"יְהוּדִים רַחֲמוּ, רַחֵמוּ! הֵן לִבְּכֶם יָשָׁר עָדִין"
90 שנה אחרי שתורגמו מיידיש בידי נתן אלתרמן נמצאו פזמוני 'המכשפה' של אברהם גולדפאדן — המחזה שהייתה לו השפעה מכרעת על ספרו האחרון 'חגיגת קיץ'. הפזמונים מלאים בניצוצות גאונות, אז מדוע לא שמר אלתרמן על האוצר שבו שיקע את כישרונו, ומה הקשר של לאה גולדברג להיעלמות המסתורית? פורסם: ידיעות אחרונות, 3/10/2025 לקריאה בקובץ PDF כפי שהודפס בעיתון לפני שנים עסקתי ב'חגיגת קיץ' בספרי 'על עת ועל אֲתָר' (1998), וטענתי שאלתרמן המזדקן "התכתב" בספר שיריו האחרון עם מחזהו של אברהם גולדפאדן 'המכשפ


תעלומת היהלום האבוד
במלאת 60 שנה לצאתו לאור של 'חגיגת קיץ', ספר השירה האחרון של נתן אלתרמן פורסם: ידיעות אחרונות, 19/7/2025 לקריאה ב PDF כפי שפורסם בעיתון המשורר אברהם אבן עזרא, איש תור הזהב בספרד, קונן על העני ש"נוֹלַד בְּלִי-כּוֹכָב". 'חגיגת קיץ', ספר שיריו האחרון של אלתרמן נולד בלי כוכב. בדיוק ביום יציאתו (19.2.1965) התפרסמו גם 'שירי ממש' של ידידו-יריבו יונתן רטוש, שזכו לאלתר בשבחי נתן זך ('הארץ', 26.2.1965). ספרו של אלתרמן, לעומת זאת, לא זכה לרגל פרסומו אלא במאמרי ברכה קצרים מידידיו יחיאל


בזכות "שפת הסרגל"
רות קרטון-בלום / הלץ והצל ('חגיגת קיץ': הפואמה המניפאית של נתן אלתרמן) זמורה-ביתן, תל-אביב 1994 פורסם: מעריב , 23/09/1994 (טקסט משוחזר...


נתן אלתרמן - הסף והסוף
בין "שירי פריז" ל"חגיגת קיץ" פורסם: עתון 77 , גליון 261 , נובמבר 2001 ( טקסט מלא בהמשך הדף ) ...שירים אלה - שבמרכזם רוצחים ופרוצות, נגני רחוב סומים ומלצריות חינניות - הם ספק שירים חסרי עומק, שהמשורר הצעיר העטה עליהם מעטה אפל וסבוך כדי להצילם מן הגלישה אל הטריוויאלי , ספק שירי הגות עמוקים שהולבשו במתכוון במלבוש "רחובי" ו"פשוט". כך או כך, בולטת בשירי הבוסר הללו דיספרופורציה מתמיהה בין הנושאים הנטורליסטיים ה"נמוכים" שבמרכזם לבין עיצובם המיתי המרומם: בין אורכם הרב לבין "משקלם הס


העיר ביצירת אלתרמן – מ"כוכבים בחוץ" ועד "חגיגת קיץ"
פורסם: עיונים בספרות, לשון ותרבות עברית מס. 13, 2007 פורסם: Revue européenne des études hébraïques, 2007 (13), p.17-24 ( טקסט מלא בהמשך הדף ) ... אלתרמן נולד חודשים אחדים לאחר היווסדה של עיר העברית הראשונה, ועובדה זו השפיעה כמדומה על יחסו כלפי עיר זו, שאליה הוא עלה בגיל 15 ובה למד בגימנסיה "הרצליה" עד נסיעתו לצרפת, לשם לימודי אגרונומיה והנדסה חקלאית. דומני שלא נפריז אם נאמר שמאז ועד עתה לא היה משורר תל-אביבי מאלתרמן וכאלתרמן, משורר שכתב על העיר כל ימיו, גם על העיר בה"א הידיע

































