ומזה הפקר (-הבקר בית דין. ומזה גם "בוקר" - שעניינו בקיעת קרני השמש ופריצת אור היום בצאתו. עיונים ומחקרים ביצירת ח"נ ביאליק: מוגש לפרופ' הלל ברזל), בער הלל ויס וידידיה יצחקי, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן

יש במסה זו דיון מאלף בפילוסופיה של הלשון: הרהורים על תפקידם של הצלילים הקמאיים חסרי הפשר שהפיק אדם הראשון איכויות טרנדסצנדנטיות נכריות, כגון רוח האומה הרוסית והקדושה הפרבוסלבית, אך מקורה בספירת חכמה שבראש אילן

התקבולת הסרקסטית הזאת מבוססת על פתגם דומה שמצוטט בכל דיון על מימרות הכנף של צ'רצ'יל: A pessimist sees זה אך חזר צ'רצ'יל מיאלטה הביתה בחורף 1945, וכבר הכינו לו "מקלחת" בבית-הנבחרים ודרשו ממנו דין-וחשבון מפורט

כל זה, כאשר הרבסט שרוי למעשה בעולם אחר, עולם של חיפוש אחר שירה ולבסוף השלמה עם גזר דין מוות משותף.

המילון המוּעָר של חוקרת הלשון פרופ' מיכל אפרת "המילים המתבקשות: תחדישיו של יונתן רטוש" (אוניברסיטת בר-אילן

מאמציו של רפי אילן, איש מוסד אלתרמן, לחפשו בארכיוני התיאטרון ובשאר מקומות עלו עד כה בתוהו. הוסיף עליה ר' אילן, איש "מוסד אלתרמן", את המחזה "שלום בית“ מאת ג' קורטלין (שאלתרמן תרגמו ב-1944 עבור ד' סדן, "במבואי עיר היונה", "בין דין לחשבון", תל-אביב תשכ"ג, עמ' 124-130.

יש שהטבע מפֵר את שלוותה בגילוייו הצחיחים והמכאיבים ("שִׁלְפֵי־שִׁבֳּלִים יִדְקְרוּךְ"), ויש שהוא תופס

כשרידי אור-התבונה שנותרו בעולמנו, המבקשים להבקיע את החשכה והקדות בעת שמהומת "סוּפה" אופפת מכל עבר (ראה דיון 15 שלונסקי רומס בדימויים "חצופים" אלה את כל היקר והמרומם ב"טבע" וב"אמנות": הירח ה"יקר" מתואר כעין פוזלת הדברים מכל מקום חדורים השתמעויות שמימיות ואסכטולוגיות, וחורגים ממעמד של עדות ריאליסטית בבית-דין רגיל. lovejoy) ראה ספריהם של לאבג'וי והשווה "אין כסיל לקישוט", בפתח השיר 'אל הפילים' ("כסיל" – כוכב, וראה דיון

שני הגיבורי מייצגים את שני הכיוונים שעמדו לפני צעירי הדור: חיים על פי דין תורה וחיים על פי דין מלכות.25אולם לדמות מיתית ולסמלה של תרבות המערב: סמלו של האדם המודרני, המנותק מן הטבע, הבקי בכל שבע החכמות והכורע תחת עומס הצעירים", השמיע במאמרו הידוע "על פרשת דרכים", שפתח את פולמוס השִלֹחַ, את הקובלנה המרשימה המצוטטת בכל דיון

בעת דיון בסופר ששינה את הפואטיקה שלו במהלך הקריירה היצירתית שלו – מן הראוי להתאים את הפרשנות לסביבה הטקסטואלית

82, דנה בשיר "הקיץ גוֹֹוע", כבשיר סתיו שמתחיל בִּתמונה בצבעי מלכות הדורים וּמסיים בִּצבעים קודרים; דיון

מהם הגיעו מבתים שבהם דיברו גרמנית או יידיש מגורמנת: יהודה עמיחי, ט' כרמי, נתן זך, אריה סיון, מקסים גילן

מבלי דעת לאותם כיוונים מנוגדים שאליהם פנו רוב צעירי הדור: הבית והחוץ, ה"מזרח" וה"מערב", חיים על-פי דין תורה וחיים על-פי דין מלכות.>25 הערה< אולם, כמשתמע מן הפואמות הללו, שתי הדרכים כאחת כיזבו והכזיבו, והותירו וגיתה לדמות מיתית ולסמלה של תרבות המערב כולה לסמלו של האדם המודרני הבקי בכל שבע החכמות והכורע תחת עומס במאמרו הידוע "על פרשת דרכים", שפתח את "פולמוס 'השילוח'", את הקובלנה העזה והמרשימה, המצוטטת תכופות בכל דיון

ועל הידלדלות מורשתן של משפחות שהגיעו ארצה לאחר שאבדו להם – עקב גזֵרות, גירושים ונדודים – ענפיו של אילן

שוב לפנינו דיון מרומז בסוגיית ההגנה העצמית וההכשרה הצבאית שהעסיקה את העם בימי "הגדודים העבריים" ואת המחבר

יתר על כן, בעוד שהמלה "זפיר", שבה השתמש טשרניחובסקי בשירו הנ"ל, היא מושג קל תרתי-משמע, אוורירי וללא עומס

היריעה הייתה קצרה מכדי שישתרע בה דיון מפורט ביצירה האלתרמנית בה"א הידיעה בנושא זה – הלא היא שירו "חצרו

הדין בסיפור ילדוּת כדוגמת "ספיח" של ביאליק, או ברומן כדוגמת שירה של עגנון, שכֹּל אחד מהם יכול להציג אילן

ה"אחים", פתוחה לפרשנויות שונות: הם יכולים לייצג את התאומים הניגודיים שקבעו את פני ההיסטוריה הלאומית (כשם שתומס אז האמין בכל מאודו כי אסור לו ליהודי ליהנות מיפי הטבע, וכי אדם מישראל המפסיק את משנתו ואומר: "מה נאה אילן

במאמר מוסגר מגלה המספר לקוראיו: "שמונה-עשרה שנה שימשה בבתי יהודים/ ועמדה על כל דין ודין והיטיבה לדבר "בין תוכחה לאידיליה", 'בין דין לחשבון', ....., עמ' 16-23. פיכמן, יעקב.

אופקי מחקר, רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן.

רק באנגליה אני מכירה משפחות המסוגלות להציג אילן משפחה שעליו תלויים דיוקנותיהם של עשרה דורות ויותר.

אומַר רק, שספרו של מירון, שנועד להיות ספר לימוד באוניברסיטה הפתוחה, פתח בה דיון שנמשך כשנות־דור באשר

מאחורי הקלעים עומדים המשוררת והמתרגם ונדים בראשם לתמימותו של החייט העני, שילדיו לבושי קרעים, והוא אינו תופס

לסיכום דיון זה בתמורה שנתחוללה ביצירת אלתרמן בשנות המלחמה, השואה והקמת המדינה, ניתן לקבוע בוודאות כי יונתן רטוש, אבי התנועה ה"כנענית", אף הגדיל לעשות: במאמרו "מנגד לארץ", אגב דיון בקשיי התאקלמותם של "עולים דגם המטמורפוזה המהירה שעברה גבעת החול שליד יפו בהפכה ל"עיר העברית הראשונה" ולמרכז תוסס של מסחר ובילוי

צייני סגנון קרדינליים, ששיווּ לכתיבתו את אופייהּ המודרניסטי: האוקסימורון והזֶאוּגמה. 22 לשניהם נייחד דיון אבן חושן, רעננה 2016 , וערכתי ביחד עם פרופ' צבי לוז את הספר הפואמה המודרניסטית ביצירת אלתרמן , בר - אילן

חפש גם בגוגל ותראה שפע של שימושים בפועל זה לגבי משקפיים (וגם דיון באיזשהו פורום בדבר כשרות השימוש הזה

החברותי והעממי של מכניס אורחים, שמא כל כולה של הזמנה זו אינו אלא ביטוי להתנשאות קולנית ורברבנית של "אילן עיונים ומחקרים ביצירת ח"נ ביאליק: מוגש לפרופ' הלל ברזל), בער ה' ויס וי' יצחקי, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן

.>13 הערה< אמת, המלאות הריאליסטית והנוסח העממי של הדובר, המשיח עם הזולת לפי תומו, בכנות שאין בה שמץ יתר על כן, בעוד שהמילה "זפיר" היא מושג קל תרתי משמע - אוורירי וללא עומס של משמעים - התיך ביאליק במושג ("אגסי כל נדרי", "בן סוסו של משה רבנו", "צפרירים"), שהרי ילד ה"חדר" גם כשהוא נמשך אל הטבע, הריהו תופס

הפיוטיים והאידאיים", בתוך: הלל לביאליק - עיונים ומחקרים ביצירת ח"נ ביאליק (בעריכת הלל ויס), אוניברסיטת בר־אילן

מראש שהביא עִמו לביקורת הספרות.13אמתף המלאות הראליסטית והנוסח העממי של הדובר, המֵשיח עם הזולת לפי תומו ו"מגויר" ("אגסי קול נדרי", "בן סוסו של משה רבנו", "צפרירים"), שכן ילד "החדר", גם כשהוא נמשך אל הטבע, הוא תופס

'בערוב היום: יצירות שבו בשלהי החיים', חיבור לשם קבלת התואר דוקטור בהד פרופ' צבי לוז, אוניברסיטת בר-אילן

המתקדמת", המתרחקת מן הלאומיות, שלא לומר מן הלאומנות ומן הדת בגילוייה הפולחניים והמיסטיים - נרתע מכל דיון

כי עורך-דין ירושלמי אורב כעורב שחור לפִתחה של דירה זו, שהזכויות עליה מעוגנות בחוזה של דמי- מפתח, כדי

כהנה וכהנה נשים "עבריות", שהיו מוותרות ברצון על ענייני חומר ופרנסה לטובת ענייני רגש "ערטילאיים" שלגבי דידן המהדורה העברית נערכה בלווית הקדמה והערות על-ידי דב נוי, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן תשנ"א (להלן:

מהם הגיעו מבתים שבהם דיברו גרמנית או יידיש מגורמנת: יהודה עמיחי, ט' כרמי, נתן זך, אריה סיון, מקסים גילן

ריקודם המקאברי ("מחולת המוות" של הקבצנים בנוסח היידי של "בעיר ההרגה" של ביאליק ("א שווארצע חופה אויף דיין פאלקסלידער אין רוסלאנד, פטרבורג (צילום מהדורה זו בלוויית הקדמה והערות מאת דב נוי, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן

דיון ב'סיפור פשוט' מנקודת מוצא חברתית-מעמדית מחייבנו, כאמור, להתמקד בצירל כבגיבור ראשי. סיפורו של עגנון, שהבטיח לעסוק בגורלה של בלומה במקום אחר (דומה שאף הדיון האנאגוגי בגורלה של בלומה מחייב דיון בתקופת פרסומו של 'סיפור פשוט' (1935 זכו שלושה מספרים בפרסי נובל לספרות על רומאנים משפחתיים רחבי יריעה (תומאס דיון ממצה בסוגיה מצוי במחקרה של עדה רפפורט אלברט "'קטנות', 'פשיטות' ו'איני יודע' של ר' נחמן מברסלב",

בחוץ' השיר 'פגישה לאין קץ' הוא שיר בעל מעמד קרדינלי ב'כוכבים בחוץ', ומפאת חשיבותו ומרכזיותו הוא מצדיק דיון ראה לעיל, הע' 37 ראה דיון בשיר 'אל הפילים', בסעיף ה' של הפרק השלישי, להלן.

המוצנעת של לאה גולדברג והשלכותיה הפואטיות פורסם: בקורת ופרשנות: כתב־עת בין־תחומי לחקר ספרות ותרבות , בר-אילן על רשימה זו הוסיף רפי אילן את המחזה "שלום בית" מאת ג' קורטלין שתורגם ב-1944 עבור הלהקה שממנה צמח תאטרון