השעון המתקתק

.

אבנר טריינין / מעלות אחז (שירים) / ריתמוס (סדרה לשירה), הוצ.הקיבוץ המאוחד

וקרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, תל-אביב 1996

פורסם: ידיעות אחרונות 28/06/1996


(טקסט משוחזר מקבצים ישנים - יתכנו טעויות וחוסרים)

אבנר טריינין וחמוטל בר-יוסף, כקודמיהם שמעון הלקין ודן פגיס זכרם לברכה - מהווים דוגמה מובהקת למשוררים מן השורה הראשונה, שהביקורת חובבת ה"רייטינג" הסיטה אותם שלא-מדעת מן המרכז. אלמלא המסלול האקדמי המחייב, שבו בחרו כאורח-חיים, היו מן הסתם נזכרים בנשימה אחת עם חשובי המשוררים של דורם, ולא נדחקים ללא כל צידוק לצדי-דרכיה של מפת הספרות, כאילו אין אדם יכול לשמש בשני כתרים בעת ובעונה אחת.


הופעת ספר חדש של אבנר טריינין היא, על כן, הזדמנות מיוחדת במינה להעמיד את שירתו לאורם הממוקד של הזרקורים, ולתהות על המזיגה המיוחדת והייחודית העולה מבין דפיו: מצד אחד, סממניה של "שירת מקום" ארץ-ישראלית טיפוסית, שבמרכזה ירושלים רבתי של תקופת הילדות, על צמחייתה וסלעיה, מנהגיה ומאכליה. מצד שני, סממניה המקובלים של השירה האנגלו-אמריקאית המודרנית, שהשפיעה על השירה העברית בדור המדינה: קשת הנושאים האקזיסטנציאליסטיים, שעיקרה ידיעת גזר החלוף לשון ההמעטה והאירוניה הדקה, הבלתי-מוחשת כמעט הטיעון הכמו-לוגי, המקנה לדברים אופי אינטלקטואלי ריבוי הרמיזות והאיזכורים, ההופך את שירתו ל"שירה קשה" הטורים היאמביים הרבים, המקנים לשירים טון ואווירה של דיבור טבעי ובלתי-מאולץ, כדרך שאדם משיח עם רעהו או עם עצמו.


שם הקובץ ניתן לו על-שם אותו שעון-צל של אחז המלך מספר מלכים ב', שנתפס גם כאמצעי מאגי לניחוש תוחלת החיים. נסיגת הצל במדרגותיו סימן לחזקיהו החולה שהוא עתיד לקום ממיטת חוליו ולהאריך ימים. כאן השנים הנוספות הן שנות העבר, החוזרות לו לאדם בערוב יומו, בשחזרו את הזכרונות בדייקנות מכסימלית, תוך לכידת מראות, קולות וניחוחות שחלפו ואינם. הזמן בקובץ 'מעלות אחז' נתפס במעגלים הולכים וגדלים, למן הרגע, דרך משך-חיי-אדם וטווח המאה, שבה הוא חי ופועל, ועד לתחושת סוף-המילניום, שכבר נותנת את אותותיה בספרות ובאמנות מזה שנים אחדות. כך, למשל,