<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/" xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/" xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom" version="2.0"><channel><title><![CDATA[מחקרים בספרות עברית]]></title><description><![CDATA[ פרופ. זיוה שמיר חוקרת ספרות ושירה, מתרגמת מאנגלית וצרפתית.
פירסמה מעל 45 ספרי מחקר וזכתה בפרסים רבים]]></description><link>https://www.zivashamir.com/blog</link><generator>RSS for Node</generator><lastBuildDate>Sun, 18 Oct 2026 03:45:23 GMT</lastBuildDate><atom:link href="https://www.zivashamir.com/blog-feed.xml" rel="self" type="application/rss+xml"/><item><title><![CDATA[משורר וסוחר]]></title><description><![CDATA[הכסף ומשמעיו אצל גדולי הסופרים פורסם: בגירסה מקוצרת באתר  "הזירה הלשונית"  של רוביק רוזנטל, 13.10.2026 בספרות הקלסית והנֶאוֹ-קלסית נהגו רוב הסופרים והמשוררים להציג את יצירותיהם כעניין ערטילאי שנולד במחוזות רוחניים, רחוקים וזכים – טהורים מן הסיאוב של חיי היום-יום.  המשורר מתואר אצלם כיצור מכונף, ששיג ושיח לו עם המלאכים והשרפים, שוכני מרומים, ורק לפעמים הוא יורד משפריר עליון אל עולמנו המרופש. ואולם, קומץ של סופרי-על ביקשו להכיר את המציאוּת בכל גילוייה, וכלל לא התעלמו מן הנושא החומרני. שייקספיר,...]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%A8-%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%97%D7%A8</link><guid isPermaLink="false">6ad1f01ea61d26bfec54ea41</guid><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><category><![CDATA[אלתרמן]]></category><category><![CDATA[ביאליק]]></category><category><![CDATA[יל"ג]]></category><pubDate>Sat, 17 Oct 2026 20:45:02 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_c64029923f2e49408931a035169d9c71~mv2.png/v1/fit/w_1000,h_563,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item><item><title><![CDATA[א"ב יהושע כסופר בין-לאומי]]></title><description><![CDATA[יעל הלוי-וייז, "הדמיון הרב -ממדי של א"ב יהושע", תרגם מאנגלית: יוסי מילוא, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשפ”ו, 228 עמ'. נציגיו הבולטים ביותר של "דור המדינה" בסיפורת העברית – א"ב יהושע, עמוס עוז, יהושע קנז – נולדו בארץ-ישראל של שנות השלושים, וילדוּתם עברה עליהם בשנות מלחמת העולם השנייה וקרבות מלחמת העצמאות. נעוריהם וראשית עלומיהם עברו עליהם בעשׂור הראשון של המדינה – הלוא הוא העשׂור של עליית ההמונים והמעבָּרות, המסתננים ופעולות התגמול; שנות אכיפת חוקי המִמשל הצבאי על ערביי ישראל, החתימה על הסכם...]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%90-%D7%91-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2-%D7%9B%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99</link><guid isPermaLink="false">6ace78874126965232982c4d</guid><category><![CDATA[א.ב.יהושע]]></category><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><pubDate>Tue, 13 Oct 2026 19:02:26 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_b740366aac404b65ac6183e14a3b8144~mv2.png/v1/fit/w_1000,h_788,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item><item><title><![CDATA[ניסיון לשייך ציור מוקדם – "הנשים על המרפסת" – לפיקאסו]]></title><description><![CDATA[An attempt to attribute an early drawing  (“The Ladies on balcony") to Picasso By Prof. Ziva Shamir לפני כשנה, ביום 12 בנובמבר, 2025, עלה באתרי  www.zivashamir.com  מאמר שחיברתי "על הימים המופלאים שבָּהם נעשה פבּלו ל'פיקאסו'". המאמר התמקד בתיאור דרכו של צייר צעיר ואלמוני מברצלונה לגדול המודרניסטים בעולם. מאמר זה ראה אור לציוּן 120 שנה לַ"תקופה הוורודה" (Période rose), של יצירת פיקאסו )1904 – 1906(, שבמהלכה התחיל הצייר הצעיר להשתחרר אט-אט מן המלנכוליה של "התקופה הכחולה" (Période bleue) של...]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9A-%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93%D7%9D-%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%A4%D7%A1%D7%AA-%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%A1%D7%95</link><guid isPermaLink="false">6aca8bc086e1da51f6ffb923</guid><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><pubDate>Sat, 10 Oct 2026 20:01:57 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_c2b4e50341ae426d984edc9dd444f5cd~mv2.png/v1/fit/w_1000,h_1000,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item><item><title><![CDATA[המֶלך וההֵלך]]></title><description><![CDATA[דברים אחדים לזכרו של אילי גורליצקי ז"ל (1935 - 2026) הבוקר הלך לעולמו אילי גורליצקי, אחד מענקי הבמה העברית, שזוהה יותר מכל עם פזמוני אלתרמן ועם המחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר". הוא שיחק בו כידוע בכפל התפקידים של המלך והסנדלר, לצד יונה עטרי, שהייתה לו בת-זוג מושלמת, אינטליגנטית ומלאת esprit. בשנה שבָּה ישבתי וחיברתי את ספרי "כלניות" (על 50 מפזמוני אלתרמן), כשהייתי עורכת מפעם לפעם אתנחתא, נהגתי לצפות בצמד המופלא הזה – אילי ויונה – מבצעים את "קונצרטינה וגיטרה", או את "מרת לימון אדון צלחת" במין...]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%94%D7%9E-%D7%9C%D7%9A-%D7%95%D7%94%D7%94-%D7%9C%D7%9A</link><guid isPermaLink="false">6ac382b0cffaa1f6ae4d1249</guid><category><![CDATA[- כללי -]]></category><category><![CDATA[אלתרמן]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><pubDate>Mon, 05 Oct 2026 11:25:58 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_b7cc3ef815684d7ebd309f4008b1ec5c~mv2.jpg/v1/fit/w_1000,h_1000,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item><item><title><![CDATA[פּוּ הדוב מטפס ומטפס]]></title><description><![CDATA[במלאת 100 שנה לפרסום הספר "Winnie-the-Pooh" מאת א"א מילן מדוע נמחק שמו של אלתרמן כמתרגמם של השירי הכלולים בספר? ספרו של א"א מילן "פו הדב" נעשה – בזכות הסיפור "הפשוט" והמחוכם שלו ובזכות איורי הצייר ארנסט שפארד – לאחד מספרי הילדים הפופולריים בָּעולם.  הספר, שתורגם ליותר משלושים שפות וניתרגם גם לשפת הקולנוע, ראה אור ב-14.10.1926 תחת הכותרת "Winnie-the-Pooh", ללא המילה "דוב" שבכותרת העברית. 	המילה "pooh" ממחישה באנגלית את התגובה לריח רע או לדברי-הבל. אפשר שהמחבר בחר בה כי לבובה הפרוותית של בנו...]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%A4-%D7%95-%D7%94%D7%93%D7%95%D7%91-%D7%9E%D7%98%D7%A4%D7%A1-%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%A4%D7%A1</link><guid isPermaLink="false">6abbfffcfb101ff39f93fe3d</guid><category><![CDATA[אלתרמן]]></category><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><category><![CDATA[- תרגומים -]]></category><category><![CDATA[אנגלית]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><pubDate>Thu, 01 Oct 2026 19:32:50 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_7ac731f714034a84ae618ff8c295f420~mv2.png/v1/fit/w_1000,h_1000,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item><item><title><![CDATA[הסיום והפרקים הבאים אבדו, ולא באשמת המחבר]]></title><description><![CDATA[שיר בן 150 שורות בתרגום אלתרמן שאבד ולאחרונה התגלה לאחר גלגול מחילות התפרסם: "הארץ" , 20.9.2026 לקריאה בקובץ PDF כפי שפורסם בעיתון לפני כיובל שנים כמעט (ביום 28.12.1979) פרסמתי בעיתון "הארץ" מאמר בשם "פדיון שבויים נוסח ביאליק", שבמרכזו כלולה המלצת ביאליק להניח למצבת היינה להמשיך להיטלטל בעולם מבלי שיימצא לה מנוח.  כך, חשב ביאליק, תשמש המצבה המטולטלת חיזיון פנטסמגורי מוחשי של סמל היהודי הנודד. ביאליק אף המליץ לתרגם את יצירת היינה לסוגיהָ ולהכלילה בארון הספרים העברי.  עורך המדור דאז, בנימין...]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%91%D7%93%D7%95-%D7%95%D7%9C%D7%90-%D7%91%D7%90%D7%A9%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%A8</link><guid isPermaLink="false">6ab40f76c93c586840b20a72</guid><category><![CDATA[אלתרמן]]></category><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><category><![CDATA[- תרגומים -]]></category><pubDate>Thu, 24 Sep 2026 18:25:35 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_ee4c87299e3149818af5b1da0e1b9351~mv2.png/v1/fit/w_1000,h_350,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item><item><title><![CDATA[לבדה, בשמלה לבנה, בגן מול אגן המים (2026)]]></title><description><![CDATA[לציוּן ה-20 בספטמבר – יום הולדתה של רחל קווי דמיון בין אמילי דיקינסון לרחל המשוררת חלוצות שירת הנשים באמריקה ובארץ-ישראל ( פורסם בעבר בנוסח קצר יותר ) המשורר נח שטרן, בוגר אוניברסיטת הרוורד היוקרתית ומתרגמו הראשון של ת"ס אליוט לעברית, הִשווה את שירת רחל במאמרו הקצר "על פני אדמה", לשירתה של המשוררת אן בראדסטריט, בת דור המשוררים החלוצים באמריקה. לטענתו, שיריה הקצרים והכֵּנִים של אן בראדסטריט משַׁמרים את רעננותם גם בימינו, בעוד שכל הכרכים של השירה האֶפּית הארכנית, שנכתבו על-ידי משוררים גברים...]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%9C%D7%91%D7%93%D7%94-%D7%91%D7%A9%D7%9E%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%92%D7%9F-%D7%9E%D7%95%D7%9C-%D7%90%D7%92%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D-2026</link><guid isPermaLink="false">6aac2ac6c277db7715a79b3c</guid><category><![CDATA[רחל]]></category><category><![CDATA[- תרגומים -]]></category><category><![CDATA[אנגלית]]></category><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><pubDate>Thu, 17 Sep 2026 18:29:19 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_30a55d5e75d64761be75d80bf74eef71~mv2.png/v1/fit/w_1000,h_705,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item><item><title><![CDATA["בימי הרג רב, בנפול מגדלים"]]></title><description><![CDATA[25 שנים להפלת מגדלי התאומים היום, ה-11 בספטמבר, מציינים ברחבי העולם מלֹאת שנות דור לאבלם של האמריקנים על הפגיעה של ארגון הטרור אל-קאעידה ב"מִגדלי התאומים" ובפנטגון – הלב הפועם של ארצות-הברית. באירוע קיפחו את חייהם 3000 אזרחים ובני לאומים זרים, והוא אירוע הטרור הגדול בתולדות האנושות.  בהתקרב המועד נזכרתי בדברי הנביא, שניבא את תבוסת ממלכת אשור במילים: "וְהָיָה עַל כׇּל הַר גָּבֹהַּ [...] בְּיוֹם הֶרֶג רָב בִּנְפֹל מִגְדָּלִים" (ישעיהו ל, כה). אמנם רוב המפרשים, לרבות רש"י, הבינו שמדובר בנפילתם...]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%92-%D7%A8%D7%91-%D7%91%D7%A0%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D</link><guid isPermaLink="false">6aa2e2da240835677c4394dc</guid><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><category><![CDATA[ביאליק]]></category><pubDate>Thu, 10 Sep 2026 20:55:02 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_1e6f2221609049ff873f8f7b380da3d0~mv2.jpg/v1/fit/w_880,h_488,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item><item><title><![CDATA[מיהי הנמענת של "שיר משמר" מאת נתן אלתרמן]]></title><description><![CDATA[לציוּן יום פטירתה של תרצה אתר ב-7 בספטמבר "שיר מִשמר" הוא מונולוג דרמטי ארוך למדיי שלא נכתב מלכתחילה לשם הלחנה וביצוע. הוא הולחן לאחר פטירתו של אלתרמן על-ידי סשה ארגוב לקראת המופע המוזיקלי "חגיגת קיץ" (1972), שהועלה בתאטרון הקאמרי במלֹאת שנתיים לפטירת המשורר. 	בעקבות ביצוע השיר ושידורו מעל גלי האֵתר התפרסם "שיר מִשמר" ברבים, והיה לשיר מוּכּר ופופולרי. הוא נתפס בציבור – ולא בלי סיבה – כשיר אזהרה של המשורר לבִתו לבל תקרב אל כל אותם גורמים מסוכנים – אנשים, יסודות ועצמים – העלולים לפגוע בשלמותה,...]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A9%D7%99%D7%A8-%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A8-%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%A0%D7%AA%D7%9F-%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%9F</link><guid isPermaLink="false">6a9727415a61d5f43c38afa2</guid><category><![CDATA[אלתרמן]]></category><category><![CDATA[אתר]]></category><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><pubDate>Sat, 05 Sep 2026 21:44:28 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_01c0110e36544201b7d2bd3efc70f681~mv2.png/v1/fit/w_1000,h_1000,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item><item><title><![CDATA[כחפץ נמכר מרשות לרשות אַתְּ עוברת  ]]></title><description><![CDATA[לציון יום הולדתו של הסופר ב-1 בספטמבר מצבה של האישה היהודייה לפי סיפורו של שטיינברג   "העיוורת"   (פורסם בעבר בנוסח שונה) העִברים כמוהם כעיוורים     על השינויים המופלגים במצבה של האישה – ברחבי העולם וישראל – יעידו ששת הדורות שחלפו מאז יצירותיה הפרוגרמטיות של תקופת ההשכלה. בפתח הגיליון הראשון של עיתון השחר מיום י"ז באלול תרכ"ט (24.8.1869) הצהיר פרץ סמולנסקין כי ברצונו לשכנע את בני עמו לשַׁנות את אורחותיהם ולהיות ככל הגויים, ועִם זאת שלא להתבייש "במקור ממנו חוּצַבנו". סמולנסקין האשים את...]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%9B%D7%97%D7%A4%D7%A5-%D7%A0%D7%9E%D7%9B%D7%A8-%D7%9E%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%90-%D7%AA-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA</link><guid isPermaLink="false">6a95de075bedecf2a640c5e4</guid><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><pubDate>Mon, 31 Aug 2026 20:15:37 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_e5e6ab7c90364e32b141c70cff16f7ab~mv2.png/v1/fit/w_1000,h_1000,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item><item><title><![CDATA[רומן לא גמור של קומוניסט מושבע]]></title><description><![CDATA[על ספרה של חגית הלפרין, "סנקה ז'ד – פרקי רומן של אלכסנדר פן", הוצאת הקיבוץ המאוחד, בני-ברק 2026, 176 עמודים. פרופ' חגית הלפרין היא החוקרת המובהקת של יצירת אלכסנדר פן, שחיברה עליו הן דיסרטציה והן שני ספרי מחקר (בצד מפעל-חיים אדיר-ממדים בחקר שלונסקי). היא אף הקימה את ארכיוניהם של השניים במכון כץ לחקר הספרות (היום "מרכז קיפ") ושכללה אותם במהלך הזמן. לא אחת שמעתי מפיה את המימרה "פעם קומוניסט – תמיד קומוניסט", ומימרה זו קולעת לתיאור אישים לא מעטים, אוהדי המפלגה הקומוניסטית, שהכרתי במרוצת השנים....]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%9C%D7%90-%D7%92%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98-%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%A2</link><guid isPermaLink="false">6a90789b04a1bf285d3d2047</guid><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><pubDate>Thu, 27 Aug 2026 18:56:41 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_4e0bc616711e43a49058c04a07483cc1~mv2.png/v1/fit/w_1000,h_790,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item><item><title><![CDATA[על הבלתי מובן בשירה]]></title><description><![CDATA[שמעון כשר,  הכל צפוי (שירים ומבואות), הוצאת כרמל, ירושלים 2025, 181 עמ'. שמעון כשר (1914 – 1968), קצין-מודיעין שפעל ביחידת הצנזורה הצבאית, אביהם של פרופ' אסא כשר ופרופ' רימון כשר, הוציא בחייו הקצרים ארבעה ספרי שירה: "סולמות לרום" (1938); "לבוקר רינה" (1941), "כרמלית" (1949) ו"הכל צפוי" (1964).  קשה היה שלא לשים לב לזימון כרונולוגי מעניין הקשור במועדי הוצאתם אור של ספרים אלה: נתן אלתרמן (1910 – 1970), בן ה-28, הוציא אף הוא ב-1938 את בכור-ספריו "כוכבים בחוץ" ואת ספר שיריו האחרון "חגיגת קיץ"...]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%91%D7%9C%D7%AA%D7%99-%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%9F-%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%94</link><guid isPermaLink="false">6a8ab9618eed5abe81628936</guid><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><pubDate>Sun, 23 Aug 2026 09:44:19 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_db7c1e8a89b24182b5b25900c6cbe6d6~mv2.png/v1/fit/w_1000,h_1000,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item><item><title><![CDATA[האם ביקש אלתרמן לברוח מהבית?]]></title><description><![CDATA[על תלאות וצָרות שבראו יצירות מופלאות  פורסם: ידיעות אחרונות, אוגוסט 2026 לקריאה בקובץ PDF כפי שפורסם בעיתון בדצמבר 1953 עבר בן-גוריון לשדה-בוקר, ובמעשהו הִדהֲדה קריאת הנביא: "מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אֹרְחִים" (ירמיהו ט, א). גם אלתרמן שאף להימלט  מהמציאוּת שאליה נקלע לאחר שהתקיפוהו מ"ימין" (ה"כנענים") ומ"שמאל" (נתן זך). הוא הרגיש שמפעל חייו יורד לטמיון. "נערי בן-גוריון" כבר לא המו סביבו;  סופרי  דור תש"ח, שהכתירו את ספריהם במובאות משיריו, כבר לא העריצוהו  כבימים-עברו. נתן זך וחבריו...]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%A9-%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%9F-%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%97-%D7%9E%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA</link><guid isPermaLink="false">6a80bedb0184b89c47f94155</guid><category><![CDATA[אלתרמן]]></category><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><pubDate>Sat, 15 Aug 2026 20:43:13 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_55de4cd76e5147e381d80b49678bd5a0~mv2.jpg/v1/fit/w_1000,h_559,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item><item><title><![CDATA[הנבואה על עתיד העם בברלין ובירושלים]]></title><description><![CDATA[לציון ה-8 באוגוסט – יום הולדתו של עגנון לפי הנובלה "עד הנה" שנכתבה בהשראת ביאליק   פורסם:   הפרק התשיעי בספרי "בעקבי האב" - ש"י עגנון - תלמידו הנסתר של ביאליק , תל-אביב 2020. ׁׁ(חלקים מפרק זה פורסמו עוד לפני שנכלל בספר) א. יצירה אוטוביוגרפית למחצה הנובלה הנרחבת עד הנה, המגיעה בהֶקֵּפהּ לכדי רומן קצר, נכתבה בשנותיה הראשונות של המדינה במקביל לפרקי הרומן הלא-גמור שירה, שהלכו והתפרסמו אז בלוח הארץ. היא ראתה אור בשנת 1951 בכרך השביעי של כל סיפורי עגנון (כרך זה, הכולל עוד תשעה סיפורים קצרים, נושא...]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93-%D7%94%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D</link><guid isPermaLink="false">6a7381da71634c5180814540</guid><category><![CDATA[עגנון]]></category><category><![CDATA[ביאליק]]></category><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><pubDate>Sat, 08 Aug 2026 20:49:03 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_b7222fc268934b95bff64331940301b2~mv2.png/v1/fit/w_996,h_452,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item><item><title><![CDATA[ההחמצות הגדולות של המו"לות העברית]]></title><description><![CDATA[מחשבות על ספרו החדש של בועז דנון "הוואדי נפלש" בועז דנון, "הוואדי נפלש" (רומן),ערכה: ד"ר מוריה דיין-קודיש, הוצאת שְׁתַיִם, תל אביב 2026, 293 עמ'. ברצוני לומר משהו על ספר החדש של בועז דנון  –  "הוואדי נפלש" – מבלי לחשוף עליו מידע ופרטי עלילה שישמשו לקוראיו "ספוילרים" ("קלקלנים" בלשון האקדמיה ללשון העברית). אקדים לכך דברים שנאמרו לפני ועדת השיפוט של "פרס ברנר", כשלא היה לי ספק שאת הפרס לספרי ביכורים ראוי לקבל סופר לא ידוע, בועז דנון שמו, שהיכולת הסיפורית, הדמיון היוצר והסגנון העברי של ספרו "כל...]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%94%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%95-%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA</link><guid isPermaLink="false">6a704671a1ccffbfde8012d1</guid><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><category><![CDATA[- כללי -]]></category><pubDate>Mon, 03 Aug 2026 08:16:48 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_a92cd957265e405ab3a515a15b8b7edd~mv2.png/v1/fit/w_1000,h_1000,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item><item><title><![CDATA["ניו איזראל"]]></title><description><![CDATA[אריאל שנבל, יום השישי (רומן), כינרת-זמורה מוציאים לאור, מודיעין 2026, 269 עמודים. כמה מילים בשבח הספר החדש "יום השישי", בכור ספריו של אריאל שנבל, שהוא ספר פנטזיה יוצא דופן במקומותינו. זהו ספר צעיר, סוחף, שאין בו רגע דל. לא קל לאתר בו את קו-התפר שבין המציאוּת הפשוטה לבין היסודות העל/אל-טבעיים. הכול זורם בטבעיוּת – panta rhei – כמאמר הפתגם היווני העתיק. זהו ספר על אנשים רגילים, שמוּכּרים לנו מן החיים היום-יומיים, הנקלעים למצבים שלא ייאמנו. 	לרגע חשבתי שאריאל שנאבל, שעד כה חיבר ספר אחד בלבד, הוא...]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%A0%D7%99%D7%95-%D7%90%D7%99%D7%96%D7%A8%D7%90%D7%9C</link><guid isPermaLink="false">6a6a142a328f65b10656e2d5</guid><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><category><![CDATA[- כללי -]]></category><pubDate>Wed, 29 Jul 2026 18:52:08 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_a36b582e13b9492f94b31af769b240c4~mv2.png/v1/fit/w_1000,h_1000,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item><item><title><![CDATA[ההשכחה וההכחשה]]></title><description><![CDATA[נורית גרץ, "ספר שכבר לא ייכתב", הוצאת דביר, ערכו: יגאל שוורץ ומעיין יוסיפון, מודיעין 2026, 143 עמ'. בדור האחרון הציף את שוק הספרים ברחבי העולם גל של רומנים המתבוננים באדם המתקשה בתפקודו הקוגניטיבי. חלק מגיבורי הרומנים הללו לוקים בדימנציה או באלדסהיימר, ומפסיקים להכיר אפילו את בני משפחתם הקרובים ביותר. הראשון בספרים אלה היה כמדומתני הספר "Still Alice" (בעברית: "עדיין אליס") מאת ליסה ג'נובה (Genova), שראה אור ב-2007, ותורגם לעשרים שפות, אף זכה לעיבוד קולנועי. ג'נובה, נאורולוגית מאוניברסיטת...]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%94%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%97%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%94%D7%9B%D7%97%D7%A9%D7%94</link><guid isPermaLink="false">6a61784cf054ca40eb02f110</guid><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><pubDate>Thu, 23 Jul 2026 15:03:10 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_c15b167b573749c08eb9507f4e7fe62e~mv2.png/v1/fit/w_1000,h_1000,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item><item><title><![CDATA[תמונות פרוזאיות פיוטיות מהחיים בארץ בשנותיה הראשונות של המדינה]]></title><description><![CDATA[ריקי דסקל, "טבע דומֵם עם ילדה" (שירים), ערך: חיים באר, הוצאת עם עובד, תל-אביב 2026, 89 עמ'. כותרת הספר נשמעת כמו כותר באלבום צילומים של יצירות אמנות או בשולי תמונות התלויות על כותלי המוזיאון: "טבע דוֹמם עם ילדה". העטיפה מעוטרת בתמונה של אריה ארוך שנקרא "ילדה חוזרת מבית הספר" (1958), ותורמת גם היא לאפקט האלבומי. ההקדשה המינימליסטית ("לנכדיי") אוצרת בתוכה תחושות המקיפות עולם ומלואו ואת כל הזמנים: קינה על מציאוּת שנעלמה, געגועים לתום שאִפיין את החיים בשנותיה הראשונות של המדינה וכן חרדה מפני...]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%90%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94</link><guid isPermaLink="false">6a4cc6d43bb9cc62515a5abf</guid><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><category><![CDATA[ח.באר]]></category><pubDate>Thu, 16 Jul 2026 16:08:41 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_8d379927e2a34e23b8f98f9c1259410b~mv2.png/v1/fit/w_1000,h_1000,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item><item><title><![CDATA[על השמות החידתיים של דן פגיס]]></title><description><![CDATA[לציוּן 40 שנה לפטירת המשורר   דן פגיס נולד במחוז בּוּקוֹבינה שברומניה ב-16 באוקטובר 1930. שם הולדתו היה שם טוֹפּוֹנומי (על-שם מקום), לוקל-פטריוטי – "סֶוֶורין" – כשם טירת-מבצר מימי הביניים הניצבת בעיר דרובטה-טורנו-סֶֶֶוֶורין בדרום מערב רומניה, על גדות הדנובה (בשירים על ילדוּתו נזכר מבצר). הוריו באו ממשפחות מבוססות, וכשנולד בנם הם האמינו שחייהם יתנהלו ב"מולדתם" על מי מנוחות, בעושר ובאושר. הם לא העלו בדעתם שמר-הגורל אורב להם מאחורי הדלת. 	למן 1934 הייתה דרכם רצופה שרשרת של אסונות קשים: אִמו מתה...]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%93%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%93%D7%9F-%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A1</link><guid isPermaLink="false">6a4d7b0d00be0c704955df17</guid><category><![CDATA[פגיס, דן]]></category><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><pubDate>Wed, 08 Jul 2026 21:00:26 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_ad4463349a9c497682acd68d2d507d53~mv2.png/v1/fit/w_414,h_191,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item><item><title><![CDATA[הזמורה שבפי הציפור נושאת את בשורת הדרור]]></title><description><![CDATA[י"ל גורדון קרא את השיר "אל הציפור" ב"פרדס", אך לא הבחין שזה אך בקע מהבֵּיצה אותו גוזָל רך שבתוך עשור שנים יוכתר בכתר "המשורר הלאומי", וכל הדורות הבאים – למן ראשית המאה העשרים ועד ימינו – ישאו אליו את עיניהם כאל מלך התרבות העברית וספרותה באביב 1902 ראה אור כרך א' של המאסף "פרדס" (אודסה תרנ"ב) בעריכת יהושע-חנא רבניצקי, יד ימינו של אחד-העם, ובו נדפס – לצד אחד משיריו האחרונים של יל"ג, גדול המשוררים העברים במאה ה-19 – שירו של משורר צעיר ואלמוני שחתם על שירו בשם "חיים-נחמן ביאליק". יל"ג כִּיוון את...]]></description><link>https://www.zivashamir.com/post/%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%91%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A8</link><guid isPermaLink="false">6a43066a69b2dfbbf129cd7a</guid><category><![CDATA[ביאליק]]></category><category><![CDATA[- מאמרים -]]></category><category><![CDATA[ארכיון - 2020 ועד היום]]></category><pubDate>Thu, 02 Jul 2026 15:15:05 GMT</pubDate><enclosure url="https://static.wixstatic.com/media/c9eca8_8293c199634f4f3ca3085fafc7f935f6~mv2.png/v1/fit/w_1000,h_1000,al_c,q_80/file.png" length="0" type="image/png"/><dc:creator>Eyal Shamir</dc:creator></item></channel></rss>