האם ביקש אלתרמן לברוח מהבית?
על תלאות וצָרות שבראו יצירות מופלאות פורסם: ידיעות אחרונות, אוגוסט 2026 לקריאה בקובץ PDF כפי שפורסם בעיתון בדצמבר 1953 עבר בן-גוריון לשדה-בוקר, ובמעשהו הִדהֲדה קריאת הנביא: "מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אֹרְחִים" (ירמיהו ט, א). גם אלתרמן שאף להימלט מהמציאוּת שאליה נקלע לאחר שהתקיפוהו מ"ימין" (ה"כנענים") ומ"שמאל" (נתן זך). הוא הרגיש שמפעל חייו יורד לטמיון. "נערי בן-גוריון" כבר לא המו סביבו; סופרי דור תש"ח, שהכתירו את ספריהם במובאות משיריו, כבר לא העריצוהו כבימים-עברו


לא אשכח זאת רֵעי איך על גב נשאתני
אנדד אלדן 1924 - 2025 (צילום: בוריס כרמי) הבוקר הודיעו אתרי החדשות על פטירתו בגיל 101 של המשורר אנדד אלדן, שהיה איש קיבוץ בארי משנת 1960, ורק אחרי הטבח בבארי הועבר לדיור מוגן. אנדד אלדן היה אביה של האמנית אשכר אלדן-כהן והיה נשוי לחוקרת הספרות שרי אלדן. בן אחיינו הוא ההיסטוריון יובל נח הררי. בשנת 2024, בגיל 100, זכה אלדן בפרס אקו"ם למפעל חיים על תרומתו לתרבות העברית. לזכרו אנו מעלים כאן מחדש דברים שנכתבו לפני שנה, כשמלאו לו 100 שנים. לרגל יום הולדתו ה-100- על סול


"כָּאן לְעוֹלָם זֶה לֹא יִקְרֶה"
עיון בשירו של דן פגיס "אירופה, מאוחר" פורסם: ידיעות אחרונות, 2/5/2025 לקריאה בקובץ PDF כפי שפורסם בעיתון שירו של דן פגיס "אירופה, מאוחר" (הפותח את השער "קרון חתום" שבספרו "גלגוּל" מ-1970) הוא, כמובן, שיר על החיים הטובים של בני-אירופה ועל ההכחשה וההדחקה שאפיינה אותם, גם כשהאותות כבר היו כתובים על הקיר. באותה עת פרסם גם אהרן אפלפלד את סיפורו "באדנהיים, עיר נופש" (1974), המתאר את החיים השלווים, רגע לפני ה"משלוחים" אל המחנות. את אותות ההתכחשות ניתן לזהות במילים המרגיעות "עוֹד מ


בן חלוף הוא המשורר, אך נצחי הוא השיר
פורסם: ידיעות אחרונות, 4/4/2025 55 שנה לאחר פטירתו, נתן אלתרמן הוא עדיין אחד המשוררים העבריים האהובים ביותר. פזמוניו מושמעים לעתים מזומנות מעל גלי האתר. יעיד על כך טורו 'הגדי מן ההגדה', שזכה לפופולריות בזכות הלחן של נעמי שמר. רגע לפני פסח, זאת הזדמנות לחזור לאגדה על הגדי מן ההגדה לקריאה ב-PDF כפי שהודפס בעיתון בכל דור ודור עמד חג הפסח, בריבוי פניו, במרכז השירה העברית: יל"ג הקדיש לו את הפואמה הטרגית 'אשקא דרספַּק' ("יתד של מרכבה"), ביאליק העמידו במרכז סיפורו 'החצוצרה נתביישה'


ש' שפרה – המשוררת ה"כנענית" היחידה
לציוּן יום פטירתה ב-9 בפברואר פורסם: ידיעות אחרונות, 7.2.2025 לקריאה ב-PDF כפי שפורסם בעיתון ש.שפרה (צילום:יח"צ) ש' שפרה (שפרה שיפמן שמואלביץ, 1931 – 2012) הייתה משוררת וסופרת בעלת קול נועז וייחודי וכן מתרגמת ללא מתחרים בשליטה בשפות המזרח הקדום ובתרבויותיו. שירתה לא דמתה לזו של נשים אחרות בשירה העברית מרחל המשוררת ועד ימינו. משיכתה לרעיון "הכנעני" הוליד שירה "ילידית" עם הבנה דקה בנופי הארץ וצמחייתם וזיקתם אל תרבויות המרחב השֵׁמי והמיתוסים שלו. מקומם המרכזי של חילופי העונו


חביבה של אלתרמן וחַבּוּבָּה של קישון
איך התקרב משורר ענק לסגנונו של כותב-מערכונים מתחיל פורסם: ידיעות אחרונות , 23/8/24 לקריאה בקובץ PDF כפי שהודפס דרך הרוח מי ידע? הייתכן שבסוף-דרכו, הושפע אלתרמן הגדול, האהוב בין משוררי דורו, מיצירותיו של קישון, הומוריסטן צעיר, עולה חדש מהונגריה, שטורו "חד-גדיא" ירש את הפופולריוּת הרבה של "הטור השביעי"? השניים פרסמו אז מדורי-ביקורת ב"מעריב" (אלתרמן את מאמרי "החוט המשולש" וקישון את מדורו "חד-גדיא"), וחשפו בהם את ליקויי המִמסד, אף שילחו ביקורת נוקבת במדיניות קליטת-העלייה ו"מיזוג


"ספרותנו חסרה את השתתפותה של המחצית השנייה של האנושות: זו של המין הנשי"
אמיליה בסאנו, אירה יאן וחוה שפירא היו יוצרות מוכשרות, אלא שאהבתן לסופר נערץ שיבשה את שיקול דעתן והזיקה ליצירתן. הסיפור הטרגי שלהן הוא גם סיפורן של נשים-יוצרות אחרות, שלא זכו להכרה שלה הן ראויות תחת הצל הגדול של סופרים ומשוררים גברים פורסם: ידיעות אחרונות, 2/8/2024 (בנוסח מעט שונה) לחצו לקריאה בקובץ PDF כפי שהודפס במקור סיפור טרגי, החוזר ונִשנה בתולדות הספרות, הוא סיפורן של נשים יצירתיות ומוכשרות שהתאהבו בסופר נערץ, ובמהלך ההתאהבות איבדו את שיקול-דעתן. הן ויתרו על חיי משפחה ת


על לוליין מילולי ושמו שלונסקי
חגית הלפרין, "שלונסקי בארץ עוץ-לי-גוץ-לי", הוצאת רסלינג, תל-אביב, 2023, 127 עמ'. פורסם: ידיעות אחרונות, 7/7/2023 לקריאת המקור בקובץ PDF ב-1965 הוצג בתאטרון "הקאמרי" מחזהו של שלונסקי "עוץ-לי-גוץ-לי" (עיבוד מעשייה ממעשיות האחים גרים המתעלה כאן לדרגת יצירת-מקור), ונחל הצלחה אדירה. זו הפריכה את החשש המוקדם של התאטרון להשקיע במחזה שלא יכבוש את לב הקהל שכּן ה"מִילוליינוּת" השלונסקאית לא תתאים לילדים. גדולי המשוררים – מביאליק לחברי "אסכולת שלונסקי" – הלכו לשיטתו של קורניי צ


"אגרוף, בריון - אל יהא להם מקום בתוכנו"
לרגל יום השנה לרצח הפוליטי הראשון בישוב העברי (16 ביוני 1933) חיים נחמן ביאליק - ורצח ארלוזורוב פורסם: ידיעות, 14/6/1985 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש ) לחצו לקריאה בקובץ PDF


ביאליק: הזמנה לפרשנים
מתוך הדיון "מה אומר לך ביאליק כאן ועכשיו" שנערך באוגוסט 1986 השתתפו: אסא כשר, דן מירון, נתן זך, זיוה שמיר פורסם: ידיעות אחרונות, 01/08/1986 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש ) לחצו לקריאה בקובץ PDF


"כבת? כאחות? ככלה?" ( חלקים א+ב )
על פשרת אהבתו של ביאליק לסטודנטית צעירה פורסם: ידיעות אחרונות , 13.7.1984 + 20.7.1984 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש ) לחצו לקריאה בקובץ PDF


אורציון ברתנא, גיורא לשם וזיוה שמיר זכו בפרסי הביקורת
פורסם: ידיעות אחרונות, 7.6.1985 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש ) לחצו לקריאה בקובץ PDF


דחלילים?
עדיין לא השתכנעתי שמשרד החינוך אכן מתכוון ברצינות לחזק את מקצוע הספרות ולא לצמצמו (תשובה לשר-החינוך בנושא לימודי הספרות) פורסם: ידיעות אחרונות , 19.4.1996 לחצו לקריאת המקור בקובץ PDF ( טקסט משוחזר מקבצים ישנים - יתכנו טעויות וחוסרים או אף גירסה שונה ) שמחתי לשמוע את הבטחת שר-החינוך בדבר שמירת עצמאותו של מקצוע הספרות ("אין סכנה לספרות", במוסף זה בתאריך 29.3.96). ואולם, יש צורך בהבהרות אחדות, לאור אי-הדיוקים הרבים שנפלו לאחרונה בגילויי-הדעת של השר ואנשיו בכלי-התקשורת. שר-הח


הטרדה פוליטית באקדמיה
יש להגן על סטודנטים מפני הפיכה של שיעורים לחוגי-בית פורסם: ידיעות אחרונות , 14.11.2002 לחצו לקריאת המקור בקובץ PDF ( טקסט משוחזר מקבצים ישנים - יתכנו טעויות וחוסרים ) כששרון מאשים את פואד ב„שיקולים פוליטיים," כדאי להזכיר שאפילו בהיכל-השן האקדמי כבר אין מתרגשים מהאשמה כזו. בטענה/תואנה האחר-מודרניסטית ש„הכל פוליטי," הופכים מרצים את שיעוריהם לחוגי-בית מפלגתיים, שבהם ידוע לכל מי „לנו" ומי „לצרינו." סקרי ההוראה מגלים הערות מחאה של סטודנטים על מרצים טורדנים שאפילו ניתוח תחב


הפיל והשפן
על מנכ"לית משרד החינוך ותכתיביה פורסם: ידיעות אחרונות, 21.10.2002 לקריאת המקור בקובץ PDF (טקסט משוחזר מקבצים ישנים - יתכנו טעויות...


ביאליק, תמונת מצב
על הלל ברזל / תולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימינו‚ (כרך ב' - שירת התחייה: חיים נחמן ביאליק), ספרית פועלים, 1991 פורסם: ידיעות אחרונות, 8.3.1991 לחצו לקריאת המקור בקובץ PDF ( טקסט משוחזר מקבצים ישנים - יתכנו טעויות וחוסרים ) ספרו של הלל ברזל, שהוא כרך שני בסדרת ספרים בתולדות השירה העברית מחיבת-ציון ועד ימינו, ממלא חסר כפול המורגש היטב לכל העוסקים בהוראת הספרות העברית ובחקרה. ראשית, הוא משמש מונוגארפיה מלאה ראשונה ליצירת ביאליק, ושנית - נדבך חשוב בהיסטוריוגרפיה של השי


בנו, אביו
על "ספר התום", מאת נתן שחם פורסם: ידיעות אחרונות, 30.12.1988 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש ) לחצו לקריאה בקובץ PDF


רומאן של אידאות
על אידה צורית - "עיר נידחת", הוצאת עם-עובד ואגודת הסופרים, תל אביב, 1985 פורסם: ידיעות אחרונות, 1.2.1985 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש ) לחצו לקריאה בקובץ PDF


מיפעל חלוצי
עם פרסום ספרו של גרשון שקד "הסיפורת העברית 1880-1980" כרך ב': בארץ ובתפוצות פורסם: ידיעות אחרונות 10/2/1984 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש ) לחצו לקריאה בקובץ PDF


ארבע כניסות לפרד"ס
הערות נוספות על הרומאן "המאהב" לא.ב. יהושע פורסם: ידיעות 29/4/1977 לגירסה מעודכנת בהמשך הדף ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש ) לחצו להורדה כקובץ PDF ארבע כניסות לפרד"ס (מעודכן) על "המאהב" – הרומן הראשון של א"ב יהושע א. ריבוי קולות א"ב יהושע קיבל את הנחת היסוד הבתר-מודרניסטית שלפיה אי אפשר להגיע לאמת אוביקטיבית יציבה, כי האמת נקבעת במידה רבה באמצעות נקודת התצפית של המתבונן בה. לפיכך הוא נזקק תכופות לזוויות ראִייה אחדוֹת – לפעמים צרוֹת ואֶקסצנטריו


ישן עם גמזו במיטה
עמנואל בר-קדמא על נתן אלתרמן בן העשרים בפריז של שנות ה-30, מראיין את זיוה שמיר ומספר על היחסים עם המבקר חיים גמזו, וכולל פרסום 6 שירי נעורים גנזוים פורסם: ידיעות, 7/7/1989 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש ) לחצו לקריאה בקובץ PDF


פרק עלום בביוגראפיה של ביאליק
על שמעון ראבידוביץ, 'שיחותי עם ביאליק' , דביר 1983 (ההדרה, מבוא והערות ב.ח.ראביד, י.פרידלנדר) פורסם: ידיעות, 4/11/1983 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש ) לחצו לקריאה בקובץ PDF


כיצד ארי קם פתאום מרבצו
על שיר שכתב ביאליק בהשפעת אורי צבי גרינברג פורסם: ידיעות, 24/7/1981 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש ) לחצו לקריאה בקובץ PDF


מה אכל ביאליק בחנוכה
פורסם: ידיעות, 13/12/1985 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש ) לחצו להורדה כקובץ PDF

































