רסיסי דמעה כפולים

ב-12 באוקטובר ברחה המשוררת אליזבת בָּארֶט בראונינג מבֵּיתהּ ונישאה בסתר למשורר רוברט בראונינג

סיפור אהבתם חוצת הגבולות והמגבלות של המשורר רוברט בראונינג והמשוררת אליזבת בָּארֶט היה סיפור האהבה המפורסם ביותר במאה התשע-עשרה. שניהם היו משוררים מצוינים ופופולריים מאוד בקרב קהל אוהבי השירה. הקִרבה ביניהם נולדה בעקבות מחווה נאצלת (יש יאמרו "מחוכמת") של אליזבט בָּארֶט, שהתאהבה ברוברט בראונינג והחליטה לִזכּוֹת בו בכל מחיר.

שירי האהבה שחיברה לו הם מהיפים בשירי האהבה שנכתבו בשפה האנגלית. היא גם חיברה מימרות כנף על האהבה שמרבים לצטטם עד עצם היום הזה. היא זו שכָּתבה, למשל, את המימרה: “Gaze up at the stars knowing that I see the same sky and wish the same dreams" ("בהביטךָ בכוכבים דע שאני רואה אותם שמים ומשתוקקת לאותם חלומות").

רוברט בראונינג נודע מנעוריו כגאון בתחומי השליטה בשפות זרות. כבר בגיל 14 הוא שלט בשבע שפות, לרבות עברית, והגיע לבקיאות בספרות העברית העתיקה, לרבות השירה העברית של "תור הזהב" בספרד. בבגרותו הוא נודע בעיקר בזכות המונולוגים הדרמטיים המשוכללים שלו, שבהם כלל לפעמים מוטיביקה עברית, כבשיריו "שאול", "רבי בן עזרא" ו"מראות פסגה" (Pisgah Sights). בצִדם הוא שירים רבים על המזרח המוסלמי, הקדום והקונטמפורני.

והנה, ברומנסה "החיזור אחרי ליידי ג'רלדין" – שיר שהשפיע מן הבחינה המוזיקלית על שירו הנודע של אדגר אלן פו "העורב" – שרטטה המשוררת אליזבת בארט את דמותה של ליידי אנגלייה המושפעת מעלם אחר הקורא לפניה מיצירותיהם של משוררי הזמן:

לְעִתִּים שִׁירָה מוֹדֶרְנִית. הָאִידִילִיּוֹת

שֶׁל וֶורְדְסְוֶרְת' – הַגַּבְהוּת הַמִּשְׁתַּפֶּכֶת [...]

מִשֶּׁל טֶנִיסוֹן שִׁיר-קֶסֶם. אַגָּדוֹת, דִּבְרֵי הֲבַאי...

אוֹ רִמּוֹן, רִמּוֹן שֶׁל בְּרָאוּנִינְג,

אִם בּוֹ תִּנְעַץ סַכִּין חוֹתֶכֶת

לֵב אֱנוֹשׁ סוֹעֵר תִּרְאֶה בּוֹ,

בְּדָמָיו הוֹלֵם וָחַי.

(תרגם מאנגלית: אשר ברש)

שיר זה – שהחמיא לבראונינג עד מאוד וסִקרֵן אותו עד מאוד – הפגיש את שני המשוררים, ואש האהבה ניצתה והתלקחה. דא עקא, משפחותיהם התנגדו לקשר ביניהם. . בנעוריה נפגעה אליזבת בחוט השדרה, ועל-כן נזקקה כל ימיה למשככי כאבים נרקוטיים (אופּיוּם בעיקר) במינונים גבוהים. משפחתו של רוברט בראונינג חששה שמצב בריאותה הלקוי של אליזבת יקשה על בנם לנהל את חייו כראוי, ולא יאפשר לו להקים דור הֶמשך. אביה של אליזבת התנגד לנישואיה, כי חשד ברוברט בראונינג שהוא רודף ממון המתעתע בבתו. האב שעשה הון רב ממטעי קני-סוכר שהיו לו בג'מייקה, היה משוכנע שהמשורר מעוניין בבִתו, הבכורה מבין תריסר ילדיו, רק בשל עושרה של המשפחה.

ביום ה-12 באוקטובר, לפני 177 שנים, בעיצומה של התקופה הוויקטוריאנית, ברחה אליזבת מן הבית ונישאה בסתר לרוברט בכנסיית מרילבון. אחרי הטקס, היא חזרה הביתה והמשיכה לחיות זמן-מה בחיק המשפחה, מבלי לספר על נישואיה. הזוג הסתיר את הנישואים, עד שקם ונסע לאיטליה – תחילה לפיזה ואחר-כך לפירנצה – שם קבעו את מעונם והתחילו לנהל חיי נישואים. עזיבת הנופים הערפיליים של מחוזות הולדתם היטיבה את בריאותה של אליזבת, ובשנת 1849 היא ילדה באיטליה את בנה היחיד רוברט וידמן בָּארֶט בראונינג, שהוריו כינוהו "פֶּן", שהיה לימים צייר ופַסָּל מצליח. אביה של אליזבת הדיר אותה מן הירושה.

רוברט בראונינג נהג לכנות את רעייתו "הפורטוגזית הקטנה שלי" בשל שְׂערהּּ השחור כפחם, והיא כתבה "סונטות מהפורטוגזית". השישית שבהן מובאת כאן, מקור בצד תרגום:

​סונטה VI לֵךְ לְשָׁלוֹם רֵעִי, אַף שֶׁאוֹדֶה בְּצַעַר לָעַד תִּרְדֹּף אוֹתִי דְּמוּתְךָ וּבְצִלְּךָ אָלִין. לְבַד לְבַד אֶת כַּף רַגְלִי אַצִּיג בְּשַׁעַר סַף קִיּוּמִי הָעַצְמָאִי, אֲנִי עַצְמִי אַחְלִיט אֵיכָה תִּפְעַל נַפְשִׁי, אַךְ אֶזְרֹעִי לֹא יַעַל לְאוֹר חַמָּה בְּלִי שֶׁלִּבִּי יָבִין עַד מֶה חָסַרְתִּי אֶת מַגַּע יָדְךָ בְּכַף יָדִי. כָּל שַׁעַל בָּאָרֶץ הָרְחָבָה הַזֹּאת גָּזַר שֶׁלְּבָבִי וּלְבָבְךָ יְפָעֲמוּ יַחְדָּו, הֲגַם שֶׁפַּעַם דְּרָכֵינוּ נִפְרְדוּ, מַעֲשַׂי עוֹד מְכִילִים אוֹתְךּ וְאֶת דְּמוּתְךָ, חוֹמְרִים כַּיַּיִן הַמְּשַׁמֵּר אֶת טַעַם אֶשְׁכּוֹל כְּרָמִים. לָאֵל שֶׁבַּמְּרוֹמִים דְּבָרַי מְפַלְּלִים. הוּא יְגַלֶּה שִׁמְךָ וּשְׁמִי כְּרוּכִים יַחְדָּו בְּסֵתֶר רַעַם, בְּעַפְעַפַּי יִרְאֶה הוּא רְסִיסֵי דִּמְעָה כְּפוּלִים.

​VI Go from me. Yet I feel that I shall stand Henceforward in thy shadow. Nevermore Alone upon the threshold of my door Of individual life, I shall command The uses of my soul, nor lift my hand Serenely in the sunshine as before, Without the sense of that which I forbore - Thy touch upon the palm. The widest land Doom takes to part us, leaves thy heart in mine With pulses that beat double. What I do And what I dream include thee, as the wine Must taste of its own grapes. And when I sue God for myself, He hears that name of thine, And sees within my eyes the tears of two.

מאנגלית: ז"ש

הסיפור על אהבתם ועל נישואיהם של זוג המשוררים האנגליים המשורר רוברט בראונינג והמשוררת אליזבת בָּארֶט, עשה לו כנפיים ושימש מקור השראה לאמנים נוספים שניהלו מערכת יחסים שיוויונית של בני זוג אינטלקטואליים ויצירתיים, המחזקים איש את רעותו באמנותם. ברוסיה נודע אז שמם של זוג המשוררים דימיטרי מרז'קובסקי ואשתו זינאידה גיפיוס. בשירה העברית השפיע סיפור האהבה בראונינג-בָּארֶט על סיפורם של חיים-נחמן ביאליק ואירה יאן (ניתן להראות שבשיר פְּרֵדה שכָּתב ביאליק לציירת מהדהֲדים הֵדיו של שיר שכָּתבה אליזבת בָּארֶט לאהובהּ), וכן על סיפורם של נתן אלתרמן וצילה בינדר. סיפור האהבה בראונינג-בָּארֶט, שהיה סיפור האהבה המפורסם ביותר במאה התשע-עשרה, הוא סיפורם יוצא-הדופן של שני אמנים ויקטוריאניים שקשרו את גורלם באמצעות שורות מיצירותיהם, וראו חיים מאושרים בניגוד לכל הסיכויים וחרף התנגדות אבותיהם.