When You are Old / William Butler Yeats & Quand vous serez bien vieille / Pierre de Ronsard

שירי זקנה או שירי פיתוי?


When You are Old

William Butler Yeats


WHEN you are old and gray and full of sleep,

And nodding by the fire, take down this book,

And slowly read, and dream of the soft look

Your eyes had once, and of their shadows deep;

How many loved your moments of glad grace,

And loved your beauty with love false or true,

But one man loved the pilgrim soul in you,

And loved the sorrows of your changing face;

And bending down beside the glowing bars,

Murmur, a little sadly, how love fled

And paced among the mountains overhead

And hid his face among a crowd of stars.

כי יאפיר ראשך / ויליאם בטלר ייטס


כִּי יַאֲפִיר רָאשֵׁךְ מִכֹּל תְּמוּרוֹת הָעֵת

מוּל אָח, קְחִי לְיָדֵךְ אֶת זֶה הַסֵפֶר,

וְהַעֲלִי זִכְרוֹן דְּמוּתֵךְ-מֵאָז, רַכַּת הַסֵּבֶר,

שֶׁעַל עֵינֶיהָ נָח צֵל אַשְׁמוּרוֹת כָּבֵד.

רַבִּים נָטוּ לָךְ חֶסֶד בִּרְגָעִים שֶׁל אשֶׁר,

מִי בְּחִבַּת אֱמֶת, מִי בִּשְׁבוּעוֹת שֶׁל שָׁוְא,

אַךְ אֶת לִבֵּךְ, לֵב נַוָּדִים, הֵן רַק אֶחָד אָהַב,

גַּם בְּעִתּוֹת תּוּגָה, כִּי יְשֻׁפֵךְ אַךְ חשֶׁךְ.

וּכְשֶׁתָּכֹפִי רֹאשׁ אֶל גֶּחָלִים כָּבִים,

וְחֶרֶשׁ תִּסְפְּדִי לַהוּא אֲשֶׁר אָהַב,

הוּא יְהַלֵּךְ עַל רֶכֶס-רוּם, בְּסֵתֶר עָב.

וְאֶת פָּנָיו יָלֶט בְּשׁבֶל כּוֹכָבִים.


תרגום: זיוה שמיר



שיר ידוע ואהוב, אך דומה מדי, דומני, לשירו של המשורר הצרפתי העתיק פייר דה רונסאר (1524 – 1585) שכָּתב את אחד משירי הפיתוי המפורסמים ביותר (סונט # 24), שבו הוא משדל את אהובתו הלן להתעלס אתו באהבים, כי לא ירחק היום והיא תשב זקנה, לאור הנר, ותיזכר בימים שבהם יכולה הייתה לנוח בזרועותיו, ולא רק בין דפי ספריו:



Quand vous serez bien vieille

Pierre de Ronsard


Quand vous serez bien vieille, au soir, à la chandelle,

Assise auprès du feu, dévidant et filant,

Direz, chantant mes vers, en vous émerveillant :

Ronsard me célébrait du temps que j’étais belle.

Lors, vous n’aurez servante oyant telle nouvelle,

Déjà sous le labeur à demi sommeillant,

Qui au bruit de mon nom ne s’aille réveillant,

Bénissant votre nom de louange immortelle.

Je serai sous la terre et fantôme sans os :

Par les ombres myrteux je prendrai mon repos :

Vous serez au foyer une vieille accroupie,

Regrettant mon amour et votre fier dédain.

Vivez, si m’en croyez, n’attendez à demain :

Cueillez dès aujourd’hui les roses de la vie.

הן יום יבוא / פייר דה רונסאר


הֵן יוֹם יָבוֹא, קְמוּטָה תֵּשְׁבִי לְאוֹר נֵר,

מוּל אָח מְבֹעָרָה, יָדֵךְ טוֹוה בַּפֶּלֶךְ.

וַחֲרוּזַי בְּפִיך, תֹּאמְרִי: הֲרֵי זֶה פֶּלֶא,

רוֹנְסָאר בַּעֲלוּמַי הֵרִים יָפְיִי עַל נֵס.


אֲזַי גַּם אֲמָתֵך לֵאַת הַעַפְעָפַּיִם

תִּשְׁמַע אֶת שֵׁם רוֹנְסָאר, תָּקִיץ, וְעַל רָאשֵׁךְ

תַּמְטִיר מְטַר שְׁבָחִים, אַף תְּבָרֵךְ

אוֹתָך עַל זֹאת מָנָה אַחַת אַפָּיִם.


אֲנִי בֵּין רְגָבִים תָּנוּם נַפְשִׁי,

שַׁאֲנַנּוֹת אָנוּחַ, זֵר עָטוּר רָאשִׁי,

וְאַתְּ מוּל אָח רוֹטְנָה, בְּקֶמֶט לְחָיַיִם,

תּוֹהָה עַל אַהֲבָה הִפְנֵית לָהּ עֹרֶף.

בִּטְחִי בִּי, אַל תַּמְתִּינִי עַד לַחֹרֶף,

קִטְפִי הַיּוֹם אֶת שׁוֹשַׁנֵּי חַיַּיִךְ.


מצרפתית: זיוה שמיר




ייתכן שגם שירו של ויליאם בטלר ייטס הוא שיר פיתוי במסורת ה-carpe diem (בלטינית: "נצל את היום", ובלשון המקורות שלנו: "אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת" ישעיהו כב, יג). אפשר שגם הוא רומז לאהובה לנצל את אהבתו הארצית בטרם תהפוך לאהבה ערטילאית – אהבתו של מת לאהובתו שנשארה בחדרה לבדה.


פוסטים קשורים

הצג הכול