"הוא השקספיר שלנו"

עודכן: 17 בנוב׳

ראיון עם גואל פינטו (כאן תרבות) על ביאליק

פורסם: כאן תרבות , 15/11/2022


עיקרי הראיון שנערך במסגרת התכנית "גם כן תרבות" ב-15 בנובמבר 2022


לחצו על התמונה כדי לשמוע את הראיון ->>

בדצמבר 1969 ראיתי מודעה חד-פעמית בעיתון "הארץ" שהכריזה: "דרושים חוקרי ספרות". בסך-הכול התחלתי אז את לימודי התואר השני, אבל הגשתי מועמדות והתקבלתי למכון לחקר הספרות שזה אך הוקם (לימים עמדתי בראשו). שיבצו אותי בצוות המהדורה האקדמית של שירי ביאליק.


בהתחלה התאכזבתי כי הכתיבה הקלסית של ביאליק נראתה לי שקופה ומובנת לכל אחד. אין מה לפרש. אבל גם שיקספיר שקוף ומובן, ובכל זאת הדרמה האנגלית שאינה גרועה בכלל, לא הוציאה מקרבה בארבע מאות השנים האחרונות מתחרה מחזאי לשקספיר, או מישהו שאפילו מתקרב אליו בכשרון ובגדוּלה.


יש תופעות שנופלות בחלקו של עם פעם אחת בלבד, או פעם במילניוּם. אצלנו עברו כאלף שנים בין יהודה הלוי לבין ביאליק. ייתכן שגם אצלנו יעברו דורות רבים עד שיופיע בשמי הספרות העברית יורש לביאליק. מי יודע מתי, ואם בכלל, ידיח מישהו את ביאליק ממעמדו. בינתיים אין "קנדידטים".


כשמזכירים בנשימה אחת את ביאליק ושקספיר, מפתיע לגלות כמה מן המשותף יש בין השניים:

  • שניהם נולדו בפריפריה, ושניהם הגיעו ממשפחה של סוחרים קטנים שעסקו בתוצרת חקלאית, בלי שושלת יוחסין של אצילות או למדנות. במשפחתם לא היו אנשים ידועים או כשרוניים באופן יוצאי דופן. שניהם הגיעו מרקע עלום שם אמו של ביאליק.סקורוטין – שם מקום בצ'כיה. מניין הגיעה אישה עם שם צ'כי נדייר לאוקראינה. זהו פרט שראוי לנסות לברר אותו. ואשר לשייקספיר, פרויד עמד פעם מול דיוקנו של שייקספיר ב"גלריה המלכותית לפורטרטים", ושאל: "זהו שייקספיר? הוא נראה לי מין Jacques Pierre שהגיע מאשכנז לאנגליה". ובאמת אביו של שייקספיר חתם בשמות רבים ושונים, וניכר שלא הייתה לו זהות קבועה וברורה.

  • לשניהם לא הייתה השכלה מסודרת אבל שניהם היו אוטודידקטים מופלאים שהשתלטו על ידע חובק זרועות עולם.

  • שניהם עוררו התפעלות מהשיר הראשון שפרסמו, אך גם עורר קנאה רבה אצל מתחריהם. מחזאי בשם רוברט גרין הפיץ שמועות על שקספיר שהוא מין עורב לקחן, וסופרי הדור הפסיקו לומר "שלום" לביאליק. לאחד מהם ביאליק אמר באירוניה: "אתה אינך צריך לסובב לי את הגב. אתה יכול אפילו ללחוץ את ידי. אל תדאג, כשרון-כתיבה איננו מחלה מידבקת").

  • שניהם היו ורסטיליים, והצטיינו בכל מה שעשו. שניהם חידשו חידושי מילים רבים, והיום אי אפשר לשער איך הייתה נשמעת האנגלית ללא חידושי שקספיר והעברית ללא חידושי ביאליק. אכן, קשה לשער כיצד שוחחו האנגלים בענייני דיומא ללא מילים כמו elbow, lonely, champion, unreal, worthless וכיו"ב מילים שחידש שקספיר. ביאליק המציא פי שניים מילים מבן-יהודה: יבוא, יצוא, מענק, טייס, קדחתני, אפלולי, נלעג, ערגה, מצלמה. ועשרות צירופים מילים: גדולות ונצורות, זר לא יבין זאת, ועוד ועוד.

  • שניהם כתבו יצירות המתאימות לקהל-יעד רחב: לקהל הפשוט וליודעי ח"ן.

  • שניהם היו אנשי עבודה שהתמידו במלאכתם. לא ערכו סיורים רבים ברחבי העולם, אבל גם נעדרו מביתם ומנשותיהם לתקופה ארוכה.

  • ביאליק התקרב לחצרו של אחד-העם, ושקספיר – לחצר המלוכה באמצעות אמיליה בסאנו. שניהם התקרבו אל מוקדי הכוח, וזה עזר להם כמובן בראשית דרכם.

  • אמרתי קודם ששניהם היו ורסטיליים שהצטיינו בכל מה שעשו (ביאליק: שירה, לרבות פזמונאות ושירי ילדים, סיפורת, אגדה, מסות, נאומים, עריכה, חקר הטקסט, מפעלים למען הקהל הרחב כמו "עונג שבת", עסקנות). שקספיר כתב שירים ארוכים וסונטות, מחזות מכל הסוגים, החזיק תאטרון. ממש לה ברור איך מצא זמן לכתוב את יצירותיו.

  • שניהם טבעו מימרות שנשארו חרותות בפי העם, ונשארו בכל הדורות.

‘All the world’s a stage, and all the men and women merely players. (כטוב בעיניכם)

‘Beware the Ides of March. (יוליוס קיסר)

‘All that glisters is not gold.‘ (הסוחר מוונציה)

‘A man can die but once.’ (הנרי הרביעי). ועוד ועוד.


ביאליק כתב:

מה זאת אהבה.

ראיתיכם שוב בקוצר ידכם

אכן חציר העם,

נקמת ילד קטן לא ברא השטן

לא זכיתי באור מן ההפקר,

במותם ציוו לנו את החיים

מנהג חדש בא למדינה,


  • שניהם הטמינו את שמם ביצירתם – ביאליק בשם נח, השם "בן סוסי" משיר הילדים הידוע הוא שם של אחד המרגלים מימי יהושע. ביאליק השתמש בשם זה כי גם את שמו הוא ראה כאנגרם של שם אחד המרגלים (נחבי בן ופסי – נחמן חיים ביאליק בן יוסף). שקספיר שילב את שמו בתרגום התנ"ך של המלך ג'ימס. החוקרים טוענים שהוא תרגם את מזמור 46 כשמלאו לו ב-1610 ארבעים ושש שנים. אם סופרים 46 מילים מהתחלת המזמור נפגשים במילה "shake", ואם סופרים 46 מילים מסוף המזמור, מקבלים את המילה "spear".

  • שני סופרים הענק האלה הצליחו גם בעולם הרוח וגם בעולם החומר: שניהם הקימו להם ולמשפחתם בית מידות, אך על מצבתם הם ביקשו שייחרתו מילים ספורות בלשון המעטה.

  • שניהם לא הותירו דורות המשך. ביאליק היה ערירי, ולשייקספיר נולדו בן ובת, אך הבן נפטר בילדותו, והבת שהאריכה ימים נישאה, אך נשארה ערירית.

  • והעיקר = שניהם השפיעו על אין-ספור יוצרים אחרים, והיצירות שלהם חיות ומצוטטות עד עצם היום הזה. ההשפעה שלהם הייתה עצומה גם ברפובליקה הספרותית וגם בתרבות כולה.

  • ההבדל הגדול הוא שביאליק כתב בשפה נידחת, ושפתו של שקספיר הפכה לשפה בינלאומית (זה לא היה בזמנו). שקספיר כתב הרבה וביאליק (גם בגלל אילוצי הנדודים של היהודי הנודד) כתב לכאורה מעט, אך צריך למוד את יצירתו כמכפלה של השטח הנגלה והמעמקים הסמויים מן העין, ואז התוצאה היא אין-סופית.

  • שניהם ייחסו חשיבות עליונה לרוח האדם. שייקספיר ידוע במשפטיו האקזיסטנציאליים הנצחיים כמו "להיות או לא להיות? זו השאלה" או "אנו יודעים מה אנחנו, אך איננו יודעים מה היינו יכולים להיות"; ביאליק אמר שאת הספינה [את העולם; את ההיסטוריה] דוחפת הרוח, שאותה אין רואים כלל, ולא הסמרטוטים התלויים על ראש התורן".