Au Cabaret-Vert, cinq heures du soir / Arthur Rimbaud
- Eyal Shamir
- 12 בנוב׳ 2022
- זמן קריאה 1 דקות
Au Cabaret-Vert, cinq heures du soir / Arthur Rimbaud
Depuis huit jours, j'avais déchiré mes bottines
Aux cailloux des chemins. J'entrais à Charleroi.
- Au Cabaret-Vert : je demandai des tartines
Du beurre et du jambon qui fût à moitié froid.
Bienheureux, j'allongeai les jambes sous la table
Verte : je contemplai les sujets très naïfs
De la tapisserie. - Et ce fut adorable,
Quand la fille aux tétons énormes, aux yeux vifs,
- Celle-là, ce n'est pas un baiser qui l'épeure ! -
Rieuse, m'apporta des tartines de beurre,
Du jambon tiède, dans un plat colorié,
Du jambon rose et blanc parfumé d'une gousse
D'ail, - et m'emplit la chope immense, avec sa mousse
Que dorait un rayon de soleil arriéré.
בפונדק "הבית הירוק" בחמש אחר-הצהריים / ארתור רמבו
שְׁמוֹנָה יְמֵי נְדוֹד. כְּבָר נַעֲלִי קְרוּעָה
בַּ"בַּיִת הַיָּרֹק" אֵשֵׁב, אֶמְחֶה אֲבַק דְּרָכִים.
וּבוֹ יֻגְּשׁוּ לִי בְּעִירִי, בְּשַׁרְלְרוּאַ,
נִתְחֵי חֲזִיר קָרִים-לְמֶחֱצָה, חֶמְאָה, כְּרִיכִים.
נִפְלָא! רַגְלַי פְּשׁוּטוֹת תַּחַת רַגְלֵי
שֻׁלְחָן יָרֹק. כַּמָּה תְּמִימָה וְגַן-עֶדְנִית
תְּמוּנַת טַפֶּט הַקִּיר. אֶל מוּל עֵינֵי
הַלַּהַט שֶׁל הַמֶּלְצָרִית הַדַּדָּנִית.
מִנְּשִׁיקָה עַלְמָה כָּמוֹהָ לֹא תִּבְרַח! –
חִיּוּךְ, כְּרִיכִים שֶׁל לֶחֶם רַךְ
תַּגִּישׁ כָּל הַמָּנָה עַל כְּלִי כֹּה רַבְגּוֹנִי;
בָּשָׂר הַמְתֻבָּל בְּשׁוּם וְעֵשֶׂב
בָּזִיךְ שֶׁל בִּירָה וְעָלָיו הָרִים שֶׁל קֶצֶף
בּוֹ מַזְהִיבִים קַוֵּי הָאוֹר הָאַחֲרוֹנִים.
