Team Dedication. Expertise. Passion. This is your Team section. It's a great place to introduce your team and talk about what makes it special, such as your culture or work philosophy. Don't be afraid to illustrate personality and character to help users connect with your team. Art Director Ashley Jones info@mysite.com 123-456-7890 Tech Lead Don Francis info@mysite.com 123-456-7890 Product Manager Alexa Young info@mysite.com 123-456-7890 Product Designer Robert Rose info@mysite.com 123-456-7890 Customer Support Lead Kevin Nye info@mysite.com 123-456-7890 HR Lead Lisa Driver info@mysite.com 123-456-7890

Team Dedication. Expertise. Passion. This is your Team section. It's a great place to introduce your team and talk about what makes it special, such as your culture or work philosophy. Don't be afraid to illustrate personality and character to help users connect with your team. Art Director Ashley Jones info@mysite.com 123-456-7890 Tech Lead Don Francis info@mysite.com 123-456-7890 Product Manager Alexa Young info@mysite.com 123-456-7890 Product Designer Robert Rose info@mysite.com 123-456-7890 Customer Support Lead Kevin Nye info@mysite.com 123-456-7890 HR Lead Lisa Driver info@mysite.com 123-456-7890

Team Dedication. Expertise. Passion. This is your Team section. It's a great place to introduce your team and talk about what makes it special, such as your culture or work philosophy. Don't be afraid to illustrate personality and character to help users connect with your team. Art Director Ashley Jones info@mysite.com 123-456-7890 Tech Lead Don Francis info@mysite.com 123-456-7890 Product Manager Alexa Young info@mysite.com 123-456-7890 Product Designer Robert Rose info@mysite.com 123-456-7890 Customer Support Lead Kevin Nye info@mysite.com 123-456-7890 HR Lead Lisa Driver info@mysite.com 123-456-7890

Team Dedication. Expertise. Passion. This is your Team section. It's a great place to introduce your team and talk about what makes it special, such as your culture or work philosophy. Don't be afraid to illustrate personality and character to help users connect with your team. Art Director Ashley Jones info@mysite.com 123-456-7890 Tech Lead Don Francis info@mysite.com 123-456-7890 Product Manager Alexa Young info@mysite.com 123-456-7890 Product Designer Robert Rose info@mysite.com 123-456-7890 Customer Support Lead Kevin Nye info@mysite.com 123-456-7890 HR Lead Lisa Driver info@mysite.com 123-456-7890

פרופ. זיוה שמיר - מחקרים בספרות עברית - אלתרמן, ביאליק, עגנון, יל"ג, תרגום סונטות שקספיר, בודליר ועוד. דף ארכיון הזמורה שבפי הציפור נושאת את בשורת הדרור י"ל גורדון קרא את השיר "אל הציפור" ב"פרדס", אך לא הבחין שזה אך בקע מהבֵּיצה אותו גוזָל רך שבתוך עשור שנים יוכתר בכתר "המשורר הלאומי", וכל הדורות הבאים – למן ראשית המאה העשרים ועד ימינו – ישאו אליו את עיניהם כאל מלך התרבות העברית וספרותה באביב 1902 ראה אור כרך א' של המאסף "פרדס" (אודסה תרנ"ב) בעריכת יהושע-חנא רבניצקי, יד ימינו של אחד-העם, ובו נדפס – לצד אחד משיריו האחרונים של יל"ג, גדול המשוררים העברים במאה ה-19 – שירו של משורר צעיר ואלמוני שחתם על שירו בשם "חיים-נחמן ביאליק". איזו נשיקה היא הנשיקה מבעד למטפחת - מקורה של מימרה וגלגוליה מוקדש לזכרו של המשורר אשר רייך ז"ל, עורך הספר "הנשיקה מבעד למטפחת", במלאת שנה לפטירתו. בשנת 1957, בהתקרב שנת היובל של המדינה הצעירה, התחיל לצאת המגזין הראשון בישראל שנועד לבני הנעורים. זכורה לי התרגשותי כשקראתי את קטע סיפורי בשם "הנשיקה הראשונה", פרק מהספר "פרקי אליק", פרי-עטו של הסופר משה שמיר, שנדפס בלוויית איור אפלולי (כנראה של יוסי שטרן, צייר-הבית של "מעריב לנוער"). בתמונה צוירו נער ונערה, בני ההתיישבות העובדת, מתנשקים במחסן אפלולי, מוקפים מעדרים, מגרפות ושאר כלי-עבודה ח אין נביא בעירו 100 שנה להולדת דוד שחר פורסם: ידיעות אחרונות, 21/6/2026 לחצו לקריאה בקובץ PDF הפסוק "אין נביא בעירו" מקורו בברית החדשה (לוקס, ד, כד). גם פתגם ערבי קובע שאין הנביא נִקלה אלא בביתו ובמולדתו, שהרי מוחמד נדחה בעירו מֶכּה וזכה להכרה ולהוקרה בעיר מֶדינה. הפתגם לא נולד אפוא ב"ארון הספרים העברי", אך הוא משַׁקף אל נכון את גורלם של אישים לא מעטים בתולדות עם-ישראל, לרבות סופר גדול כדוגמת דוד שחר, שבארץ משום-מה אין שמו הולך לפניו. שחר זכה אמנם במהלך חייו בפרסים ובעיטורים נכבדים, אך " א"ב ליהושע לציון ה-14 ביוני, יום השנה הרביעי לפטירתו - רשימת השמות המוּערת של גיבורי יצירתו של אברהם ("בולי") יהושע המעבר מדור תש"ח לדור המדינה הפרוזאיקונים הגדולים של "דור המדינה" – א"ב יהושע, עמוס עוז, עמליה כהנא-כרמון, יעקב שבתאי, יהושע קנז, ועוד – בנו בהשוואה לקודמיהם, בני דור המאבק על עצמאות ישראל (שיכוּנוּ לשם קיצור "בני דור תש"ח"), תמונת מציאוּת חדשה שהציבה מול קוראיהם אספקלריה מרוסקת ומעוקמת. החידוש התבטא בראש וראשונה בבחירתה של קשת נושאים חדשה ובעיצובם של גיבורים מוזרים ופרוור נתיב נדודיה של "אַ יִידישע מאַמע" – מהגולה לארץ-ישראל על ספרו של דוד אסף "אמא יקרה לי: פרקי מסע בזמר העברי", הוצאת מאגנס, ירושלים 2026, 432 עמ'. פרופסור (אמריטוס) דוד אסף, היסטוריון שהתמחה בתולדותיהם של יהודי מזרח אירופה, התמקד אחרי פרישתו לגמלאוּת בתולדות הזֶמר העברי, והפיק בשנים האחרונות שני ספרים אקזמפלריים: "שיר הוא לא רק מילים" (2019) ו"אמא יקרה לי" (2026). בדרך-כלל מתוארת האם כמי שמנענעת את העריסה ושרה שיר לתינוקהּ, ואילו בספר "אמא יקרה לי" נאספו שירים שכָּתבו הבָּנים לאמא, או על אמא, בנימה סנטימנטלית, או בהומור המנטרל א אותות פרֵדה שנטמנו במעמקי המגירה על מאמר ושיר לא ידועים של אלתרמן שנכתבו על סף ניתוקו משלונסקי        לאדיבה גפן – ביום חגךְ כל המתעניין בתולדות הספרות העברית, גם אם אינו חוקר ספרות, יודע ששלונסקי מָרד בביאליק וניסה למעֵט את דמותו. אכן, כאשר עלה "המשורר הלאומי" לארץ באביב 1924, לא קיבלוהו שלונסקי וחבריו הצעירים במאמרי ברָכה ובזרי-פרחים. להפך, גדול המשוררים נתקל כל יום בדברי גנאי ובביקורת נוקבת שנועדו לבזותו ולהסיר את הכתר מעל ראשו. המורדים הצעירים, בני חבורת שלונסקי, יצאו למסע תעמולה ברוּטלי, כדי לשכנע את מה נאה העולם בראשית חודש מאי לציון 115 שנים להולדתה של לאה גולדברג ביום 29.5.1911 "לאחותי הקטנה" – שיר פוליטי במסווה של שיר-טבע תמים לילדים בעת פרסום שירהּ של לאה גולדברג 'לאחותי הקטנה' באביב 1939, 1 כבר הורגש באוויר העולם "ריח של אבק-שריפה". לאחר אירוע ברברי כדוגמת "ליל הבדולח" (נובמבר 1938) כבר ידע כל בר-דעת שלא ירחק היום שבּוֹ תשתלט גרמניה על הונם ועל רכושם של תושביה היהודיים ותגרשם לכל עֵבר. את סופם המר במחנות ההשמדה ניחשו בשלב זה רק סופרים אחדים מרחיקי-ראות ובעלי חושים מחודדים, שמילטו את נפשם ואת מ על עדוּת ההולכת ונמשכת מימי בראשית במלאת 66 שנה להודעת בן-גוריון ביום 23.5.1960 על לכידת אייכמן עיון בשירו של דן פגיס "עדוּת" בקיץ 1970 התפרסמה בכתב-העת "מאזנַים" של אגודת הסופרים העברים סִדרה בת שישה שירים פרי-עטו של דן פגיס –בכעין תגובה מאוחרת על אירועים שהתחוללו בעולם ובארץ מאמצע שנות ה-30' ועד התחלת שנות ה-60' של המאה ה-20. שירים אלה, שהנסתר בהם רב על הנגלה, מתיכים בתוכם למקשה אחת את האימפרסונלי והאישי, את המיתי והאמיתי. לפעמים הם מרחיקים את עדותם עד לימי בריאת העולם ויחסי קין והבל, לפעמים נרמזים בהם הרהור מאפלולי עד שפלולי על תחדישיהם של סופרי ישראל כאשר עמד ביאליק בראש ועד הלשון העברית למן עלייתו ארצה בשנת 1924 ועד מותו בשנת 1934, הוא החזיק במכתבתו מחברת שעליה רשם בכתב-ידו את הכותרת "חקר מילים", ובה אסף נתונים, המבוססים על השערותיו של פילולוג חובב, המעידים על התפתחות הלשון העברית מתוך שורשים-אחים. מרשימות השורשים, המצומצמות בהיקפן הנגלה אך הרחבות עד אין-קץ בהיקפן הסמוי, ניתן להבין איך נולדו בראשו של המשורר אחדות ממאות המילים שחידש בשפה העברית. ספרו של יצחק אבינרי "מילון חידושי חיים נחמן ביאלי על ספרו של מאיר שלֵו "כיָמים אחדים" לרגל הקרנת הסרט "Per amore di una donna" לא מכבר הוזמנתי לסינמטק תל-אביב להקרנת טרום-בכורה של הסרט האיטלקי רחב-היריעה "Per amore di una donna" ["בְּשל אהבת אישה"] – גירסתו הקולנועית של הרומן השלישי של מאיר שלֵו – "כיָמים אחדים" – והבָּציר האחרון של הבמאי האיטלקי גוידו קיאזה (Guido Chiesa). זירת ההתרחשות היא ישראל, אך נראה שלא כל הנופים מצולמים בארץ (חלקם צולם כמדומתני באחת מארצות אגן הים התיכון, ורק מיעוטם בירושלים ובדרום). השחקנים הם בחלקם שחקנים אירופיים שאינם מוּכּרים לצו ימין ושמאל – רק שְׁכוֹל ושכוֹל אסף ענברי. "נתן ועמוס", ידיעות אחרונות. ספרי חמד, בעריכת דב אלבוים, תל-אביב 2026, 235 עמ'. אקדים ואומַר שאני מעריכה ומוקירה את אסף ענברי, וחושבת שהוא סופר יחיד במינו ומרצה מחונן – אדם כשרוני ואמיץ, שאינו הולך בתלם ואינו קד קידה לגדולים ממנו. רק אדם מסוגו ראוי לכתוב על ענק-רוח כדוגמת נתן אלתרמן – שהיה בעיני רבים, וכותבת שורות אלה בכללם, המשורר הגדול ביותר והאינטלקטואל המזהיר ביותר שקם בין סופרי ישראל אחרי מות ביאליק (לא בכדי העניקו לו בני דורו את הכינוי "נתן החכם"). מה צר שהמִ חֹדֶשׁ מַאי הָיָה. נָאָה מִכָּל הַמַּאיִים שֶׁיָּדְעָה אֵי-פַּעַם אִמָּא-אֲדָמָה אלתרמן בשיר האביב המכאיב "אל תיתנו להם רובים" חודש מאי – שיאהּ של עונת האביב – הוא החודש האהוב ביותר בשירה האירופית בכלל, ובשירה הגרמנית בפרט. ידוע שירו של גיתה "שיר מאי" (Mailied) משנת 1771, שהולחן על-ידי בטהובן. ידוע גם שירו של היינה "בחודש מאי היפהפה" (Im wunderschönen Monat Mai) משנת 1827 שהולחן על-ידי שומאן. ה-Lied הקצר והאופטימי של היינה תורגם לכל השפות האירופיות ואף זכה לתרגומים אחדים לעברית, הגם שהמבנה הסטרופי שלו, המשקל השלישוני וסכמת החריזה (אבבב אבבב) מקשים עד מא סיפורי פרסום והפרסת פרסים מסמכים לא ידועים מארכיון יעקב הורביץ, הסופר ועורך מדור הספרות של עיתון "הארץ", על קשריו עם המשוררת נלי זק"ש, חושפים את חוטי המסכת שטווה גרשום שוקן כדי להכתיר את עגנון בפרס נובל לספרות פורסם: הארץ, 29/3/2026 עוד בשנת 1946 יזם שלמה-זלמן שוקן מהלך שעתיד היה להוביל להענקת פרס נובל לעגנון, וביקש מקורצווייל, מבקר-הבית של "הארץ", שיכתוב המלצה מקפת, שעליה חתם פרופ' ש"ה ברגמן מהאוניברסיטה העברית. קורצווייל, שהעמיק בחקר עגנון וכתב את ההמלצה המלומדת בידע רב ובגרמנית עילאית, לא יכול היה "סיפור טוב מתחיל בהלוויה" לִצְבִיקָה נִיר, יָדִיד מִנֹּעַר,/ בְּרָכוֹת עַל סֵפֶר מְיֻחָד,/ שֶׁקִּבַּלְתִּיו, וְלֹא בַּדֹּאַר,/ תְּשׁוּקוֹת בּוֹ, אַף חִידוֹת הוּא חָד.// יוֹדְעֵי קְרוֹא וְגַם כָּל קוֹרֵא/ יִתְעַנְיְּנוּ מַה בּוֹ קוֹרֶה/ (וְאֶמֶשׁ כְּבָר הוּבְאוּ מֵרֹאשׁ,/ בַּבְּלוֹג שֶׁלִּי דִּבְרֵי פֵּרוּשׁ) על הרומן החדש של צביקה ניר "תשוקה ומוות 65667" "סיפור טוב מתחיל בהלוויה", כך נאמר בפתח הרומן החדש, הרביעי במספר, של צביקה ניר – עורך-דין וסופר העומד בעשור האחרון בראש אגודת הסופרות והסופרים. פרקיו שיר לערב חג העצמאות על היחסים הסימביוטיים בין תרצה אתר לאביה בשנת 1973, כשלוש שנים לאחר פטירת אביה, המשורר נתן אלתרמן, כתבה תרצה אתר את שירהּ "שיר לערב חג". הלחין אותו יעקב הולנדר, ומירי אלוני ביצעה אותו בביצוע בכורה בעיבודו של משה וילנסקי בפסטיבל הזמר והפזמון העברי שהתקיים אז דרך-קבע במוצאי חג העצמאות. בשיר מתואר יום העצמאות של שנת 1970, שהיה בעבור המשוררת והפזמונאית הצעירה יום העצמאות הראשון שעבר עליה בלי אביה האהוב, תומך גורלה. תרצה, שקשר סימביוטי, אמיץ ומסועף במיוחד, נתהווה בינה לבין אביה, מדוע אני חוזרת שוב ושוב לספרו של אהרן מגד "החי על המת"? פורסם: ידיעות אחרונות , 27/3/2026 לקריאה ב PDF כפי שפורסם בעיתון את ספרו של אהרן מגד קראתי בשנת פרסומו (1965), עוד לפני שזכה להידפס במהדורות חוזרות ותורגם לשלל שפות זרות. באותה שנה התקבלתי לחוג לספרות אנגלית באוניברסיטה והוקסמתי מהרומנים אנגלו-אמריקאיים הנפלאים שפרופ' מאיר רוסטון לימדנו. אף-על-פי-כן, לא החמצתי את קריאת "החי על המת" , שעליו העיד מחברו בחיוך: "סבורני שמעטים הסופרים בארץ שזכו לפרסום כה רב על ספרים שכתבוּ, כשם שזכיתי אני על ספר שלא כתבתיו". האירוניה הייתה חדה בדיה מתוחכמת שהקדימה את זמנה על ספרה של דורית זילברמן "לא ביום ולא בלילה" (1994) על הציירת אירה יאן , שניהלה תכתובת בת עשרות מכתבים עם ביאליק , נכתבו חיבורים לא מעטים. הציירת, שאיירה את מהדורת תרס"ח של כל שירי ביאליק, מכוּנה לדעתי בטעות "אהובתו של ביאליק". אולם, סופרים אחדים שסיפרו את סיפורה הסתמכו על "חירות הסופר" (licencia poética ), הריהו החופש האמנותי הניתן ליוצרים לסטות מן הכללים ומן העובדות ההיסטוריות ולהפעיל את דמיונם. דורית זילברמן הייתה הראשונה שחיברה רומן המבוסס על מכתבים פיקטיביים של הצייר איך יהודי אלמוני אוזר כוח וקם לתחייה על האישי ועל הלאומי בשירו של אלתרמן "נון" שנכתב לרגל הפסח הראשון שחגג העם במדינת ישראל שירו של אלתרמן "נון" – בָּלָדָה כמו-עממית אך עתירת ההגות, החבויה בין שירי " הטור השביעי " – התפרסמה בחוה"מ פסח תש"ט (" הטור השביעי ", דבר, ט"ז בניסן תש"ט, 15 באפריל 1949).היה זה הפסח הראשון שחגג העם במדינתו החדשה, שזה אך הוקמה, ועדיין שילמה על הקמתה מחיר דמים כבד. בעת פִּרסום השיר עדיין לא שככו הקרבות, הגם שמתחילת 1949, ועד להשלמת החתימה על הסכמי שביתת הנשק כבר לא התנהלה לחימה בהיקף נרחב. אלתרמן והמחזמר העברי המקורי הראשון לציוּן יום פטירתו של המשורר ב-28 במארס ה"התכתבות" עם ביאליק ב" שלמה המלך ושלמי הסנדלר" ב-1964 העלה הבמאי שמואל בונים רעיון חסר-תקדים: הוא הציע ל אלתרמן לערוך מחדש את תרגומו הישן למחזהו של סמי גרונימן "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" (1943), להוסיף עליו פזמונים פרי-עטו ולעבּד את המחזה הישָׁן למחזה מוזיקלי מרהיב-עין ורב משתתפים (את המצאת מילת-ההֶלחֵם " מחזמר " כחלופה עברית ל- "musical " האמריקני מייחס מילון אבניאון ל אורי אבנרי ). רעיון גרנדיוזי זה – להחיות מחזה בן עשרים שנה בערך ו למה מיעט ביאליק לכתוב ביִידיש? חיים-נחמן ביאליק , אף-על-פי ששפתו הטבעית – השפה שבָּהּ חשב, חישב מִספרים ודיבר עם בני משפחתו, ידידיו ומיודעיו – הייתה יִידיש, לא הִרבּה לכתוב בשפה זו. כל יבולו ב"שפת האימהות" הסתכם בקומץ שירים ובמכתבים ספורים ששיגר לאשתו ולמכָּריו (בתוך אלפי מכתבים שכּתב בעברית, שרק כמחציתם כלולה בחמשת כרכי " איגרות ביאליק "). הוא לא חיבר ביִידיש אפילו סיפור אחד. את רוב שנותיו וכוחותיו הקדיש לכתיבה בעברית, ובה חיבר אפילו את האיגרות הראשונות ששיגר לעיר-הולדתו ז'יטומיר מישיבת ווֹלוֹז'ין – אל רֵ קובץ שיריו החדש של רוני סומק הערות אישיות ובין-אישיות קובץ שיריו החדש של רוני סומק (" חותמות בדרכון הגוף ", זמורה – מוציאים לאור, 2026, 96 עמודים) הוא תחנה נוספת במפעל חייו של משורר ידוע ואהוב, שאת שירתו אני מלַווה יובל שנים בערך, מאז פִּרסם את ספרו הראשון (" גּוֹלֶה ", 1976) והיה עדיין סטודנט לספרות באוניברסיטת תל-אביב. לא פעם סיפרתי לידידיי שבזמן שהיה רוני סומק סטודנט באחד הקורסים שלי, לא דילגתי אפילו על שיעור אחד. גם כאשר סבלתי מכּאב-ראש או מכּאב-גרון הייתי מגיעה לכיתתי בבניין גילמן בשמונה בבוקר, כי "טרנטולה" ו"תלתן כחול" " על הגל החדש הסוחף את בני המאה ה-21: מתן שם "מטורלל" לרך הנולד אפתח בהתנצלות: באחת הרשימות של אתר האקדמיה ללשון העברית מצויה מילת העגה " טִרלוּל ", בהוראת "שיגעון, פעולה או התנהגות המנוגדת להיגיון ויוצרת בלבול ומבוכה". אמנם לא תמיד "קול המון כקול שדי", ובכל-זאת בחרתי להטות אוזן ללשון העגה, ונטלתי לי רשות לכנות את השמות הניתנים בדור האחרון בשם-התואר 'מטורללים'. על השמות החדשים של המאה ה-21 אכן מאיימת סכנת ה'טרלוּל' המטלטלת את חיינו, ומן הראוי לתאר את התופעה ולנסות להבין את ה ביאליק, אחשוורוש ואסתר עורכים נשף-מסכות בלב-ים את " איש הסיפון " לא הציב ביאליק בין סיפוריו הגדולים, אלא הִצניעוֹ בתוך הסיפורת הקלה שלו, בין יצירות שאותן הכתיר בכותרת המטעה " רשימות כלאחר-יד " (הוא הציגן כאילו מדובר בקטעים אקראיים שנכתבו בקולמוס מהיר). ואולם, אין מדובר בסיפורת שנכתבה בחטף ואגב אורחא. ה"רשימות" האלה – " סוחר " ו" איש הסיפון " במיוחד – הן יצירות פרוזה מורכבות לעילא ולעיל, עם קומפוזיציה מגובשת ומתוכננת, שאינן נופלות ברמתן מן המקובל בסיפוריו הנודעים של ביאליק. את "איש הסיפון" חיבר ביאליק כשלוש שנים לפני מות נוּמָה מֶלֶךְ, נוּמָה לֵץ (2026) מחולת המוות של נתן אלתרמן עיון בפזמונו "שיר ערש" מהמחזה "אסתר המלכה" פורסם (בנוסח קצר יותר): "נומה מלך, נומה לץ" עיון בפזמונו של אלתרמן "שיר ערשׂ" 16 באוק׳ 2022 א. בלילה של צבעי מזרח ומערב את הפזמון " שיר ערש ", הפותח במילים " הֵיכָל וָעִיר נָדַמּוּ פֶּתַע ", חיבר אלתרמן בשנת 1965 לשֵׁם שילובו במחזמר " אסתר המלכה " שהצגת הבכורה שלו עלתה על במת " הקאמרי " ביום 6.2.1966. היה זה מחזהו האחרון של אלתרמן שהוצג בחייו. אחריו הפיק גרשון פלוטקין רק את מופע-הפזמונים " עי"ן-גימ"ל לציוּן 56 שנים לפטירתו מדוע בחר שמואל-יוסף צ'צ'קס להשכיח את שם-משפחתו הגלותי ולהיקרא "ש"י עגנון" ? פורסם: מקור ראשון , 20/02/26 לחצו לקריאה בקובץ PDF מדוע החליט שמואל-יוסף צ'צ'קס (Czaczkes) להיקרא " ש"י עגנון "? התשובה כביכול קצרה ופשוטה: כך חתם ב-1908 על " עגונות ", סיפורו הארץ-ישראלי הראשון. מאז דבַק בשם, ואפילו דרש עליו זכות יוצרים. בפנייתו למשרד-הפנים ביקש ש" עגנון " יישאר שם ייחודי, שלא יינתן לכל-דכפין. שינוי שם לועזי לשם עברי הוא בדרך-כלל הליך רגיל ופשוט שחשיבותו אינ השקיעה של "שמש העמים" בראי הספרות העברית במלאת 70 שנה ל"נאום הסודי" על פשעי סטלין שנשא חרושצ'וב ביום 24.2.1956 ביום 24 בפברואר 1956 נשא ניקיטה חרושצ'וב לפני משתתפי הוועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית נאום שהוקיע את פולחן האישיות של סטלין ופירט את השלכותיו על טיב החיים בבריה"מ. לשמירת סודיותו של נאום גורלי זה, שארך ארבע שעות ונודע בשם "הנאום הסודי", הוצאו מהאולם נציגי המפלגות הקומוניסטיות מרחבי העולם, לבל יוציאו את דיבת ברה"מ רעה, ונותרו בו רק הנציגים "המקומיים", חדורי המגמה הפטריוטית, שהגנו על שמה של בר שפה שאינה מתאימה אפילו לקניית כרטיס נסיעה לא כולם האמינו שהעברית העתיקה תוכל לקום לתחייה 130 שנים לספרו של הרצל "מדינת היהודים" ספרות התחייה , שבראשה עמדו אחד-העם, ברדיצ'בסקי, פרישמן, ביאליק, טשרניחובסקי, ברנר וגנסין , להבדיל מספרותם של "חובבי ציון", התחילה לבצר את מעמדה הספרותי והציבורי בשנות התשעים של המאה התשע-עשרה – בתקופה של התעוררות לאומית גדולה, שהגיעה לשׂיאהּ בשנות התכנסותם של שלושת הקונגרסים הציוניים הראשונים (1897 – 1899). היו אלה שנות פריחה מואצת של הספרות העברית ושנות מעברו של החינוך העברי מן ה"חדר" המ האם ביקש עגנון הצעיר להתפרנס מ"סיפורי משרתות"? סיפורו הנפתל של "עובדיה בעל מום" פורסם: " הארץ " , 3/2/2026 לקריאה בקובץ PDF כפי שפורסם בעיתון דברי מבוא: לפני שלוש שנים (+), במכתב מיום 29.12.2022, סיפר לי הרב ג'פרי-יוסף סאקס , מנהל המחקר ב" בית עגנון ", שהולך ומתעורר רינסנס בחקר עגנון סביב הסיפור הנידח "עובדיה בעל מום" שעד אז " מעט מאוד נכתב עליו" . מכתבו נשלח אליי לאחר שמחקרי על סיפור זה (הרחבתו של פרק מספרי " הניצנים נראו בארץ: סיפוריו המוקדמים של עגנון", (2021 ) הוכנס לרשימת המחקרים והמאמרים על עגנון שבעריכתו. אכן, ב כי אתה בחרתנו מכל העמים לציון ה-12 בפברואר - יום הירצחו של יאיר על שירו של אברהם (" יאיר ") שטרן ועל תגובתו של אלתרמן ב-12 בפברואר 1942 נרצח אברהם ( "יאיר" ) שטרן , מייסד ארגון הלח"י ומפקדו, על ידי המשטרה הבריטית במחבוא שמצא בדירת ידידיו בשכונת פלורנטין. כידוע, כינויו המחתרתי (״ יאיר ") ניתן לו על-שם אלעזר בן יאיר – מפקד הקנאים במצדה, ואת מסכֶת חייו הדרמטית ליווּ מימרות רמות שכל אחת מהן יכולה להירשם בדפי הקרב של הפיקוד הצבאי, להתנוסס על דגל או להיחרת על מצבתו של לוחם שנפל בקרב. אוהביו ואויביו ידעו "משורר הנוהג לקרוא את שיריו בפומבי ייתכן שיש לו עוד מנהגים מגונים" האם ערב קריאת שירה הוא חוויה מהנָה או מענָה ? כותרת הרשימה שלהלן, המתארת את אירועי-הספר שבהם משוררים קוראים משיריהם לפני ציבור-מאזינים – רובו עמיתים, ידידים ובני משפחה – מבוססת על מימרה מחוּיכת שהשמיע הסופר האמריקני עטור הפרסים רוברט היינליין (Heinlein) , מחבּרם של שלל ספרי מדע בדיוני וכן מהנדס אווירונאוטיקה בצי האמריקני. את התופעה תאר באירוניה מושחזת, לאמור: A poet who reads his verse in public may have other nasty habits (ובעברית: "משורר הנוהג לקרוא את שיריו בפומבי, ייתכן ש בונים וגרונים, קלמן וזלמן על מקורם המפתיע של שמות שרווחו בעבר בקהילות אשכנז . רוב השמות הפרטיים היהודיים שהיו נהוגים במזרח אירופה ובמרכזה – שמות כגון " געצל " ו"שמערל ", " בונים " ו" גרונים ", " זלמן " ו" קלמן " – נמחו זה מכבר מתחת לשָׁמינו, ובארץ רק ברחובות בני-ברק והשכונות החרדיות של ירושלים ניתן עדיין לפגוש בהם לפעמים. אולם, מתברר שכיום גם בחוגי החרדים מעדיפים בדרך-כלל להמיר את השמות הגלותיים שהיו נהוגים בדורות עבָרוּ, בשמות עבריים "רגילים": בשמותיהם של אבות האומה, או בשמות מקראיים אחרים, גלגולו של תפוח עגלגל עיון בשיר-ילדים שתרגם נתן אלתרמן הצעיר התפרסם: אתר נתן אלתרמן www.alterman.org.il , בתאריך 7/5/2025 את "התפוח הישֵן" , שיר-ילדים מתורגם לא מוּכּר, פִּרסם נתן אלתרמן בעת שהיה בן 23 בלבד, כשנה לאחר שחזר מצרפת ובכיסו דיפלומה של אגרונום. השיר התפרסם במוסף לילדים של עיתון " דבר " ( שנה ב, גיל' ז [כ], י"ד בניסן תרצ"ג [10.4.1933], עמ' 4 ). דודו של אלתרמן, זלמן אריאל , שערך עם משה בליך ו נתן פרסקי את סִדרת ספרי-הלימוד הנודעת " מקראות ישראל " חזר ופרסם את " התַּפוח הישֵן " פעמיי העברית אינה "מפרגנת" לנשים העברית אינה לשון "מפרגנת". דובריה אינם מרבים להחמיא זה לזה. הם מרבים לגנות את הזולת ולהוציא את דיבתו רעה; ממעטים למחול, וממהרים לדון לכף חובה. ובמאמר מוסגר: המילה " לרתות " מן השורש רת"ה, החלופה העברית של המילה " לפרגן ", שהגיעה למקומותינו מלשון יִידיש הרגשנית והרחמנית, כבר החלידה במאגריה של השפה העברית מחוסר שימוש (הגם שיועצת-הלשון רות אלמגור-רמון ניסתה להחיותה בספרה " רגע של עברית "). מאמרו של ד"ר רוביק רוזנטל " משקלים על המשקל " (באתר " רב-מילים ") מראה שבמשקל "קטלן שיר ערש או שיר קינה? לציוּן יום פטירתה של המשוררת ב-15 בינואר עיון בשירהּ של לאה גולדברג " ערב מול גלעד " נוסח מורחב של דברים הכלולים בספרי " לשיר בשפת הכוכבים : על יצירת לאה גולדברג" , הוצאת ספרא בשיתוף עם הוצאת הקיבוץ המאוחד , תל-אביב 2014. שיר ערש מעודן – חרישי למשמע ורגוע למראה הז'אנר הספרותי המכוּנה "שיר-ערש" ("lullaby") שמו מעיד עליו שהוא נועד לסייע להורים להרגיע את ילדיהם לקראת השֵּׁנה. כמו רבים מִסוּגֶיהָ ומִסוגותיה של ספרות הילדים, הוא נולד בהשפעת הִלכי-רוח רומנטיים, שהעלו על נס גם את ה איך נכנסים ליערות-העד של יצירת ביאליק לרגל יום הולדתו של המשורר ראיון עם עורכי כתב-העת " אורות " פורסם: (בגירסה מקוצרת) " אורות " גיליון 15 המוקדש כולו ל ביאליק - (הראיון המקוצר בקובץ PDF בסוף עמוד זה) אורות - גליון 15 שאלה: מאין מתחילים? למה כדאי לשים לב? מה משך אותך לחקור את חייו ויצירתו, והאם יש רגע מסוים בחייו או ביצירתו שהשפיע עליך במיוחד? איך נכנסים לתוך יערות-העד של יצירת ביאליק. זה באמת לא פשוט. כבר סיפרתי לך, קובי, כשהתחלתי את עבודתי במכון כץ לחקר הספרות (היום מרכז קיפ) די התאכזבתי כששיבצו אותי האפוס האנטי-הרואי של "דור המדינה" מהדורה חדשה של הרומנים "זכרון דברים" ו "סוף דבר" מאת יעקב שבתאי פורסם: מקור ראשון , 26.12.2025 יעקב שבתאי, " זיכרון דברים " (רומן), הספריה החדשה, ספרי סימן קריאה, הוצאת הקיבוץ המאוחד , תל-אביב 2026, 459 עמ'; הנ"ל, " סוף דבר " (רומן), שם, תל-אביב 2025, 316 עמ'. יעקב שבתאי (יליד 1934), הנחשב לאחד הסופרים החשובים של "דור המדינה", הלך לעולמו בגיל 47, והשאיר אחריו מורשת צנועה ויקרת-ערך: את ספריו " זיכרון דברים " (1977) ו" סוף דבר " (1984). בני דורו, בהם סופרי-העל א"ב יה עֵינֶיךָ נֶעֶצְמוּ עַל קַרְקָעִית הַיָּם המשוררת עטורת-הפרסים חדוה הרכבי (1941 – 2025) הלכה היום לעולמה חדוה הרכבי , ילידת דגניה ב', משוררת עטורת-פרסים וציירת מחוננת בוגרת " בצלאל ", הלכה היום לעולמה, חודש ימים בדיוק לפני יום הולדתה. בנה היחיד, אלישע הרכבי , נהרג בתאונת ירי ב-2003, בגיל 28, ועל מותו כתבה את השיר " מיגו " (הוא שם החיבה שהעניקה לבנה): הָשִׁיבוּ לִי אֶת מִיגוֹ שֶׁלִּי הָשִׁיבוּ לִי אֶת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שֶׁלִּי הָשִׁיבוּ לִי אֶת הָאוּרִים וְהַתֻּמִּים שֶׁלִּי הָשִׁיבוּ לִי אֶת הַיֶּלֶד הַיְפֵהפֶה שֶׁ לפתרון סודהּ של דמות "נידחת" ברומן "תמול שלשום" מאת ש"י עגנון במלאת 80 שנה ליציאתו לאור הערת מבוא "רגע" לפני סוף שנת ה-80 ליציאתו לאור, יובאו כאן גילויים אחדים אחדים שנתגלו לי אגב קריאה מחודשת ברומן הגדול (תרתי-משמע) " תמול שלשום " (1945). רבים ממבקריו רואים בו את גדול ספריו של עגנון , ואחדים אף הציגוהו כספר העומד בשורה אחת עם הרומנים הגדולים של ספרות העולם בת המאה העשרים. קראתיו לראשונה ב-1965, כשהתחלתי את לימודי התואר הראשון (באותה עת כל סטודנט בחוג לספרות עברית קיבל בפתח שנה א' רשימת-קריאה שעל כל פריטיה הוטל עליו להיבחן בסוף השנה), מדוע אסור לשר הביטחון מר ישראל כץ לסגור את "גלי צה"ל" ומדוע אסור לשר התקשורת הד"ר שלמה קרעי לתת יד למהלך הזה? תחנת "גלי צה"ל" שהוקמה כשנה-שנתיים אחרי קום המדינה והפועלת מעל גלי האתר בפרישׂה ארצית מאז 1950 עומדת להיסגר על-ידי שר-הביטחון שעוד לא נולד כאשר תחנת הרדיו הצבאית הזאת יצאה לדרכה. במשך שבעים וחמש שנים פעלה התחנה, שירתה את חיילי צה"ל באשר הם, ועכשיו היא עומדת להיזרק לפח כמטלית רצפה בלויה – כחפץ אין חפץ בו. ומדוע? את התשובה סיפקה השרה מירי רגב – בזמן בעת שכיהנה בתפקיד שרת-התרבות של מדינת ישראל – כאשר אמר גלויות ומפורשות: " מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו? ". על תשובה כז עורב על ראש התורן לרגל 90 שנה לעלייתה של המשוררת לפלשתינה-א"י על שירה של לאה גולדברג "תל-אביב 1935" לפני תשעים שנה הגיעה לאה גולדברג לתל-אביב, ובמלאת שנות דור לעלייתה, היא חיברה את השיר "תל-אביב 1935" (1961), המתאר את פגישתה הראשונה עם העיר הלבנה שאליה הגיע נתן אלתרמן, שותפה לחבורת "יחדיו" של שלונסקי , עשר שנים לפניה. ואולם, בעוד שאלתרמן תיאר את העיר במרומז בשירו " תמוז " בצבעי זהב וכחול כיאה לעיר שהוקמה על חולות הזהב לחוף הים הכחול, לאה גולדברג תיארה את העיר בצבעי שחור-לבן, כיאה לתמונה בא חודש דצמבר על לוח השנה של סופרי ישראל האִזכּוּר הבולט ביותר של השם "דצמבר" , שמו של החודש האחרון של לוח השנה הגרגוריאני (שהיה כידוע החודש העשירי בלוח השנה הרומי, ומכאן שמו) מצוי בפתח הבית השני של " העורב ", שירו הנודע של אדגר-אלן פו , הנחשב לאחד השירים המושלמים ביותר שנכתבו מאז ומעולם מן הבחינה המוזיקלית. " העורב " הוא שיר קודר ומפחיד, אך גם יפה ומושך. הוא תורגם לשפות רבות, ופרץ דרכים חדשות, תמטיות וטכניות, בספרות העולם ובספרות העברית: Ah, distinctly I remember it was in the bleak December , And each separate dy טעות לעולם חוזרת (אם אין טורחים לתקנה) על שגיאות עובדתיות, אנכרוניזמים ושיבושי לשון בפזמונים ובשירי הזמר העבריים עד לפני שנות דור ידעה הספרות העברית להבדיל בין שירה לפזמונאות, וגדולי המשוררים ידעו לשים חיץ ברור בין שני הז'אנרים, בהבינם שמדובר בשני סוגי כתיבה שונים, שרק פֹּה ושָׁם פולשים זה לרשותו של זה. ח"נ ביאליק , למשל, הפריד בין שיריו ה"קנוניים" לבין פזמוניו, ואת שיריו לילדים לא כלל במהדורות כל כתביו. משוררי המודרנה (א' שלונסקי, ל' גולדברג, א' פן, ואחרים) לא טרחו אפילו להוציא לאור את פזמוניהם, ואלמלא הקדיש מנח בראשית ברא... גם מי שאינו חסיד נלהב של מִשנתו הרומנטית של רוּסוֹ ושל "תורת המעמקים" של פרויד יודע אל-נכון שכל חיינו בעבר ובעתיד מקופלים בילדוּת, הלוא היא תקופת "בראשית" של האדם. זכור לי שהתחלתי ללמוד בכיתה ב' בבית-ספר יהל"ם ברמת-גן את "סיפורי המִקרא" מתוך הספרון המצויר שערך חיים-נחמן ביאליק . מאז ועד היום לא שכחתי איך נרעדתי למִשמע שתי המילים הראשונות – " בְּרֵאשִׁית בָּרָא " – שאותן קראה המורה רבקה גוּבֶּר בנימה דרָמָטית שהשאירה את תלמידיה פעורי פה. הצלילים הקשים של שתי המילים הראשונות הט הדוקטור וולטפרמד נעשה "פרופסור גמור" במלאת מאה שנים להקמתה הסָטִירה על מלומדי האוניברסיטה העברית הפתיחה הרשמית של האוניברסיטה העברית בירושלים אירעה כידוע באביב 1925, באמפיתאטרון של הר הצופים, במעמד קהל גדול ובהשתתפות הרב הראשי אברהם- יצחק הכהן קוק, חיים ויצמן, הלורד בלפור, הנציב העליון לארץ ישראל סיר הרברט סמואל והמשורר חיים-נחמן ביאליק. אחד-העם , שברוח משנתו (שהתמקדה ברעיון "המרכז הרוחני") הוקמה האוניברסיטה העברית, לא הגיע לטקס מחמת בריאותו הלקויה, וביאליק שייצג אותו ואת השקפתו, אמר בנאומו את המשפט מרטיט-הלב: בכינור, בתוף ובחצוצרה לכבוד העלאתו של אלפרד דרייפוס בדרגה (בדיעבד) ע"י נשיא צרפת עמנואל מקרון ב-18/11/2025 צדק היסטורי: אלפרד דרייפוס הועלה לדרגת "בריגדיר גנרל" ביום 18 בנובמבר 2025 הודיע נשיא צרפת, עמנואל מקרון , על העלאתו בדרגה של אלפרד דרייפוס ל"בריגדיר גנרל" [תת-אלוף], וזאת כ-131 שנים לאחר טקס ההשפלה שערכו לקצין היהודי, עת דרגותיו נשללו ממנו והוא נדון למאסר עולם ב"אי השֵּׁדים". ציניקנים יטענו שכך מנסים עמנואל מקרון וממשלתו לכפר במקצת על שלל ההתבטאויותיו לטובת הפלשתינאים שהושמעו מפיהם מאז טב על הימים המופלאים שבָּהם נעשה פבלו ל"פיקאסו" 120 שנה לַ "תקופה הוורודה" והרהורים על חקר הספרות לפני כ-120 שנה עבר פיקאסו מן "התקופה הכחולה" (1901 – 1904) אל "התקופה הוורודה", שתמונותיה הראשונות צוירו בסוף 1904 ובראשית 1905 במשכנות העוני, הזנות והפשע של מונמַרטר (במִבנה הקרוי "Bateau Lavoir" – "המכבסה הצפה"). כמו כל האמנים המתחילים שגרו לידו ב"Bateau", גם הצייר הצעיר, איש ברצלונה, חי בעוני מחפיר. רק זעיר פֹּה זעיר שָׁם התחילו החיים להאיר לו פנים. בשנות "התקופה הכחולה" סבל פיקאסו מדיכאון ומחרדה, עקב התאבדותו של חברו הטו "רצח מלך" (Regicide) בחיים ובספרות במלאת 30 שנה ל רצח רבין מקרים של "רצח אב" (Patricide) ושל "רצח מלך" (Regicide) ליווּ את האנושות למן קדמת דנא. "ענף הזהב" (" The Golden Bough "), ספרו של האנתרופולוג הנודע סיר ג''יימס פרייזר (Frazer) מתאר אירועים כאלה בחברות שבטיות, בניהן ראו בהם טקסים המעלים את הגיבור כקורבן לשם רענון החיים ולשם שמירה על הפריון ועל היבולים. את הגיבורים הפרימיטיביים, הנושאים בתפקידי מנהיגות, תיאר פרייזר כמי שרצחו את קודמיהם, ביָדעם מראש בוודאות גמורה שיום אחד יירצחו גם הם על ידי גיבור שיבק האב הספקן ובנו השאנן (או: בין אביב העלומים לִכפור הזִקנה) במלאת מאה שנה לסיפורו של עגנון שתי גישות לעלייה לארץ-ישראל לפי הסיפור "מעשה העז" (1925) סיפורו הקצר של עגנון " מעשה העז " פותח בקורותיו של זקן " שהיה גונח מלבו ", ורופאיו ציווּ עליו לשתות חלב עִזים כדי שיירפא ממחלתו. שמע הזקן בקולם, וקנה עז שנהגה להיעלם לעִתים מזומנות, ובשובה הביתה היו דדיה מלאים חלב מתוק מדבש וטעמו כטעם גן עדן. ביקש הזקן לדעת את מקור החלב המשובח, והורה לבנו לעקוב אחר העז. בעקבות העז, הגיע הצעיר "בקפיצת הדרך" לארץ-ישראל, טרגדיה ארץ-ישראלית לרגל יום הולדתו החל ב-23 באוקטובר אבשלום פיינברג בראי השירה העברית אבשלום פיינברג , ממייסדי ניל"י (1899 – 1917), היה כידוע צעיר ארץ-ישראלי נאה וברוך כשרונות, בעל לשון חדה וקסם אישי רב, שמשך אליו את בנות היישוב. יש אומרים שרעיונותיו המקוריים שחתרו לסיום שלטונם של התורכים והצליחו כמעט להתממש, למעשה החישו את מותו. הוא יזם קשרים עם הבריטים ורמז להם על הטובות שתצמחנה לבריטניה אם תצליח לסלק מאיזור הסהר הפורה את האימפריה העות'מאנית המתפוררת עם באשת הריקבון שלה. נפילתו בחולות המדבר, "יְהוּדִים רַחֲמוּ, רַחֵמוּ! הֵן לִבְּכֶם יָשָׁר עָדִין" 90 שנה אחרי שתורגמו מיידיש בידי נתן אלתרמן נמצאו פזמוני 'המכשפה' של אברהם גולדפאדן — המחזה שהייתה לו השפעה מכרעת על ספרו האחרון 'חגיגת קיץ' . הפזמונים מלאים בניצוצות גאונות, אז מדוע לא שמר אלתרמן על האוצר שבו שיקע את כישרונו, ומה הקשר של לאה גולדברג להיעלמות המסתורית? פורסם: ידיעות אחרונות , 3/10/2025 לקריאה בקובץ PDF כפי שהודפס בעיתון לפני שנים עסקתי ב 'חגיגת קיץ' בספרי 'על עת ועל אֲתָר' (1998), וטענתי שאלתרמן המזדקן "התכתב" בספר שיריו האחרון עם מחזהו של אברהם גולדפאד 1 2 3 4 5 ראיונות, קטעי עיתונות שיצאו בדפוס, מאמרים במדורי ספרות ובפרסומים מקצועיים ארכיון מפתח פרסומים 2020 - 2023

פרופ. זיוה שמיר - ספרות עברית

פרופ. זיוה שמיר - ספרות עברית

Team Dedication. Expertise. Passion. This is your Team section. It's a great place to introduce your team and talk about what makes it special, such as your culture or work philosophy. Don't be afraid to illustrate personality and character to help users connect with your team. Art Director Ashley Jones info@mysite.com 123-456-7890 Tech Lead Don Francis info@mysite.com 123-456-7890 Product Manager Alexa Young info@mysite.com 123-456-7890 Product Designer Robert Rose info@mysite.com 123-456-7890 Customer Support Lead Kevin Nye info@mysite.com 123-456-7890 HR Lead Lisa Driver info@mysite.com 123-456-7890

פרופ. זיוה שמיר - מחקרים בספרות עברית - אלתרמן, ביאליק, עגנון, יל"ג, תרגום סונטות שקספיר, בודליר ועוד. דף ארכיון שקיעת המערב 100 שנים להופעת הרומן "הר הקסמים" מאת תומס מאן גרסה מתוקנת של הרשימה "הרחק משאון החיים" על ספרו של תומאס מאן 'הר הקסמים', 'מעריב', כ"ט... יידיש - שפה עשירה לקבצנים לציון יום הולדתו של יצחק באשוויס-זינגר החל ב-21 בנובמבר קטעים מתוך הרצאה, שנשא יצחק באשוויס-זינגר על קשיי התרגום מיידיש תרגמה: זיוה שמיר... המאהב התקבל באהבה על הצלחתו של התרגום האנגלי של "המאהב" ל א.ב.יהושע בארה"ב פורסם: מעריב , 5/1/1979 (טקסט משוחזר מסריקה בהמשך) לחצו לקריאה בקובץ PDF (טקסט... קסדת המלמלה של החלב על שירתה הלירית של תרצה אתר פורסם: על המשמר, 4/5/1979 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש ) לחצו לקריאה בקובץ PDF חתן בראשית לכבוד יום הולדתו החל ב-6 במרץ - פרסום מחדש של מאמר משנת 1978: "חתן בראשית - חמש שנים למות אברהם שלונסקי ושישים שנה לפרסום שירו הראשון"... ניסוי וטעייה: טעות ומסה תעייה ב "שדות־מגנטיים" של ע׳ כהנא־כרמון ותהייה על נתיבתם פורסם: פרוזה, גל׳ 15–16 (יוני–יולי 1977), עמ׳ 38–39 פורסם: ׳עכשיו׳, חוב׳ 37–38 ... לבעיית הריבוד האליגורי בסיפוריו ה"ריאליסטיים" של א"ב יהושע עיון בסיפורו "יום שרב ארוך, יאושו, אשתו ובתו" נכתב ב-1977 ולא פורסם עד עתה (ראו הסבר) ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט... "הספרות העברית" לא.שאנן א.שאנן, "הספרות העברית החדשה לזרמיה", כרך חמישי: הנוסח ומיתוס החיפוש בניגודיהם", ספרית "דבר" בסיועה של אוניברסיטת בר-אילן, 1977, 210עמ'.... "גברת אאכן אוגרת כוחות לשנות השמונים" (סיפור) פורסם: מעריב 12.21.79 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש ) לחצו לקריאה בקובץ PDF ארבע כניסות לפרד"ס הערות נוספות על הרומאן "המאהב" לא.ב. יהושע פורסם: ידיעות 29/4/1977 לגירסה מעודכנת בהמשך הדף ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל ... "נטע זר את לעמך" 35 שנה למות שאול טשרניחובסקי פורסם: מעריב, 27/10/1978 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש ) לחצו לקריאה בקובץ PDF עלי חלמית וסירפד (סיפור) סיפור מאת זיוה שמיר פורסם: מעריב, 16/6/1978 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש ) לחצו לקריאה בקובץ PDF עכסה פרידמן (סיפור) סיפור מאת זיוה שמיר פורסם: מעריב, 3/6/1977 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש ) לחצו לקריאה בקובץ PDF בעקבות אהובה חומקנית על שירו של חיים נחמן ביאליק "לנתיבך הנעלם" פורסם: מעריב, 12/01/1979 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש ) לחצו... באפור וצבעי זיקוקין על יגאל מוסינזון, "אפורים כשק", סיפורים, הוצאת רמדור, 1977 פורסם: מעריב, 24/6/1977 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט... ויקו לעשות ענבים ויעש באושים דימויי רקב ופריחה בשירו של ביאליק "רק קו שמש אחד עברך" פורסם: ידיעות אחרונות 27/8/1976 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט... ראשיתו של "מאזנים" (נכתב בשיתוף עם חגית הלפרין) פורסם: מאזנים, מ"ח: 23-37, 1979 ( טקסט מלא בהמשך הדף ) לחצו לקריאה בקובץ PDF (טקסט משוחזר מקבצים ישנים -... הגט שנפסל על "קוצו של יו"ד" ל-י.ל.גורדון פורסם: מעריב , 17/04/1979 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש ) לחצו להורדה כקובץ PDF סמוך על סומכי! עמוס עוז / סומכי / הוצאת עם עובד, 1978 פורסם: מעריב , 02/06/1978 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש ) לחצו להורדה... "יצר לב היוצר רע מנעוריו" ראיון עם סינתיה אוזיק, סופרת אמריקנית-יהודית בביקור בישראל פורסם: מעריב , 30/06/1978 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט... המוקיון בן דמות היגון ולדימיר נאבוקוב / 'פנין' / מאנגלית: אברהם יבין ספריה לעם, הוצאת עם-עובד, 1978 פורסם: מעריב , 05/05/1978 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך... סרזין והסריס אונורה דה באלזאק: "סרזין" מצרפתית: יהושע קנז, אחרית דבר: משה רון ספרי סימן קריאה, הקיבוץ המאוחד 1979 פורסם: מעריב , 20/04/1979 ( קובץ זה... הרחק משאון החיים תומאס מאן / "הר הקסמים" (א+ב) / עברית: מרדכי אבי-שאול / ספריית הפועלים, המפעל לתרגומי-מופת 1977 פורסם: מעריב , 04/07/1978 ( קובץ זה ניתן... גדול מרבי - רבן, וגדול מרבן - סדן "ספר דב סדן", קובץ מחקרים מוגשים במלאת לו שבעים וחמש שנה, בעריכת שמואל ורסס, נתן רוטנשטרייך וחנא שמרוק, הוצאת הקיבוץ המאוחד 1977 פורסם:... אוגד השחת שנפל אל פי-פחת ת' הארדי /"ראש העיר קאסטרברידג' " / תרגם: א"ד שפיר אחרית דבר: רנה קלינוב / הקיבוץ המאוחד 1977 פורסם: מעריב , 19/08/1977 ( קובץ זה ניתן... המסה הספרותית: ז'אנר דועך? ישראל כהן: כתבים בשבעה כרכים / הוצאת עקד , 1976 פורסם: מעריב , 12/08/1977 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש )... מחוזות נפש אבודים אהוד יורם / שני חודשים במליאסו / ספרית פועלים, 1978 פורסם: מעריב , 15/09/1978 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש... איך אמות אחרי מותי? על הפעם הראשונה בה "מת" ח"נ ביאליק פורסם: מעריב , 08/07/1977 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש ) לחצו להורדה... "לסיפורת בארץ חסר המימד היהודי, זוהי מעין ספרות מנדרינית." שיחה עם פרופ' אברהם באנד, חוקר ספרות עברית מאוניברסיטת קליפורניה פורסם: מעריב , 05/08/1977 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל ... קורות בתינו דוד כנעני / "מבית" / ספרית פועלים, על המשמר, 1977 פורסם: מעריב , 28/07/1978 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש )... עוד חוזר הניגון שמונה שנים למותו של נתן אלתרמן פורסם: מעריב , 24/03/1978 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש ) לחצו להורדה כקובץ PDF "המלחמה לאש" - רומאן לבני-הנעורים בתרגום נתן אלתרמן פורסם: "ספרות ילדים ונוער- כתב עת" (19-20) , מאי 1979 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש ) לחצו להורדה כקובץ PDF נתן אלתרמן - אמן התרגום על ז"ה רוני (הבכור): המלחמה לאש, תרגם: נתן אלתרמן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1977 פורסם: מעריב , 10/06/1977 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך... הגיבור בעקבות גיזת-הזהב פורסם: מעריב , 21/07/1978 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש ) לחצו להורדה כקובץ PDF פנטאסיות לגיל הרך על - "קוראים לי פיאט" ו - "גן הבמבומבלים" לנורית זרחי (1978) פורסם: הארץ, 22/9/1978 פורסם: מעריב , 10/11/1978 פורסם: אורים להורים כ"ו,... ילדות בפתח-תקווה על קובץ סיפוריה של רות אלמוג "אחרי ט"ו בשבט" רות אלמוג: "אחרי ט"ו בשבט" , שישה סיפורים, ספרית "תרמיל" בעריכת ישראל הר, אוקטובר 1979 פורסם:... גיבורי אופרה במעיל-בוקר אדום על פיליפ ארבס , רומן (דן צלקה , ספרי סימן-קריאה, 1977) פורסם: מעריב , 01/07/1977 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט... תעלת מיץ פתל - בדייסה על "הזנב השמן של הנומה", יהודה עמיחי, אייר: יונתן גרשטין, הוצאת שוקן לילדים 1978 פורסם: מעריב , 14/04/1978 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה,... אויר + מים + כאב = שיר על "לקחת אויר" (שירים) - חמוטל בר יוסף, מסדה 1978 פורסם: מעריב , 16/03/1979 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש )... אגרות בזרם התודעה פורסם: מעריב 09/09/1977 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש ) לחצו להורדה כקובץ PDF דיוקנו של הצעיר כאיש מופרע על ספרו של ג'. ד. סאלינג'ר "לאסמה באהבה ובסאוב" עם תרגומו לעברית פורסם: מעריב , 16/11/1979 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל ... O Hebrew Woman, who knows your life? A Poetical Footnote to History Published: Ariel - a quarterly review of arts an letters in Israel , no.49, 1979 "O Hebrew Woman, who... אלה חלומותיהם של בני הנעורים על "סומכי" של עמוס עוז פורסם: אורים להורים - ירחון לחינוך וחיי משפחה גליון 7, אוגוסט 1978 ...הוריו של "סומכי" - שכינויו דבק בו אחר... ביאליק ופלאי תל-אביב פורסם: מעריב , 28/12/1979 לחצו להורדה כקובץ PDF ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש ) ראו גם - על ביאליק בתל-אביב נוסח פארודי-מבודח של "אל הציפור" פורסם: ידיעות , 21/7/1978 לחצו להורדה כקובץ PDF ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש ) תפישת ארץ-ישראל בשירתו של חיים נחמן ביאליק פורסם: סקירה חודשית (ירחון לקציני צה"ל), מס. 7, יולי 1979 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש ) לחצו לקריאה... אטון אופיר במו עופרת על צירופי הצבעים בשירתו המוקדמת של נתן אלתרמן פורסם: מעריב , 21.09.1979 לחצו להורדה כקובץ PDF תרועת חצוצרה והמיית כינור על "שירת ישראל" מאת ח"נ ביאליק במלאת 45 שנה למות המשורר פורסם: מעריב 13.7.1979 להורדה כקובץ PDF סימנים של חידוש ותמורה בשירה העברית בהשפעת המהפכה: על שני שירים שנכתבו בשנת 1918 פורסם: מאזנים כרך 5 גליון אוקטובר 1979 ( קובץ זה ניתן לקריאה והדפסה, אך אינו מכיל טקסט בר-חיפוש ) לחצו להורדה כקובץ PDF ראיונות, קטעי עיתונות שיצאו בדפוס, מאמרים במדורי ספרות ובפרסומים מקצועיים ארכיון מפתח פרסומים 1970 - 1979

פרופ. זיוה שמיר - ספרות עברית

פרופ. זיוה שמיר - ספרות עברית

הורידו את הספר "באין עלילה" מאת פרופסור זיוה שמיר בפורמט PDF לחצו על התמונה כדי להוריד את הספר כקובץ PDF על עת ועל אתר פואטיקה ופוליטיקה ביצירת אלתרמן תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998 בספר זה בוחנת זיוה שמיר את אותות הזמן והמקום ביצירת אלתרמן. בגישה קונטקסטואלית היא חותרת לחישופם של הרעיונות הפואטיים והפוליטיים המשוקעים ביצירת אלתרמן לסוגיה ולתקופותיה: ההיה אלתרמן "משורר חצר" או "משורר לאומי?" כיצד התנער מן הדימוי של משורר "גולה" ו"מקולל", שרווח באסכולת שלונסקי, והיה למשורר המעורב עד צוואר בבעיות הכלל? האם ניתן לאתר רמזים פוליטיים גם באותם שירי טבע "תמימים" שנכתבו כביכול ממרומי מגדל השן של האמנות הצרופה? אלו תשובות שילב המשורר בין השורות לאויביו ולמקטרגיו? הספר מתאר את התמורות שנתחוללו ביצירה האלתרמנית במעברה משלב לשלב, מסגנון אחד למשנהו, ואגב כך שופך אור חדש גם על תקופות ועל חטיבות שירה שנדחקו שלא כדין לצל ולשוליים ("עיר היונה", "שיר עשרה אחים", "שירים על רעות הרוח", "שירים על ארץ הנגב", "פונדק הרוחות", "חגיגת הקיץ" ועוד). לחצו על התמונה כדי להוריד את הספר כקובץ PDF

פרופ. זיוה שמיר - ספרות עברית

פרופ. זיוה שמיר - ספרות עברית

פרופ. זיוה שמיר - ספרות עברית

פרופ. זיוה שמיר - ספרות עברית

פרופ. זיוה שמיר - ספרות עברית

פרופ. זיוה שמיר - ספרות עברית

פרופ. זיוה שמיר - ספרות עברית

פרופ. זיוה שמיר - ספרות עברית

פרופ. זיוה שמיר - ספרות עברית

פרופ. זיוה שמיר - ספרות עברית

פרופ. זיוה שמיר - ספרות עברית

פרופ. זיוה שמיר - ספרות עברית

פרופ. זיוה שמיר - ספרות עברית

פרופ. זיוה שמיר - ספרות עברית

פרופ. זיוה שמיר - ספרות עברית

פרופ. זיוה שמיר - ספרות עברית

פרופ. זיוה שמיר - ספרות עברית

פרופ. זיוה שמיר - ספרות עברית

פרופ. זיוה שמיר - ספרות עברית

פרופ. זיוה שמיר - ספרות עברית

פרופ. זיוה שמיר - ספרות עברית

פרופ. זיוה שמיר - ספרות עברית

פרופ. זיוה שמיר - ספרות עברית

פרופ. זיוה שמיר - ספרות עברית

פרופ. זיוה שמיר - ספרות עברית

פרופ. זיוה שמיר - ספרות עברית

פרופ. זיוה שמיר - ספרות עברית

פרופ. זיוה שמיר - ספרות עברית