על תחדישיהם של סופרי ישראל כאשר עמד ביאליק בראש ועד הלשון העברית למן עלייתו ארצה בשנת 1924 ועד מותו בשנת 1934, הוא החזיק במכתבתו מחברת שעליה רשם בכתב-ידו את הכותרת "חקר מילים", ובה אסף נתונים, המבוססים על השערותיו של פילולוג חובב, המעידים על התפתחות הלשון העברית מתוך שורשים-אחים. מרשימות השורשים, המצומצמות בהיקפן הנגלה אך הרחבות עד אין-קץ בהיקפן הסמוי, ניתן להבין איך נולדו בראשו של המשורר אחדות ממאות המילים שחידש בשפה העברית. ספרו של יצחק אבינרי "מילון חידושי חיים נחמן ביאלי

על שירו של ביאליק בעקבות טבח קישינב, שאירע בפסח 1903 120 שנים לפני טבח ה-7 באוקטובר כידוע, התורה אוסרת על היחיד לבצע פעולות תגמול ונקם בממד הלאומי ( "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ" ; ויקרא יט, יח). לעומת זאת, הנקמה מותרת כלפי עמים צוררים ואויבים, ככתוב: "לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם תּוֹכֵחוֹת בַּלְאֻמִּים" (תהלים קמט, ז). הערב, ליד שולחן הסדר ייאמר: "שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ. כִּי אָכַל א

לציוּן יום פטירתו של המשורר ב-28 במארס ה"התכתבות" עם ביאליק ב" שלמה המלך ושלמי הסנדלר" ב-1964 העלה הבמאי שמואל בונים רעיון חסר-תקדים: הוא הציע ל אלתרמן לערוך מחדש את תרגומו הישן למחזהו של סמי גרונימן "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" (1943), להוסיף עליו פזמונים פרי-עטו ולעבּד את המחזה הישָׁן למחזה מוזיקלי מרהיב-עין ורב משתתפים (את המצאת מילת-ההֶלחֵם " מחזמר " כחלופה עברית ל- "musical " האמריקני מייחס מילון אבניאון ל אורי אבנרי ). רעיון גרנדיוזי זה – להחיות מחזה בן עשרים שנה בערך ו

חיים-נחמן ביאליק , אף-על-פי ששפתו הטבעית – השפה שבָּהּ חשב, חישב מִספרים ודיבר עם בני משפחתו, ידידיו ומיודעיו – הייתה יִידיש, לא הִרבּה לכתוב בשפה זו. כל יבולו ב"שפת האימהות" הסתכם בקומץ שירים ובמכתבים ספורים ששיגר לאשתו ולמכָּריו (בתוך אלפי מכתבים שכּתב בעברית, שרק כמחציתם כלולה בחמשת כרכי " איגרות ביאליק "). הוא לא חיבר ביִידיש אפילו סיפור אחד. את רוב שנותיו וכוחותיו הקדיש לכתיבה בעברית, ובה חיבר אפילו את האיגרות הראשונות ששיגר לעיר-הולדתו ז'יטומיר מישיבת ווֹלוֹז'ין – אל רֵ

את " איש הסיפון " לא הציב ביאליק בין סיפוריו הגדולים, אלא הִצניעוֹ בתוך הסיפורת הקלה שלו, בין יצירות שאותן הכתיר בכותרת המטעה " רשימות כלאחר-יד " (הוא הציגן כאילו מדובר בקטעים אקראיים שנכתבו בקולמוס מהיר). ואולם, אין מדובר בסיפורת שנכתבה בחטף ואגב אורחא. ה"רשימות" האלה – " סוחר " ו" איש הסיפון " במיוחד – הן יצירות פרוזה מורכבות לעילא ולעיל, עם קומפוזיציה מגובשת ומתוכננת, שאינן נופלות ברמתן מן המקובל בסיפוריו הנודעים של ביאליק. את "איש הסיפון" חיבר ביאליק כשלוש שנים לפני מות

לרגל יום הולדתו של המשורר ראיון עם עורכי כתב-העת " אורות " פורסם: (בגירסה מקוצרת) " אורות " גיליון 15 המוקדש כולו ל ביאליק - (הראיון המקוצר בקובץ PDF בסוף עמוד זה) אורות - גליון 15 שאלה: מאין מתחילים? למה כדאי לשים לב? מה משך אותך לחקור את חייו ויצירתו, והאם יש רגע מסוים בחייו או ביצירתו שהשפיע עליך במיוחד? איך נכנסים לתוך יערות-העד של יצירת ביאליק. זה באמת לא פשוט. כבר סיפרתי לך, קובי, כשהתחלתי את עבודתי במכון כץ לחקר הספרות (היום מרכז קיפ) די התאכזבתי כששיבצו אותי

לכבוד העלאתו של אלפרד דרייפוס בדרגה (בדיעבד) ע"י נשיא צרפת עמנואל מקרון ב-18/11/2025 צדק היסטורי: אלפרד דרייפוס הועלה לדרגת "בריגדיר גנרל" ביום 18 בנובמבר 2025 הודיע נשיא צרפת, עמנואל מקרון , על העלאתו בדרגה של אלפרד דרייפוס ל"בריגדיר גנרל" [תת-אלוף], וזאת כ-131 שנים לאחר טקס ההשפלה שערכו לקצין היהודי, עת דרגותיו נשללו ממנו והוא נדון למאסר עולם ב"אי השֵּׁדים". ציניקנים יטענו שכך מנסים עמנואל מקרון וממשלתו לכפר במקצת על שלל ההתבטאויותיו לטובת הפלשתינאים שהושמעו מפיהם מאז טב

עם ההודעה של שובם הצפוי של חטופי ה חמאס לבתיהם גם במאה ה-19 הייתה בעם ישראל פרשה שניתן לכנותה בשם "פרשת החטופים" (החטופים באותה עת...

לריבוי שירי סוכות של ביאליק היו שתי סיבות, לכל הפחות. האחת קשורה במיקומו של החג על-גבי הלוח העברי: חג הסוכות מסיים את תקופת החגים של ראשית ה

כשעשה ביאליק את צעדיו הראשונים ב"קריית ספר" העברית הוא נהג להעלים לפעמים את זהותו האמִתית ולהשתמש בשמות בדויים: "יקביאל" , "חילק-בילק" ,...

לציוּן ה-4 ביולי, יום פטירתו של המשורר ביאליק ו-"האיוּם האיראני" אפתח בהערה כללית הנוגעת לחקר יצירתו של גדול סופרי ישראל: לפעמים שואלים...

פורסם (בנוסח קצר): תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים , (1997) ( בהמשך נספח – נאום ח"נ ביאליק בפתיחה החגיגית של האוניברסיטה בירושלים,...

עם החזרת בּני משפחת ביבס שהומתו בידי בני-עוולה מחוקי צֶלם-אנוש, נשמעו מכל עֵבר דברי ביאליק ב "על השחיטה" : "נְקָמָה כָזֹאת, נִקְמַת דַּם...

לציוּן רצח יוליוס קיסר ב-15 במארס הערות לדיון סביב למחזהו של שייקספיר " Julius Caesar " יוליוס קיסר היה, כידוע, מהמדינאים החשובים...

בשלהי קיץ 1905 חיבר ביאליק שיר סתיו בן שלושה בתים– "הקיץ גוֹֹוע"– חוקרי ביאליק ומבקריו לא קישרוהו עם מועד כתיבתו ועם מקום כתיבתו...

לרגל יום הולדתו של המשורר שיחול ב-9 בינואר המילים של ביאליק מתחת למיקרוסקופ כיצד ניתן לבדוק , למשל, את מידת הטוהר של חפץ העשוי זהב, וזאת...

2 בינואר – יום פטירתו של אחד-העם למִן היום שבּוֹ עמד על דעתו ועד אחרית ימיו חסה ביאליק בצִלו של אשר גינצבורג (הידוע בכינויו הספרותי...

תופעת ההגירה – באורַח זמני או לצמיתות – מצויה בקורותיהם ותולדותיהם כל העמים, ובתנ"ך היא אופיינית לאבות האומה ולאחדים מבניהם וצאצאיהם...

לרגל יום פטירתו של שלום-יעקב אברמוביץ ביום 8 בדצמבר ח"נ ביאליק ראה ב מנדלי מוכר-ספרים (1836 – 1917) את אחד ה"מנטורים", שהכניסוהו אל...

מבט אחר על השיר "לא זכיתי באור מן ההפקר" תגובה על דברי דן מירון על שיר זה במאמרים שפרסם ב "הארץ" באוגוסט 2024 לקראת סוף העשור הראשון...

לרגל 1 בנובמבר – יום הטבעונות הבין-לאומי לפי תוצאותיו של סקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני כעשור, ניתן ללמוד ש-4.7 אחוזים...

עוד על הציפור החידתית של ביאליק מות הרצל ב-3 ביולי 1904 השאיר את עם ישראל באבל כבד ובאָבדן-כיווּנים. משבר אוגנדה טרם ירד מן הפרק במוסדות...

על הבחירה בשם " ישראל " למדינת היהודים ב-3 בספטמבר 1897, היום לפני 127 שנים, כתב הרצל ביומנו את המשפט שנחרת בספרי תולדותיו של עם ישראל: "...

לציוּן ה-4 באוגוסט – יום פטירתו של גדול מסַפּרי האגדות והמעשיות הנס כריסטיאן אנדרסן נולד כידוע להורים עניים מתחתית הסולם החברתי, וילדותו...