Poppies in October / Sylvia Plath
Poppies in October
Sylvia Plath
Even the sun-clouds this morning cannot manage such skirts.
Nor the woman in the ambulance
Whose red heart blooms through her coat so astoundingly --
A gift, a love gift
Utterly unasked for
By a sky
Palely and flamily
Igniting its carbon monoxides, by eyes
Dulled to a halt under bowlers.
O my God, what am I
That these late mouths should cry open
In a forest of frost, in a dawn of cornflowers.
פִּרְחֵי פָּרָג בְּאוֹקְטוֹבֶּר / סילביה פלאת'
אֲפִלּוּ עֲנָנֵי הָרוֹם הַבֹּקֶר לֹא יוּכְלוּ לְהִסְתַּדֵּר עִם אֲזוֹרִים כָּאֵלֶּה.
גַּם הָאִשָּׁה בָּאַמְבּוּלַנְס
שֶׁלְּבָבָהּ פּוֹרֵחַ לָהּ בְּמִין אָדֹם נִדְהָם-כָּל-כָּךְ מִבַּעַד לַמְּעִיל.
מַתָּת, מַתְנַת אוֹהֵב
שֶׁכְּלָל לֹא נִתְבַּקְּשָׁה
מִן הַמְּרוֹמִים
שֶׁבְּלָבְנָם וּבְלַהֲטָם הֵם
מַצִּיתִים לָהֶם אֶת חַד-תַּחְמֹצֶת-הַפַּחְמָן, לְצַד
זוּגוֹת עֵינַיִם הַמִּזְדַּגְּגוֹת עַד דֹּם מִתַּחַת לַקַּסְדוֹת.
אֵלִי, הוֹ, מִי אֲנִי בִּכְלָל,
שֶׁהַפִּיּוֹת שֶׁדָּמְמוּ יַשְׁמִיעוּ בֶּכִי תַּמְרוּרִים בֵּין תִּימוֹרוֹת
עֵצִים בְּשַׁחַר שֶׁל פִּרְחֵי דָּגָן וּכְפוֹר שֶׁל יַעֲרוֹת.
תרגום : זיוה שמיר
Comments