ההיבּרידיזציה הזאת סיבּכה את סיווּגה הז'נרי של היצירה, והשאירה את חוקריה במבוכה ובאָבדן כיווּנים.

לפנינו גם בבואה לסיפורו של קין המודרני, המשורר הסימבוליסטי והנאו-סימבוליסטי, שהחברה הממוסדת מקיאה אותו מתוכה

יל"ג מבכה את ההזדמנות שהוחמצה: הן היה סיכוי למשות את העם ממצבו האומלל ולהעלאתו על דרך המלך, אך ההזדמנות

גם כאן נאמרת אמירה פואטית סבוכה ומורכבת. לפנינו הד למימרה העממית היידית "אז א הונט וואיעט איז איינער געשטארבן">39 הערה< כשכלב בוכה אות הוא כי

שניסו בכוחותיהם הדלים לכונן בלבַנט אי קטן של תרבות אירופית – של אותה תרבות שהפנתה להם עורף וגירשה אותם מתוכה

ואם תשרוד, מה מתוכה ישרוד ומה ייעלם?

א"ב יהושע מבכה אף הוא את שקיעתם של יהודי המזרח, ובהם אנשים הנושאים את השם המלכותי המפואר "מולכו", והיום

ואכן, היחס אל הנמענת הוא יחס של מאבק בעל אופי מגדרי.

זו האחרונה נועדה לרמוז לקורא כי לא על חכמינו זיכרונם לברכה נשען הדובר בעת צרה ומבוכה, שכן המורשת הסטטית האט קינדער ווי מאן" יש לו ילדים כמו זרעוני פרג") וכן "דאס קינד כליפעט און דער דלות ריפעט" הילד בוכה ויותר משהיא בוכה ומתוודה - היא קובלת ומערערת".

אלתרמן חזר ככל הנראה בשנותיו האחרונות אל מחברת שיריו הגנוזים מימי לימודיו בצרפת, הסיר ממנה את האבק, ודלה מתוכה

בעלי היופי שבנו כילו את כל חִציהם במִשנה עלובה זו, ואולם בעלי הנפש יאזינו גם מתוכה, מבין השיטין, המיית

אם נעניק ליצירתה של ל"ג תווית מִגדרית ונסווגהּ כ"ספרות נשים" (סיווּג שמעולם לא עלה בקנה אחד עם טעמה האישי המעמסה שאותה נשאה ל"ג על כתפיה, הן מתוך בחירה והן בלית ברירה ובכורח הנסיבות, קלעה אותה אל תוך מסכת סבוכה

שירי הנעורים שלו, וגם אלתרמן חזר כנראה בשנותיו האחרונות אל מחברת שירים מִצרפת, הסיר ממנה את האבק ודלה מתוכה

ואולם, אפשר גם אפשר להוציא מתוכה את גילוייה הבוטים והבלתי לגיטימיים של הפוליטיזציה, אלה ההופכים את ההוראה

אלא גם את המיתוס הקולקטיבי של דור שלם שהתייתם מאלוהיו, מאביו שבשמים, נדד מביתו למדינות הים, ושב הביתה מוכה

שבהם הם המטלטלין, כאותה מע רהיטים מהודרת, שקנה אריה ב"זיל הזול" מאיזה גרף פולני מתמוטט, ושכיסא אחד מתוכה

והתמדה, אהבת הבריות וכו') – כל אלה מקנים לספרות זו אופי של ספרות פשוטה ופשטנית במקצת, המנוטרלת כביכול מן המבוכה

.>33 לפנינו שיר שבו לדבורה, או למשוררת, אישיות סבוכה ומורכבת, קרועת סתירות וניגודים.

בעלי היופי שבנו כילו את כל חִציהם במִשנה עלובה זו, ואולם בעלי הנפש יאזינו גם מתוכה, מבין השיטין, המיית

כלולה כאן אמירה פואטית סבוכה ומורכבת.

לעומת זאת, ב'שמחת עניים', הציג תמונה הפוכה, קריפטית וקודרת למראה, שבאופן פראדוקסלי מבצבצים מתוכה אותות

האגדה שימשה לביאליק כלי אובייקטיבי ומנוכר לביטוי רחשי-לבבו בתקופה נבוכה ואבסורדית, שבה נתמוטטו סדרי עולם יומם ולילה' תה' מב, ד) 'האכלתם לחם דמעה' (שם פ, ו), במשמע של בכי מתמיד, כאילו הדמעה היא לחם-חוקו של הבוכה

הפזמונים במחזה זה) באירוניה בלתי מסותרת - אנשים בלתי יצירתיים (כבמשל יותם על האטד הקוצני שביקש לעצמו מלוכה

"הצבר", הוא הלוחם הנער, נועז ושורשי, נכון למות על הגנת הבית וחיי ה"ילדונת" שחיכתה לו, נכון להרוג אך בוכה

ה"בלתי מעורער" של המונולוגיסט בעל הגן ותחושת "אין כמוני" שהוא מקרין על סביבותיו, ניכרים כאן גם סימני המבוכה

אף-על-פי-כן, כשהוא רואה אותה מתעטפת ורצה לבית הרופא, ואפילו בוכה ליד ביתו, לבבו הולך אחריה ודבֵק בה לאהבה

הבשר" - משל לחיי השובע והרווחה שבחיי-עבדות-ניצחת, והעילה לדרישתם של בני-ישראל לחזור לארץ שהקיאה אותם מתוכה

נוספה לה פרשה מביכה נוספת, שהעכירה אף היא את יחסיהם, ושגם בה עשה פרץ בשירי ביאליק כבתוך שלו: בטרם ראה

יש בתיאור זה הד למימרה העממית היידית "אז א הונט וואיעט איז איינער געשטארבן">28 הערה< כשכלב בוכה אות הוא

המחוקה ‘בעָקְבה’, רמז לאטימולוגיה של השם ‘יעקב’, שעניינה מִרמה ונכלים).12 האישה, לעומת זאת, מתוארת כמי שבוכה

גם ביסודות "חסרי הלב" – הזגוגית, הברזל והאבן ("הזו שאיננה בוכה לעולם") אפשר לנסוך רגשות אנוש ולהעניק

בקריאה מעמיקה, האמירה שב"מסות" המחורזות הללו מתגלה כאמירה סבוכה ומורכבת, המערבת פתוס בבתוס, זעקה בהרהור

ודוק, הגולה מדומה לאריה פצוע, הנוהם נהמת כאב, אות להיותה "בשעה זו" תופעה מפוארת ואדירת ממדים, אך מוכה

שיר זה, כמו בפרק א' של הסיפור הביאליקאי "ספיח", מבכה את מראוֹת הילדוּת הרחוקים, ההולכים ונעלמים, הולכים