Spring and Fall / Gerard Manley Hopkins

Spring and Fall 

Gerard Manley Hopkins

to a young child

Márgarét, áre you gríeving

Over Goldengrove unleaving?

Leáves like the things of man, you

With your fresh thoughts care for, can you?

Ah! ás the heart grows older

It will come to such sights colder

By and by, nor spare a sigh

Though worlds of wanwood leafmeal lie;

And yet you wíll weep and know why.

Now no matter, child, the name:

Sórrow’s spríngs áre the same.

Nor mouth had, no nor mind, expressed

What heart heard of, ghost guessed:

It ís the blight man was born for,

It is Margaret you mourn for.

אביב וסתו / גררד מנלי הופקינז

שיר לילדה רכה

עַל מָה אַתְּ מִתְיַסֶּרֶת מַרְגָרֶט?

עַל זְהַב גַּן שֶׁעָלָיו עָלָה כָּרֵת?

עָלִים כְּמוֹ חַיֵּי אֱנוֹשׁ הִנָּם

דְּבָרִים שֶׁבְּלִבֵּךְ יִשְׁכֹּן קִנָּם.

אֲהָהּ, אַט-אַט, בְּהִזְדַּקֵן הַלֵּב

מִן הַמַּרְאוֹת יֶחְדַּל לְהִתְלַהֵב

אַנְחַת כְּאֵב אַחַת לֹא תִּתְמַלֵּט

מוּל חֹרֶשׁ חֶרֶשׁ מִתְמוֹטֵט וָמֵת

עַל כֵּן תִּבְכִּי, וְדִמְעָתֵךְ אֱמֶת.

אַחַת הִיא אֵיזֶה שֵׁם יֻתַּן לְכָךְ:

כָּל מַעַיְנוֹת הַדְּוַי הֵם הַיְנוּ הַךְ.

שׁוּם פֶּה, שׁוּם לֵב לֹא יְגַלֶּה הָאוֹת,

אֶת שֶׁשָּׁמַע הַלֵּב רוּחוּת יוֹדְעוֹת:

זוֹ הַקְּלָלָה שֶׁבְֹחַיֵּי אֱנוֹשׁ,

זוֹ הָעִלָּה שֶׁבְּעֶטְיָהּ לִבֵּךְ אָנוּשׁ.

תרגום: זיוה שמיר