After Death / Christina Rossetti

After Death

Christina Rossetti


The curtains were half drawn, the floor was swept

And strewn with rushes, rosemary and may

Lay thick upon the bed on which I lay,

Where through the lattice ivy-shadows crept.

He leaned above me, thinking that I slept

And could not hear him; but I heard him say,

‘Poor child, poor child’: and as he turned away

Came a deep silence, and I knew he wept.


He did not touch the shroud, or raise the fold

That hid my face, or take my hand in his,

Or ruffle the smooth pillows for my head:

He did not love me living; but once dead

He pitied me; and very sweet it is

To know he still is warm though I am cold.

אחרי מות / כריסטינה רוזטי


הוּסְטוּ הַוִּילָאוֹת וְהָרִצְפָּה חֻטְּאָה

גִּזְרֵי קָנִים, פְּרָחִים וְרוֹזְמָרִין,

צֵל תִּלְתָּנִים זוֹחֵל עַל הַסָּרִיג

שֶׁל יְצוּעִי עָלָיו אֲנִי שְׂרוּעָה.


הִיא יְשֵׁנָה, מִלְמֵל הוּא כְּיוֹדֵעַ

שֶׁלֹּא אֶשְׁמַע, אַךְ שְׁמַעְתִּיו אוֹמֵר:

"הָאֻמְלָלָה", עַל מִטָּתִי גוֹהֵר,

וְדוּמִיָּה כְּבֵדָה. יָדַעְתִּי: הוּא דּוֹמֵעַ.


הוּא לֹא נָגַע בַּתַּכְרִיכִים, אַף לֹא גָּרַע

אֶת הַצָּעִיף שֶׁעַל פָּנַי הֻנַּח,

אַף לֹא אָחַז הוּא בְּרָאשִׁי אוֹ בְּיָדִי.


לֹא אָהֲבָנִי בְּחַיַּי, אַךְ בְּמוֹתִי

חָמַל עָלַי, וְזֶה דֵּי מְבֹרָךְ

לָדַעַת: יֵשׁ בּוֹ חֹם אַף שֶׁאֲנִי קָרָה.


תרגום: זיוה שמיר



פוסטים קשורים

הצג הכול

Les Aveugles Charles Baudelaire Contemple-les, mon âme; ils sont vraiment affreux! Pareils aux mannequins; vaguement ridicules; Terribles, singuliers comme les somnambules; Dardant on ne sait où leurs

Châtiment de l'Orgueil Charles Baudelaire En ces temps merveilleux où la Théologie Fleurit avec le plus de sève et d'énergie, On raconte qu'un jour un docteur des plus grands, — Après avoir forcé les