), במכתב מיום  29.12.2022, סיפר לי הרב ג'פרי-יוסף סאקס , מנהל המחקר ב" בית עגנון ", שהולך ומתעורר רינסנס בחקר עגנון סביב הסיפור הנידח "עובדיה בעל מום"  שעד אז " מעט מאוד נכתב עליו" . מכתבו נשלח אליי לאחר שמחקרי על סיפור זה (הרחבתו של פרק מספרי " הניצנים נראו בארץ: סיפוריו המוקדמים של עגנון", (2021 ) הוכנס לרשימת המחקרים והמאמרים על עגנון שבעריכתו. 	אכן, בזמן האחרון חל...]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%A9-%D7%A2%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A1-%D7%9E-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%AA%D7%95%D7%AA</link><guid isPermaLink="false">698776d9b39e505046c423a3</guid><category><![CDATA[עגנון]]></category><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><pubDate>Mon, 16 Feb 2026 22:10:06 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_07fa74571822438cac80521d634871ef~mv2.jpg/v1/fit/w_1000,h_1000,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item><item><title><![CDATA[כי אתה בחרתנו מכל העמים]]></title><description><![CDATA[לציון ה-12 בפברואר - יום הירצחו של יאיר על שירו של אברהם (" יאיר ") שטרן  ועל תגובתו של אלתרמן ב-12 בפברואר 1942 נרצח אברהם ( "יאיר" ) שטרן , מייסד ארגון הלח"י ומפקדו, על ידי המשטרה הבריטית במחבוא שמצא בדירת ידידיו בשכונת פלורנטין. כידוע, כינויו המחתרתי (״ יאיר ") ניתן לו על-שם אלעזר בן יאיר – מפקד הקנאים במצדה, ואת מסכֶת חייו הדרמטית ליווּ מימרות רמות שכל אחת מהן יכולה להירשם בדפי הקרב של הפיקוד הצבאי, להתנוסס על דגל או להיחרת על מצבתו של לוחם שנפל בקרב. 	אוהביו ואויביו ידעו על פעולותיו ועל...]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%9B%D7%99-%D7%90%D7%AA%D7%94-%D7%91%D7%97%D7%A8%D7%AA%D7%A0%D7%95-%D7%9E%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D</link><guid isPermaLink="false">69879eb1babf74b7d0dd33da</guid><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><category><![CDATA[- כללי -]]></category><category><![CDATA[אלתרמן]]></category><pubDate>Wed, 11 Feb 2026 22:08:13 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_4011a8ee9b214c2cbbd54594f0c2bf6b~mv2.png/v1/fit/w_1000,h_1000,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item></channel></rss>