במלאת מאה שנים להקמתה הסָטִירה על מלומדי האוניברסיטה העברית הפתיחה הרשמית של האוניברסיטה העברית בירושלים אירעה כידוע באביב 1925, באמפיתאטרון של הר הצופים, במעמד קהל גדול ובהשתתפות הרב הראשי אברהם- יצחק הכהן קוק, חיים ויצמן, הלורד בלפור, הנציב העליון לארץ ישראל סיר הרברט סמואל והמשורר חיים-נחמן ביאליק. אחד-העם , שברוח משנתו (שהתמקדה ברעיון "המרכז הרוחני") הוקמה האוניברסיטה העברית, לא הגיע לטקס מחמת בריאותו הלקויה, וביאליק שייצג אותו ואת השקפתו, אמר בנאומו את המשפט מרטיט-הלב:

(או: בין אביב העלומים לִכפור הזִקנה) במלאת מאה שנה לסיפורו של עגנון שתי גישות לעלייה לארץ-ישראל לפי הסיפור "מעשה העז" (1925) סיפורו הקצר של עגנון " מעשה העז " פותח בקורותיו של זקן " שהיה גונח מלבו ", ורופאיו ציווּ עליו לשתות חלב עִזים כדי שיירפא ממחלתו. שמע הזקן בקולם, וקנה עז שנהגה להיעלם לעִתים מזומנות, ובשובה הביתה היו דדיה מלאים חלב מתוק מדבש וטעמו כטעם גן עדן. ביקש הזקן לדעת את מקור החלב המשובח, והורה לבנו לעקוב אחר העז. בעקבות העז, הגיע הצעיר "בקפיצת הדרך" לארץ-ישראל,

את האגדה המודרנית "שבועת אמונים" חיבר עגנון בשנת 1942, והיא ראתה אור בספר צנום בראשית שנת 1943. ש"י עגנון בן החמישים וחמש, סופר מנוסה ועתיר

יחסו של ש"י עגנון לעברית המודרנית הכתובה והדבורה פורסם: הקשרי לשון – בלשנות , פרשנות , משמעו ת , 4 ( תשפ " ה) ביום 17 בפברואר 2025...

סופר גדול היה עגנון, בלי ספק, וסיפוריו לא התיישנו כסיפוריהם של אחדים מחקייניו, אך בעברית בת-זמנו – הדבוּרה והכתובה – הוא לא הצליח להתעדכן

לרגל "יום הצרעת הבינלאומי" על מחלת הצרעת בכתבי עגנון ועל חששו של הסופר פן תהפוך ארץ-ישראל ל"מושֶׁבֶת מצורעים" מנוּדָה יצירת עגנון...

עגנון עלה כידוע לארץ פעמיים, אך בפעם הראשונה לא הייתה זו עלייה של ממש. ב-1908 לא שימשה הארץ לעגנון אלא מקום מקלט ומפלט מן הגיוס לצבא הקיסר.

לרגל 1 בנובמבר – יום הטבעונות הבין-לאומי לפי תוצאותיו של סקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני כעשור, ניתן ללמוד ש-4.7 אחוזים...

לציון יום הולדתה של רחל המשוררת החל ב-20 בספטמבר על כשרונם (או אי-כשרונם) של סופרים לחדש מילים וצירופי-מילים כתבי-היד של רחל המשוררת ,...

בעקבות המעצר האבסורדי של צעירה תל-אביבית שהשליכה חופן חול עיון בסיפור הנוסטלגי של עגנון "גבעת החול" (1919) פורסם: " הניצנים נראו בארץ...

על הבחירה בשם " ישראל " למדינת היהודים ב-3 בספטמבר 1897, היום לפני 127 שנים, כתב הרצל ביומנו את המשפט שנחרת בספרי תולדותיו של עם ישראל: "...

עיון עם השלכות אקטואליות בסיפורו של עגנון "בנערינו ובזקנינו" הסיפור הסָטירי האנטי-מִמסדי "בנערינו ובזקנינו" התפּרסם לראשונה בשנת 1920...

לציוּן ה-4 באוגוסט – יום פטירתו של גדול מסַפּרי האגדות והמעשיות הנס כריסטיאן אנדרסן נולד כידוע להורים עניים מתחתית הסולם החברתי, וילדותו...

היצירה מלגלגת ללא הרף על אופנת הפרסוּם שנולדה במאה העשרים, עם בריאתה של תרבות ההמונים, זו המזרימה הון לעשירים תאבי ממון וחסרי מצפון

100 שנה למות קפקא (3.6.1924) השפעת קפקא על גדול המסַפּרים העבריים בדורות האחרונים לפני כחודשיים, כשביקש ממני צביקה ניר, ראש אגודת הסופרים...

לציוּן יום הולדתו של בלזק החל ב-20 במאי על השפעת בלזק על עגנון בתיווּכו של ביאליק מתוך ששת ספריה של זיוה שמיר על יצירת עגנון: ש"י עולמות...

דמות האישה האורגת * ביצירות ביאליק, אלתרמן ועגנון העולם העתיק הועיד לאישה את הכּישוֹר, הנוּל והפלך, ורבים הם הסיפורים בתרבות יוון העתיקה...

אור חדש על סיפורו של עגנון "פת שלֵמה" א. נסיבות חיבורו של הסיפור "פת שלֵמה" סיפורו של עגנון "פת שלֵמה" ראה אור בראשונה ב-8 בינואר 1933 ...

שימושיהם של ביאליק, עגנון ואלתרמן במושג "סתיו" Lהמילה 'סתיו' היא כידוע מילה יחידאית שפירושה 'חורף'. פירושה מתברר לפי הפסוק משיר-השירים...

הממזרוּת בישראל בסיפורו של ש"י עגנון "והיה העקוב למישור" ובספיחיו ב-28 באוקטובר סיים עגנון את הפרק הארץ-ישראלי הראשון בחייו (1908 –...

ביאליק והסופרים העבריים בעת מאורעות תרפ"ט שפרצו בירושלים וברחבי הארץ ביום ה-22 באוגוסט 1929 מאורעות תרפ"ט (22 – 29 באוגוסט 1929) התחילו...

לרגל יום הולדתו של הסופר החל ב-8 באוגוסט הסיפור הנועז על חוּמה אשת אביי והשתקפותו בסיפור "פנים אחרות" של ש"י עגנון* הסיפור המקראי אינו...

לציוּן יום הולדתו של בלזק החל ב-20 במאי על השפעת בלזק על עגנון בתיווּכו של ביאליק קטעים מעובדים מתוך הספר "מאוהב לאויב: עגנון מהרהר על...

חג ל"ג בעומר אצל עגנון – בחיים וביצירה. את אחד ממכתביו לברל כצנלסון מיום 19.5.1942 פתח עגנון במילים: "בל"ג בעומר יום שפִּרסמתי את שירי...