Since There’s No Help
Michael Drayton
Since there’s no help, come let us kiss and part.
Nay, I have done, you get no more of me;
And I am glad, yea glad with all my heart,
That thus so cleanly I myself can free.
Shake hands for ever, cancel all our vows,
And when we meet at any time again,
Be it not seen in either of our brows
That we one jot of former love retain.
Now at the last gasp of Love’s latest breath,
When, his pulse failing, Passion speechless lies;
When Faith is kneeling by his bed of death,
And Innocence is closing up his eyes—
Now, if thou wouldst, when all have given him over,
From death to life thou might’st him yet recover!
הֵקיץ הקץ / מייקל דרייטון
הֵקִיץ הַקֵּץ, עוֹד נְשִׁיקָה וְדַי.
לֹא, אֵין סִכּוּי, כְּבָר אֵין לָךְ חֵלֶק בִּי,
לִבִּי שָׂמֵחַ, אֵין בִּי שֶׁמֶץ דְּוַי,
כִּי בְּלֹא רְבָב אֵצֵא לִי לְדַרְכִּי.
נִלְחַץ יָדַיִם וְנַתִּיר שְׁבוּעוֹת,
וְאִם בִּזְמַן מִן הַזְּמַנִים שׁוּב נִפָּגֵשׁ,
מוּטָב שֶׁלֹּא יַסְגִּירוּ בָּבוּאוֹת
עֵינֵינוּ שׁוּם עֵדוּת, אַף לֹא נִיצוֹץ שֶׁל אֵשׁ.
עַתָּה, בְּעוֹד הָאַהֲבָה הוֹלֶכֶת וְגוֹסֶסֶת,
דָּפְקָהּ נֶחְלָשׁ, הַתַּאֲוָה מוּטֶלֶת דֹּם,
הָאֱמוּנָה כּוֹרַעַת בֶּרֶךְ לְיַד עֶרֶשׂ,
וְאֶת שְׁמוּרוֹת עֵינָיו סוֹגֵר לָעַד הָתֹּם,
הַכֹּל אוֹמְרִים נוֹאָשׁ, אַךְ בְּדיּוּק עַתָּה,
מִמָּוֶת, אִם תִּרְצִי, תּוּכְלִי לְהַחְיוֹתָהּ.
תרגום: זיוה שמיר