מאפלולי עד שפלולי
על תחדישיהם של סופרי ישראל כאשר עמד ביאליק בראש ועד הלשון העברית למן עלייתו ארצה בשנת 1924 ועד מותו בשנת 1934, הוא החזיק במכתבתו מחברת שעליה רשם בכתב-ידו את הכותרת "חקר מילים", ובה אסף נתונים, המבוססים על השערותיו של פילולוג חובב, המעידים על התפתחות הלשון העברית מתוך שורשים-אחים. מרשימות השורשים, המצומצמות בהיקפן הנגלה אך הרחבות עד אין-קץ בהיקפן הסמוי, ניתן להבין איך נולדו בראשו של המשורר אחדות ממאות המילים שחידש בשפה העברית. ספרו של יצחק אבינרי "מילון חידושי חיים נחמן ביאלי


מתוך ערב לרגל 100 שנים להולדתו של אפרים קישון (חנוכה 2024)
(תמלול הקטע בהמשך הדף) לצפיה בערב המלא בדף אגודת הסופרים באתר YOUTUBE ערב טוב וחג אוּרים שמח, התבקשתי לדבר על לשונו של קישון , שהיא אולי...


חביבה של אלתרמן וחַבּוּבָּה של קישון
איך התקרב משורר ענק לסגנונו של כותב-מערכונים מתחיל פורסם: ידיעות אחרונות , 23/8/24 לקריאה בקובץ PDF כפי שהודפס דרך הרוח מי ידע? הייתכן שבסוף-דרכו, הושפע אלתרמן הגדול, האהוב בין משוררי דורו, מיצירותיו של קישון, הומוריסטן צעיר, עולה חדש מהונגריה, שטורו "חד-גדיא" ירש את הפופולריוּת הרבה של "הטור השביעי"? השניים פרסמו אז מדורי-ביקורת ב"מעריב" (אלתרמן את מאמרי "החוט המשולש" וקישון את מדורו "חד-גדיא"), וחשפו בהם את ליקויי המִמסד, אף שילחו ביקורת נוקבת במדיניות קליטת-העלייה ו"מיזוג

































