לפתרון סודהּ של דמות "נידחת" ברומן "תמול שלשום" מאת ש"י עגנון
במלאת 80 שנה ליציאתו לאור הערת מבוא "רגע" לפני סוף שנת ה-80 ליציאתו לאור, יובאו כאן גילויים אחדים אחדים שנתגלו לי אגב קריאה מחודשת ברומן הגדול (תרתי-משמע) " תמול שלשום " (1945). רבים ממבקריו רואים בו את גדול ספריו של עגנון , ואחדים אף הציגוהו כספר העומד בשורה אחת עם הרומנים הגדולים של ספרות העולם בת המאה העשרים. קראתיו לראשונה ב-1965, כשהתחלתי את לימודי התואר הראשון (באותה עת כל סטודנט בחוג לספרות עברית קיבל בפתח שנה א' רשימת-קריאה שעל כל פריטיה הוטל עליו להיבחן בסוף השנה),


הדוקטור וולטפרמד נעשה "פרופסור גמור"
במלאת מאה שנים להקמתה הסָטִירה על מלומדי האוניברסיטה העברית הפתיחה הרשמית של האוניברסיטה העברית בירושלים אירעה כידוע באביב 1925, באמפיתאטרון של הר הצופים, במעמד קהל גדול ובהשתתפות הרב הראשי אברהם- יצחק הכהן קוק, חיים ויצמן, הלורד בלפור, הנציב העליון לארץ ישראל סיר הרברט סמואל והמשורר חיים-נחמן ביאליק. אחד-העם , שברוח משנתו (שהתמקדה ברעיון "המרכז הרוחני") הוקמה האוניברסיטה העברית, לא הגיע לטקס מחמת בריאותו הלקויה, וביאליק שייצג אותו ואת השקפתו, אמר בנאומו את המשפט מרטיט-הלב:


עגנון וביאליק - הרצאה בבית עגנון
נערכה מול קהל מנויים ב-ZOOM בפברואר 2023 עיקרי ההרצאה בטקסט בהמשך הדף ח"נ ביאליק – המיתוס הביוגרפי ביאליק כתב על עצמו ועגנון לא. ייתכן...

























































