על מאמר ושיר לא ידועים של אלתרמן שנכתבו על סף ניתוקו משלונסקי        לאדיבה גפן – ביום חגךְ כל המתעניין בתולדות הספרות העברית, גם אם אינו חוקר ספרות, יודע ששלונסקי מָרד בביאליק וניסה למעֵט את דמותו. אכן, כאשר עלה "המשורר הלאומי" לארץ באביב 1924, לא קיבלוהו שלונסקי וחבריו הצעירים במאמרי ברָכה ובזרי-פרחים. להפך, גדול המשוררים נתקל כל יום בדברי גנאי ובביקורת נוקבת שנועדו לבזותו ולהסיר את הכתר מעל ראשו. המורדים הצעירים, בני חבורת שלונסקי, יצאו למסע תעמולה ברוּטלי, כדי לשכנע את

על תחדישיהם של סופרי ישראל כאשר עמד ביאליק בראש ועד הלשון העברית למן עלייתו ארצה בשנת 1924 ועד מותו בשנת 1934, הוא החזיק במכתבתו מחברת שעליה רשם בכתב-ידו את הכותרת "חקר מילים", ובה אסף נתונים, המבוססים על השערותיו של פילולוג חובב, המעידים על התפתחות הלשון העברית מתוך שורשים-אחים. מרשימות השורשים, המצומצמות בהיקפן הנגלה אך הרחבות עד אין-קץ בהיקפן הסמוי, ניתן להבין איך נולדו בראשו של המשורר אחדות ממאות המילים שחידש בשפה העברית. ספרו של יצחק אבינרי "מילון חידושי חיים נחמן ביאלי

90 שנה להופעת ספר שיריה הראשון של לאה גולדברג "טבעות עשן" פורסם: ידיעות אחרונות, 10.1.2025 לקריאה ב-PDF כפי שפורסם בעיתון כשסיימה לאה גולדברג (להלן: ל"ג) את מסכת לימודיה האקדמיים, היא חזרה מגרמניה לבית-הוריה שבקובנה, נושאת בתיקהּ תעודת PhD בפילולוגיה שֵׁמית. בשובה הצטרפה לאינטלקטואלים צעירים, שהוציאו כתב-עת בשם "פֶּתַח", שיצא במקביל ל"כתובים", תוך שיתוף פעולה עם חבורת שלונסקי. הבולט שבהם היה א"ד שפירא (שפיר), שהקים לימים עם ישראל זמורה ונתן אלתרמן את הוצאת "מחברות לספרות". חב

לציון יום הולדתו של המשורר ב-6 במארס עיון בשיר "זֶמר" מאת אברהם שלונסקי השיר "זֶמר" (1945) מטובי השירים בליריקה ה"קנונית" של שלונסקי...

חגית הלפרין, "שלונסקי בארץ עוץ-לי-גוץ-לי", הוצאת רסלינג, תל-אביב, 2023, 127 עמ'. פורסם: ידיעות אחרונות, 7/7/2023 לקריאת המקור בקובץ PDF ב-1965 הוצג בתאטרון "הקאמרי" מחזהו של שלונסקי "עוץ-לי-גוץ-לי" (עיבוד מעשייה ממעשיות האחים גרים המתעלה כאן לדרגת יצירת-מקור), ונחל הצלחה אדירה. זו הפריכה את החשש המוקדם של התאטרון להשקיע במחזה שלא יכבוש את לב הקהל שכּן ה"מִילוליינוּת" השלונסקאית לא תתאים לילדים. גדולי המשוררים – מביאליק לחברי "אסכולת שלונסקי" – הלכו לשיטתו של קורניי צ

במלאת 50 שנה למותו של שלונסקי (ביום 18 במאי 1973) האמת הביוגרפית שמאחורי פזמונו המבדח של שלונסקי "תה ואורז יש בסין" נוסח חדש של פרק מתוך...

לכבוד יום הולדתו החל ב-6 במרץ - פרסום מחדש של מאמר משנת 1978: "חתן בראשית - חמש שנים למות אברהם שלונסקי ושישים שנה לפרסום שירו הראשון" פורסם: מעריב , 12/05/1978 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש ) לחצו להורדה כקובץ PDF

הקלטה של הקראת ספרה של פרופ' זיוה שמיר משנת 2019 הספר הוקלט באולפני הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה (ע"ר) www.clfb.org.il...

עמנואל בר-קדמא על נתן אלתרמן בן העשרים בפריז של שנות ה-30, מראיין את זיוה שמיר ומספר על היחסים עם המבקר חיים גמזו, וכולל פרסום 6 שירי נעורים גנזוים פורסם: ידיעות, 7/7/1989 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש ) לחצו לקריאה בקובץ PDF

פורסם: מראה - כתב עת, גליון 7, סתיו 2012 ...לפי ספר יצירה הקבלי, העולם נברא באותיות, ולפי התנ"ך בדבר ה'; כלומר, – המילה קָדמה לבריאה, והאמנות קודמת לטבע. ביצירתו לילדים מעשה בפ"א סופית רמז אלתרמן שאם נברא העולם מאותיות, הרי ששליפתה של אות מתוך המכלול משולה לחורבנו של העולם, וכבר לימדנו יל"ג שעולם ומלואו תלויים באות אחת, ואפילו בקוץ המתנוסס על ראשה של האות יו"ד הקטנה שבאותיות האלף בית. – יציאתה של הפ"א הסופית מן המערכת האלפבית משפיעה על העולם, וגורמת לציפורים לחדול מלעופף ולמי

פורסם: מאזנים / 8 ע"ד מאי 2000 ( טקסט מלא בהמשך הדף ) ...במסיבת רעים שנערכה ב-1938 לרגל הופעת "שירי המפולת והפיוס", תיאר אלתרמן את שלונסקי - פטרונו ומאשר דרכו באותה עת - כאיש שהבקיע בראשו פרצה בחומת השירה העברית, שניצבה עד להופעת שלונסקי כקיר איתן האטום בפני המשוררים הצעירים ("ובפרצה הזאת נכנסנו כולנו"). העזה זו של שלונסקי, שאלתרמן העלה אותה מתוך הכרת תודה כנה, עלתה כמשתמע לפורץ הדרך במחיר אישי כבד ובעטייה, כך טען אלתרמן, התהלך שלונסקי שנים רבות בין חבריו המשוררים במצח שותת

במעבר מן היצירה למבוגרים ליצירה לילדים פורסם: אתר שלונסקי www.shlonsky.org.il , בתאריך 22/11/2020 ( טקסט מלא בהמשך הדף ) ....גם שלונסקי נהג כביאליק, ועיבד בשיריו לילדים מוטיבים ורעיונות משירתו למבוגרים. כך, פזמונו "לא אכפת", למשל, המתאר את חוויותיו האישיות מן הימים שאותם עשה ב"גדוד העבודה", מצא את דרכו ל"שיר החצץ" וכן לשיר "למה זה נקרא חמסין?" מתוך אני וטלי; או: ספר מארץ הלמה. פזמונו זה של שלונסקי מתאר את קשייהם של חלוצי העלייה השנייה והעלייה השלישית, ובשירי הילדים הוא משמש ב