יפה עשו שתי מלומדות מאוניברסיטת בר-אילן – פרופ' יהודית דישון, חוקרת ספרות ימי-הביניים, ופרופ' מאיה פרוכטמן

עמד חמדת ואמר, אם צלו של אילן הוא סימן שאהבתנו קבועה ועומדת ויש לה קיום ואם צל עובר אורח הוא סימן שאהבתנו לא בהחלטתם, כבחיים המודרניים, אלא בהטלה סתמית של קוביית המזל: אם הצל הניצב מולו על הגבעה הוא צל של אילן

.// מלחמה / נגד כל השלמה ומורך, / נגד כל עיוות-דין של יחיד ועם, / ואפילו שמירת השלום, לעת צורך, / משומרי האם /יקהה דין המשוף והמפסלת /של כלי ההוויה הטבעיים /את ייחודו העז שאין דומה לו /עד זה היום בכל קורות חזר ונדפס בספרו של סדן "בין דין לחשבון" (תשכ"ג), עמ' 124- 130, וכן בקובץ בער אורה וינגרטן, "נתן אלתרמן סדן (וראה בספרה של ליליאן דבי-גורי, "קורצווייל, עגנון, אצ"ג - חילופי איגרות", הוצאת אוניברסיטת בר-אילן "הפואמה המודרניסטית ביצירת אלתרמן", הוצאת הספרים של אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן 1991. שמיר, זיוה.

בעשור הארץ-ישראלי של ביאליק (1924 – 1934) הלכה תל-אביב ונעשתה מרכז תוסס של חיי תרבות ואמנות.

אנטי-גיבור, או של חייל פשוט (חפ"ש), כמו אליפלט, למשל, לסיפור על-זמני, שלא יאבד את חיותו ויישאר כמו אילן

הדרומית שעל גדות הים השחור – מסע בן כאלף קילומטר, שאותו ערך בתעוזה רבה, בדרך-לא-דרך ובלא ידיעת סבו, תומך הייתה לַצעיר העברי של שנות מִפנה המאה מה שהייתה פריז לאינטלקטואל הארץ-ישראלי הצעיר של דור המדינה: מרכז תוסס

תל דן (דיין) נקרא בעבר בשם תל אל-קאדי.

האינדיקטיבית של השיר לכותרת ה"סתמית" - 'משפט', שאינה מסגירה כלל את מקור ההשראה כמו כן, שינה את השורה החוזרת "דין

בסיוע ספרה של חוקרת הלשון פרופ' מיכל אפרת המילים המתבקשות: תחדישיו של יונתן רטוש (הוצאת אוניברסיטת בר-אילן רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן. בהט, י' (תשמ"ג).

שרים הילדים בגני הילדים בארץ אותם שירים עצמם - של חיים נחמן ביאליק, לאה גולדברג, לוין קיפניס, מרים ילן־שטקליס ת"ס אליוט היה בסך הכול פקיד בנק, וואלאס סטיבנס היה עורך דין; וגם אצלנו – יל"ג היה מנהלו האדמיניסטרטיבי

דלַת העם, צעירים וזקֵנים כאחד, בנה אלתרמן גם על בסיס המבנה הרעיוני-רטורי של השיר "במקומותינו יש בית דין

שגורה הכלולה בסימן 563 של אוצר לשון יידיש מאת נחום סטוצ'קוב: "כלה , אִיך וועל דיר אָנזאָגן אַ בשורה – דיין

למוראות השואה הראשונים שעליהם הצביע עוזי שביט בספרו "שירה מול טוטליטריות" (2003), שבּוֹ כלול, בין השאר, דיון

ויתר לזמן-מה על תאוות האמנות, שפיעמה בו מילדות.(1) באמצע שנות העשרים הפכה העיר תל-אביב למרכז ספרותי תוסס

סלינג'ר, "לאֶסמֶה באהבה ובסיאוב: תשעה סיפורים", מאנגלית: אילן תורן ואחרים, מפעלים אוניברסיטאיים, תל-אביב

דברי סדן חזרו ונדפס בספרו "בין דין לחשבון", תל-אביב תשכ"ג, עמ' 124 – 130.

ברטולד ברכט וקורט וייל ששימשה לשיר זה קָטָליזטור ומקור השראה.4 מעניינת וסימפטומטית היא העובדה שאלתרמן דילג

הסקנדינבי למסקנה שגויה שאשתו המתה הייתה בת למשפחת אצולה יהודית, גורמת לו שיפַתח אשליות ויצייר בדמיונו אילן-יוחשֹין

של הציבור (כבר בספרו מלחמות היהודים תיאר יוסף בן-מתתיהו את החלטת המושל הרומי לחלק את העם לחמישה בתי-דין

ואינו יודע, הפטיט, שאחותו מרים, היא זלאטה בת דבורה האלמנה, נִצֶּבֶת גם היא פה מרחוק חבוּיה מאחורי אילן

שאסרו להפסיק את הלימוד וליהנות מיפי הטבע (על פי מימרה האוסרת על הלמדן לסור מן הדרך ולומר: "מה נאה אילן

שלונסקי הביא לשירה העברית את עומס גילוייו של הכרך הדקדנטי השקוע במ"ט שערי טומאה, כדוגמת "כרכיאל" (אמנם

הטיפוס אל מרומי הצמרת האקדמית כרוכה לא אחת בפעלולי יחצ"נות ובפוליטיקה, רומז הסרט, והשגת משרת דיקן או

ב'מר מאני' משתרג אילן-היוחסין המשפחתי עד כרתים - המקום שבו נולדה אירופה המיתולוגית, ואולי עד בבל-מסופוטמיה

אלתרמן כתב באותן שנים על ההלך המהלך בדרכי תבל בין "ענן בשמיו ואילן בגשמיו", כלומר נזקק למונח הקטגוריאלי "אילן לאחר שהתקרב לבן-גוריון, ליגאל אלון ולמשה דיין, והוזמן לסיורים בנגב, הוא הכיר את נופי המדבר היכרות בלתי

הספרים' ביצירת אלתרמן לסוּגֶיהָ פורסם: מחשבת הספר - מחקרים בספרויות יהודיות מוגשים לאבידׂב ליפסקר, בר אילן "המהלֵך בדרך ושונה ומפסיק ממִשנתו ואומר, מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה, מעלה עליו הכתוב כאלו מתחייב בנפשו

משפטיים או הלכתיים, הבוחנים מצבי משבר בתוך המשפחה.8 יש לזכור: סבו של א"ב יהושע אבי אביו, היה אב בית דין ישראל קדמי, חתנו של יהודה קמינקא, גיבור הרומן "גירושים מאוחרים" (1982), הוא עורך-דין חיפאי, המנהל משרד

ואין המדובר כאן אך ורק בשירי-הבוסר הגנוזים של ביאליק, שלאחדים מהם נייחד דיון בהמשך. רעיונותיו של ניצשה בדבר "מות האלוהים", מגייסת את הנבואה לעיצובו של עולם שנתרוקן מאלוהים, עולם שאין בו דין ואין דיין.

גם המטמורפוזה המהירה שעברה גבעת החול שליד יפו בהופכה ל"עיר העברית הראשונה" ולמרכז תוסס של חיי מסחר, תרבות

כיד הדמיון הטובה עליו, והאנדרלמוסיה הזאת בלבלה אפילו את חוקרי הזֶמר האלתרמני – את דן אלמגור ואת רפי אילן

של נתן אלתרמן "מריבת קיץ".4 הייתה זו שעתו היפה של הצבר המיתולוגי – שעתם של יגאל ידין, יגאל אלון ומשה דיין

אפילו שיר ילדים בן מילים ספורות עשוי להתגלות כיצירה מורכבת המצדיקה דיון בן עשרות עמודים. בהתפתחות הגירסאות מן המאה ה-9 עד למאה ה-20, עבודה לקבלת תואר מוסמך במחלקה לספרות עם ישראל של אוניברסיטת בר-אילן

("פוליסת ביטוח" הריהי "שטר ביטוח") וכן מִשטר ומדינאות (politics); קרי, כל העניינים הקשורים בשורשים די"ן עבודת גמר לתואר מוסמך, אוניברסיטת בר-אילן. רמת-גן.

שמות הגיבורים ברומן זה שנכתב אחרי מלחמת יום הכיפורים מזכירים את שמותיהם של בני משפחת דיין: הילדים אסי

המטאטא הבלתי-מכובד דווקא הוא "תופס פיקוד", כאילו היה מנהל התאטרון, או מנהלו המכובד של בית הספר, ולא שָרָת

לקוחות ככתבן וכלשונן משיר-ההזדמנות שחיבר לנישואי ידידו (הריהו השיר "נפשנו כציפור", שבּוֹ הנער תופס ציפור

נרמזת כאן אמונתו של המשורר שיום אחד, שלכשייקרא לבית-דין של מעלה, ויעמוד מול השוערים המופקדים על שערי שמים כדי לתת דין וחשבון על מעשיו בעולם הזה, ידונו אותו במידת הרחמים וימחלו לו על חטאיו דווקא בשל שיריו

גם מניותיו של "הלב" ירדו כאמור ירידה תלולה לאחר שהמבקרים וחוקרי הספרות בני הדור האחרון זיהו בו עומס של

בניגוד ליל"ג שתיאר את המשורר תופס-הקשת (או תופס-הקסת), הרודף כצייד אחר בת-שירו, הנסה מפניו כאיילת-אהבים

סיפור זה התגלגל למעשייה הביאליקאית "אגדת שלושה וארבעה", אך זהו עניין התובע דיון נפרד.