Au Cabaret-Vert, cinq heures du soir / Arthur Rimbaud

Au Cabaret-Vert, cinq heures du soir / Arthur Rimbaud

Depuis huit jours, j'avais déchiré mes bottines

Aux cailloux des chemins. J'entrais à Charleroi.

- Au Cabaret-Vert : je demandai des tartines

Du beurre et du jambon qui fût à moitié froid.

Bienheureux, j'allongeai les jambes sous la table

Verte : je contemplai les sujets très naïfs

De la tapisserie. - Et ce fut adorable,

Quand la fille aux tétons énormes, aux yeux vifs,

- Celle-là, ce n'est pas un baiser qui l'épeure ! -

Rieuse, m'apporta des tartines de beurre,

Du jambon tiède, dans un plat colorié,

Du jambon rose et blanc parfumé d'une gousse

D'ail, - et m'emplit la chope immense, avec sa mousse

Que dorait un rayon de soleil arriéré.

בפונדק "הבית הירוק" בחמש אחר-הצהריים / ארתור רמבו

שְׁמוֹנָה יְמֵי נְדוֹד. כְּבָר נַעֲלִי קְרוּעָה

בַּ"בַּיִת הַיָּרֹק" אֵשֵׁב, אֶמְחֶה אֲבַק דְּרָכִים.

וּבוֹ יֻגְּשׁוּ לִי בְּעִירִי, בְּשַׁרְלְרוּאַ,

נִתְחֵי חֲזִיר קָרִים-לְמֶחֱצָה, חֶמְאָה, כְּרִיכִים.

נִפְלָא! רַגְלַי פְּשׁוּטוֹת תַּחַת רַגְלֵי

שֻׁלְחָן יָרֹק. כַּמָּה תְּמִימָה וְגַן-עֶדְנִית

תְּמוּנַת טַפֶּט הַקִּיר. אֶל מוּל עֵינֵי

הַלַּהַט שֶׁל הַמֶּלְצָרִית הַדַּדָּנִית.

מִנְּשִׁיקָה עַלְמָה כָּמוֹהָ לֹא תִּבְרַח! –

חִיּוּךְ, כְּרִיכִים שֶׁל לֶחֶם רַךְ

תַּגִּישׁ כָּל הַמָּנָה עַל כְּלִי כֹּה רַבְגּוֹנִי;

בָּשָׂר הַמְתֻבָּל בְּשׁוּם וְעֵשֶׂב

בָּזִיךְ שֶׁל בִּירָה וְעָלָיו הָרִים שֶׁל קֶצֶף

בּוֹ מַזְהִיבִים קַוֵּי הָאוֹר הָאַחֲרוֹנִים.

מצרפתית: זיוה שמיר