חיים-נחמן ביאליק , אף-על-פי ששפתו הטבעית – השפה שבָּהּ חשב, חישב מִספרים ודיבר עם בני משפחתו, ידידיו ומיודעיו – הייתה יִידיש, לא הִרבּה לכתוב בשפה זו. כל יבולו ב"שפת האימהות" הסתכם בקומץ שירים ובמכתבים ספורים ששיגר לאשתו ולמכָּריו (בתוך אלפי מכתבים שכּתב בעברית, שרק כמחציתם כלולה בחמשת כרכי " איגרות ביאליק "). הוא לא חיבר ביִידיש אפילו סיפור אחד. את רוב שנותיו וכוחותיו הקדיש לכתיבה בעברית, ובה חיבר אפילו את האיגרות הראשונות ששיגר לעיר-הולדתו ז'יטומיר מישיבת ווֹלוֹז'ין – אל רֵ

ביאליק מגיש לילדים "חומר למחשבה" רבות מיצירת ביאליק מציגות לפני קוראיהן זוג גיבורים – כעין תאומים ניגודיים: גיבור שמרן וסטָטי, "יושב...

לציון יום הולדתו של יצחק באשוויס-זינגר החל ב-21 בנובמבר קטעים מתוך הרצאה, שנשא יצחק באשוויס-זינגר על קשיי התרגום מיידיש תרגמה: זיוה שמיר פורסם: מעריב , 15/10/1978 לחצו להורדה כקובץ PDF מוכן להדפסה נשאלתי לא אחת מדוע אני כותב את ספריי דווקא ביידיש. על שאלה זו ברצוני להשיב בדרך יהודית מובהקת, דהיינו, בשאלה תחת שאלה: וכי למה לא אכתוב ביידיש? כלום איטיב להתבטא דווקא בתורכית? בפינית? בבורמזית? אולי מישהו יעשה עמי חסד, וילמדני כיצד אומרים "אל תקשקש בקומקום" בבורמזית? * ביידיש

לקראת כ"א בתמוז - יום פטירת המשורר פורסם: על המשמר, 17/07/1981 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש ) לחצו לקריאה בקובץ PDF

מימוש והמחזה של אידיומטיקה של יידיש בשירי ביאליק פורסם: הספרות 35-36 (1986) (טקסט משוחזר מקבצים ישנים - יתכנו טעויות וחוסרים או אף גירסה...

אברהם ליס (31 במאי 1913, ביאליסטוק, פולין – 24 באוקטובר 1998,תל אביב) מבקר ספרות ומסאי יידי ישראלי, כיהן כמנהל המרכז לתרבות יידיש בתל...

פורסם: עתון 77 , גליון 84-85, ינואר-פברואר 1987 ...הקיצוניות הביאה, למשל, למחיקתם של סופרים, שלא כתבו עברית, מתולדות ספרותנו . סופרים, שעל-פי רקעם ומזגם טבעי היה שיכתבם בשתי הלשונות, נתבעו להחליט "הלנו או לצרינו" . היחידי שגילה תבונה וחוש של פרספקטיבה היסטורית , באותם הימים סוערים, היה ח"נ ביאליק, שהועיד גם לספרות ישראל בלעז - ולא רק לספונת העברית - מקום בתכנית ה"כינוס" שלו. את הוצאתם של סופרי לעז אל מחוץ למחנה, ראה כצעד פזיז ובלתי-שקול ; ואילו את שמירתם של סופרים אלה כנכס מנ

למקרא סיפוריו המתורגמים של המספר היידי אברהם סוצקבר מצטייר עולם מכושף, ארקאדי ורב צבעים אברהם סוצקבר: "אקואריום ירוק" (סיפורים), מיידיש: ק"א ברתיני, ספרי סימן קריאה, הוצ. הקיבוץ המאוחד, 1979 פורסם: מעריב , 09/05/1980 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש ) לחצו להורדה כקובץ PDF

מונולוג 'טריויאלי' מפי העם כמסווה לדיון מעמיק בשאלות הקיום היהודי פורסם: חוליות - דפים למחקר בספרות יידיש גליון 5 , 1998. לחצו להורדה כקובץ PDF מוכן להדפסה (טקסט משוחזר מקבצים ישנים - יתכנו טעויות וחוסרים) שירו היידי של ח"נ ביאליק 'מיין גארטען' ('גני' הוא מונולוג דראמטי כמו-עממי, "שיר התפארות" בן 180 שורות קצרות, שבו מציג יהודי פשוט וסמוק מזג בהתלהבות גלויה את גנו המפואר - רב הפוארות ורב התפארת - שאין כמוהו ליבול וליופי בכל העיירה כולה ("כ'זאג אייך, איינער אין דעם שטעטעל

על 'שירי הים' (ים-לידער) שכתב ביאליק ביידיש בנוסח שירת ריה"ל פורסם: חוליות - דפים למחקר בספרות יידיש גליון 8 , 2003. ...ביאליק שמע בקולה של אירה יאן, אך כאילו 'להכעיס' הוא כתב בשנת 1908 את 'שירי הים' שלו ביידיש, בשפה שאינה שגורה בפיה (האם ביקש שלא תוכל ידידתו לדעת שדבריה קלעו ללבו ונשאו פרי?). בשירו מתואר הלילה הארץ - ישראלי היורד על המשורר שהגיע לחוף המזרח - בין שהוא ריה"ל ובין שהוא ביאליק. אין זה לילה רגיל, כי אם יפהפייה כושית מנומרת בצבעי זהב ותכול... לחצו להורדה כקובץ PD

על הניסיון הראשון, הכושל, לכתוב שיר ביידיש ועל גלגולי הרעיון האנטי חסידי ביצירה, לסוגיה ולתקופותיה פורסם: חוליות - דפים למחקר בספרות יידיש גליון 10 , 2007. ..ארכיונו של ביאליק מגלה כי הניסיון הראשון לכתוב שיר ביידיש, ממש כמו הניסיון הראשון לכתוב שיר בעברית, לא הניב אלא קטע שיר מחורז, ובו חמישה בתים בני שש שורות כל אחד שייקרא על שם מילות הפתיחה שלו 'איך וועל אייך דערציילן' ['אספר לכם'] - שיר קריקטורי סטירי בסגנון מגלה טמירין, הדורש כביכול בשבח 'הרבי' החסידי ולמעשה מדבר בו סרה