Mein blaues Klavier
Elsa Laskar Schiller
Ich habe zu Hause ein blaues Klavier
Und kenne doch keine Note.
Es steht im Dunkel der Kellertür,
Seitdem die Welt verrohte.
Es spielten Sternenhände vier –
Die Mondfrau sang im Boote.
– Nun tanzen die Ratten im Geklirr.
Zerbrochen ist die Klaviatur.
Ich beweine die blaue Tote.
Ach liebe Engel öffnet mir
– Ich aß vom bitteren Brote –
Mir lebend schon die Himmelstür,
Auch wider dem Verbote.
פסנתרי הכחול / אלזה לסקר-שילר
לִי בְּבֵיתִי פְּסַנְתֵּר כָּחֹל
אַךְ לֹא אָפִיק אַף תָּו.
עַל סַף מַרְתֵּף כִּבְפֶתַח שְׁאוֹל
בָּכֹּל אָחַז רָקָב.
הֵיטִיב נַגֵּן בִּידֵי-כּוֹכָב
וְעַל גַּלָּיו זִמְּרָה בּוֹ נִימְפָה שֶׁל יָרֵחַ –
עַתָּה הָעַכְבָּרִים יוֹצְאִים בּוֹ בְּמָחוֹל.
רָצוּץ הוּא לוּחַ הַקְּלִידִים וּמִתְיַפֵּחַ....
מָרָה בִּכִּיתִי הַגְּוִיָּה שֶׁבְּכָחֹל.
הוֹ אֲהוּבַי, מִשְׁלַחַת מַלְאָכַי,
שָׂבַעְתִּי דַּי מִפַּת הַיִּסּוּרִים,
פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי רָקִיעַ בְּחַיַּי
עַל אַף הָאִסּוּרִים.
תרגום: זיוה שמיר