The Love Song of J. Alfred Prufrock  / T.S. Eliot

The Love Song of J. Alfred Prufrock (opening lines)

T.S. Eliot (1911)


Let us go then, you and I,

When the evening is spread out against the sky

Like a patient etherized upon a table;

Let us go, through certain half-deserted streets,

The muttering retreats

Of restless nights in one-night cheap hotels

And sawdust restaurants with oyster-shells:

Streets that follow like a tedious argument

Of insidious intent

To lead you to an overwhelming question ...

Oh, do not ask, “What is it?”

Let us go and make our visit.


In the room the women come and go

Talking of Michelangelo.


The yellow fog that rubs its back upon the window-panes,

The yellow smoke that rubs its muzzle on the window-panes,

Licked its tongue into the corners of the evening,

Lingered upon the pools that stand in drains,

Let fall upon its back the soot that falls from chimneys,

Slipped by the terrace, made a sudden leap,

And seeing that it was a soft October night,

Curled once about the house, and fell asleep.



שיר האהבה של ג'יי אלפרד פרופרוק (שורות הפתיחה)

ט.ס.אליוט (1911)


נֵלֵךְ לָנוּ, אֶל הַסִּיּוּר נֵצֵאָה,

עֵת עֶרֶב בַּשָּׁמַיִם מִשְׂתָּרֵעַ,

כְּמוֹ חוֹלֶה סְפוּג-אֶתֶר על שֻׁלְחָן.

נֵלֵךְ לָנוּ בֵּין רְחוֹבוֹת זְנוּחִים

מִפְלָט לָרִטּוּנִים שֶׁל הַנָּחִים

בְּלִי מְנוּחָה בְּחֶדֶר זוֹל לְלַיְלָה בַּפֻּנְדָּק,

עִם פְּסֹלֶת הַצְּדָפוֹת בְּבֵית הָאֹכֶל הַמְאֻבָּק,

בַּסִמְטָאוֹת הַמִּתְמַשְּׁכוֹת כְּמוֹ טִעוּן נִפְתָּל,

שֶׁכָּל כַּוָּנָתוֹ הִיא לְהוֹלִיךְ שׁוֹלָל,

לְהוֹבִילְךָ לַשְּׁאֵלָה הָאֲיֻמָּה...

הוֹ, בַּל נִשְׁאַל: "מַה לְּפָנֵינוּ פֹּה?"

נֵלֵךְ וְנַעֲרֹך אֶת הַסִּיּוּר, אֵפוֹא.


בַּחֵדֶר הַנָּשִׁים מִפֹּה לְשָׁם עָגוֹת

עַל מִיכֶּלאַנְגֶּ'לוֹ מְלַהֲגוֹת.


עָנָן צָהֹב חוֹכֵךְ גֵּווֹ אֶל מוּל שִׁמְשַׁת חַלּוֹן,

עָשָׁן צָהֹב חוֹכֵךְ לֹעוֹ אֶל מוּל שִׁמְשַׁת חַלּוֹן,

לִקֵּק בִּלְשׁוֹנוֹ אֶת קְצוֹת הָעֲרָבִים,

שָׁהָה לְיַד שְׁלוּלִית לְצַד הַמַּרְזֵבִים,

הִרְשָׁה לְפִיחַ אֲרֻבָּה לִנְשֹׁר עֲלֵי גַּבּוֹ,

הֶחְלִיק לִפְאַת מִרְפֶּסֶת, וְזִנֵּק מִפֹּה,

וּבִרְאוֹתוֹ שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא לַיְלָה רַךְ שֶׁל סְתָו,

סָבַב רַק פַּעַם. תַּרְדֵּמָה נָפְלָה עָלָיו.


תרגום: זיוה שמיר



פוסטים אחרונים

הצג הכול

He wishes for the Cloths of Heaven / W.B. Yeats

He wishes for the Cloths of Heaven W.B. Yeats Had I the heavens’ embroidered cloths, Enwrought with golden and silver light, The blue and the dim and the dark cloths Of night and light and the half li

God's Grandeur / Gerard Manley Hopkins

God's Grandeur Gerard Manley Hopkins The world is charged with the grandeur of God. It will flame out, like shining from shook foil; It gathers to a greatness, like the ooze of oil Crushed. Why do men