מאזן חייו של וודי אלן (1)
עודכן: 10 בנוב׳
על סרטו של וודי אלן "גלגל ענק"
פורסם: חדשות בן עזר , גיליון מס' 1300, 14/12/2017
קישור לחלקו השני של המאמר - על סרטו של וודי אלן "יום גשום בניו-יורק"
אני מצטרפת להמלצתו של אהוד בן עזר על סרטו החדש של וודי אלן "גלגל ענק". אכן, מורכבותו האמנותית והאנושית חמקה מעיני מבקריו, שמיהרו לפסול ולקטול. המאסטרו הקשיש (בן 82) הפיק יצירה ראויה לשמה, המתכתבת עם טובי המחזות של טנסי ויליאמס ויוג'ין או'ניל, והיא ראויה למחיאות כפיים ולא לדברי הגינוי שהתפרסמו עליה בעיתונות היומית.
גם מי שאינו בקי בתולדות הדרמה המודרנית יכול להתרשם אל נכון מאופיה הדרמטי המובהק של הטרגדיה הקולנועית המצוינת שלפנינו, הממוקמת , למרבה הפרדוקס, בלונה-פארק הצוהל של קוני איילנד, בין דוכני ההגרלות, הקרוסלות הצבעוניות והגלגל הענק המסמל כמובן את תהפוכות הגורל האנושי.
בטרגדיה שלפנינו לכל גיבור יש המארטיה ("פגם טרגי") משלו: המפטי, מפעילם של מִתְקני בלונה-פארק, מכור לשתייה; ג'יני המלצרית, שאִיתה קשר את גורלו אחרי מות אשתו, מכורה לסקס ולשקרים; בנה מכור לשעשועי פירומאניה; קרולינה, בתו הביולוגית של המפטי, מכורה לפטפטת גלויית-הלב והנאיבית שלה, המביאה עליה בסופו של דבר את אסונה.
לכל גיבורי הסרט הזה, הנראה כהצגת תיאטרון (ובה דמות של "קונפרנסיֶיה" המסביר לקהל את התפתחות העלילה), יש חלום גדוּלה שאינו מתממש: מיקי המציל רוצה להיות מחזאי, ג'יני המלצרית רוצה להיות שחקנית; המפטי בעלה חולם שקרולינה בתו, בבת-עינו, תהיה מורה לאנגלית. החלומות כאמור אינם מתממשים במהלך הסרט, וכל הגיבורים נשארים וחצי תאוותם בידם.
כולם גם צדים וניצודים: המפטי יוצא לדיג, אך בעודו צד דגים, אשתו ומאהבה מוצאים פנאי להתעלס; מיקי המציל צד "חתיכות" על חוף הים, אך ניצוד בידי ג'יני שאינה מוכנה להתיר את חוטי הפיתוי שארגה סביבו; קרולינה צדה את לִבּוֹ של המציל, אך ניצודה בידי המאפיונרים; ג'יני גורמת ללכידתה של קרולינה, אך ניצודה בידי מיקי שהצליח לחשוף את מזימתה.
הסרט מתרחש בבקתת דייגים מוקפת בחלונות – פתוחה לרעש ולמבטיהם של העוברים והשבים. הבית השקוף הזה עשוי לסמל את מצבם של הגיבורים החיים במקום כה קטן, שבּוֹ כולם מכירים את כולם (וההֶכֵּרות האינטימית הזאת בין יושבי "כפר השעשועים" הקטן אינה מולידה עזרה וערבות הדדית, כי אם הלשנות ולשון הרע). לוודי אלן הקשיש המפוכח אין שום אשליות לגבי טיבו של המין האנושי. כל גיבוריו אגוצנטריים, ושָֹשֹים להתברך בקלונם של אחרים. איש אינו מוכן להטות שכם, חוץ מהמפטי שנותן לאשתו ולבנה לגנוב מכיסיו ולרוקן את קופתו.
מה גרם לוודי אלן קשישא להציג לפני הצופים תמונה כה קודרת (במסווה כמו-סכריני של לונה-פארק צבעוני)? די לחפש במנוע החיפוש "גוגל" את תמונותיו של רונאן, "בנם" של וודי אלן ומאיה פארו, שאינו מדבר עם "אביו", כדי להבין מה גרם לתפיסת עולם כה "קֹהלתית" ופסימית של "הֲבֵל הבלים". מאיה פארו הגיעה אל וודי אלן עם שני ילדים ביולוגיים, ובמהלך נישואיהם נולד רונאן. השניים אימצו גם ילדים נוספים שננטשו על-ידי הוריהם בארצות המזרח הרחוק. לכאורה לפנינו סיפור של אֵם למופת, שגידלה את שלושת ילדיה הביולוגיים ואת ילדיה המאומצים, בצד קריירה קולנועית מרשימה. אך כל תמונה של רונאן מעידה כאלף עדים שהצעיר היפהפה בעל העיניים הכחולות אינו בנו של וודי אלן אלא בנו של פרנק סינטרה, בעלה הראשון של מאיה פארו שקשריו עם המאפיה האיטלקית היו לשם דבר. מאיה פארו אפילו הודתה בכך בחצי פה כשאמרה שפרנק סינטרה מעולם לא עזב אותה.
לימים, כשנפגעה קשות מנטישתו של וודי אלן ומנישואיו עם בתה המאומצת, היא עודדה את בתה הביולוגית להגיש עליו תלונה במשטרה בעוון הטרדה מינית. בקיצור, וודי אלן נטע אמנם את "התפאורה" בשנות החמישים, במשכנות דלים, אך סיפר באמצעות גיבוריו הפשוטים, היוצאים לדיג ומגישים במסעדת צדפות, את סיפור נישואיו לאישה שבגדה בו בזמן שהוא יצא "לדוג דגים" (קרי, להביא טרף לביתו), והשאירה אותו בסופו של דבר עירום וערייה.
כל המוטיבים בסרט "גלגל ענק", שבמרכזו קנאתה של אם כושלת באישה צעירה ונאה ממנה, בתו של בעלה, ונכונותה ל"העלותה לעולה" על מזבח קנאתה, משַׁקפים באספקלריה מעוקמת את כעסו של וודי אלן על אשתו-לשעבר, שהצליחה לקרוא ליום "לילה" ולהפוך מנאשמת למאשימה. זהו מאזן חייו של אמן גדול, שנאלץ להודות בלי מילים שאין לו בערוב ימיו אפילו צאצא ביולוגי אחד משלו שיוכל לרשת את קנייניו המרובים – החומריים והרוחניים כאחד. סרט עצוב ומחכים שנשאר עם סוף פתוח, כמו בחיים.
קישור לחלקו השני של המאמר - על סרטו של וודי אלן "יום גשום בניו-יורק"