על מאמר ושיר לא ידועים של אלתרמן שנכתבו על סף ניתוקו משלונסקי        לאדיבה גפן – ביום חגךְ כל המתעניין בתולדות הספרות העברית, גם אם אינו חוקר ספרות, יודע ששלונסקי מָרד בביאליק וניסה למעֵט את דמותו. אכן, כאשר עלה "המשורר הלאומי" לארץ באביב 1924, לא קיבלוהו שלונסקי וחבריו הצעירים במאמרי ברָכה ובזרי-פרחים. להפך, גדול המשוררים נתקל כל יום בדברי גנאי ובביקורת נוקבת שנועדו לבזותו ולהסיר את הכתר מעל ראשו. המורדים הצעירים, בני חבורת שלונסקי, יצאו למסע תעמולה ברוּטלי, כדי לשכנע את

אלתרמן בשיר האביב המכאיב "אל תיתנו להם רובים" חודש מאי – שיאהּ של עונת האביב – הוא החודש האהוב ביותר בשירה האירופית בכלל, ובשירה הגרמנית בפרט. ידוע שירו של גיתה "שיר מאי" (Mailied) משנת 1771, שהולחן על-ידי בטהובן. ידוע גם שירו של היינה "בחודש מאי היפהפה" (Im wunderschönen Monat Mai) משנת 1827 שהולחן על-ידי שומאן. ה-Lied הקצר והאופטימי של היינה תורגם לכל השפות האירופיות ואף זכה לתרגומים אחדים לעברית, הגם שהמבנה הסטרופי שלו, המשקל השלישוני וסכמת החריזה (אבבב אבבב) מקשים עד מא

על האישי ועל הלאומי בשירו של אלתרמן "נון" שנכתב לרגל הפסח הראשון שחגג העם במדינת ישראל שירו של אלתרמן "נון" – בָּלָדָה כמו-עממית אך עתירת ההגות, החבויה בין שירי " הטור השביעי " – התפרסמה בחוה"מ פסח תש"ט (" הטור השביעי ", דבר, ט"ז בניסן תש"ט, 15 באפריל 1949).היה זה הפסח הראשון שחגג העם במדינתו החדשה, שזה אך הוקמה, ועדיין שילמה על הקמתה מחיר דמים כבד. בעת פִּרסום השיר עדיין לא שככו הקרבות, הגם שמתחילת 1949, ועד להשלמת החתימה על הסכמי שביתת הנשק כבר לא התנהלה לחימה בהיקף נרחב.

לציוּן יום פטירתו של המשורר ב-28 במארס ה"התכתבות" עם ביאליק ב" שלמה המלך ושלמי הסנדלר" ב-1964 העלה הבמאי שמואל בונים רעיון חסר-תקדים: הוא הציע ל אלתרמן לערוך מחדש את תרגומו הישן למחזהו של סמי גרונימן "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" (1943), להוסיף עליו פזמונים פרי-עטו ולעבּד את המחזה הישָׁן למחזה מוזיקלי מרהיב-עין ורב משתתפים (את המצאת מילת-ההֶלחֵם " מחזמר " כחלופה עברית ל- "musical " האמריקני מייחס מילון אבניאון ל אורי אבנרי ). רעיון גרנדיוזי זה – להחיות מחזה בן עשרים שנה בערך ו

­­­ מחולת המוות של נתן אלתרמן עיון בפזמונו "שיר ערש" מהמחזה "אסתר המלכה" פורסם (בנוסח קצר יותר): ­­"נומה מלך, נומה לץ" עיון בפזמונו של אלתרמן "שיר ערשׂ" 16 באוק׳ 2022 א. בלילה של צבעי מזרח ומערב את הפזמון " שיר ערש ", הפותח במילים " הֵיכָל וָעִיר נָדַמּוּ פֶּתַע ", חיבר אלתרמן בשנת 1965 לשֵׁם שילובו במחזמר " אסתר המלכה " שהצגת הבכורה שלו עלתה על במת " הקאמרי " ביום 6.2.1966. היה זה מחזהו האחרון של אלתרמן שהוצג בחייו. אחריו הפיק גרשון פלוטקין רק את מופע-הפזמונים "

עיון בשיר-ילדים שתרגם נתן אלתרמן הצעיר התפרסם: אתר נתן אלתרמן www.alterman.org.il , בתאריך 7/5/2025 את "התפוח הישֵן" , שיר-ילדים מתורגם לא מוּכּר, פִּרסם נתן אלתרמן בעת שהיה בן 23 בלבד, כשנה לאחר שחזר מצרפת ובכיסו דיפלומה של אגרונום. השיר התפרסם במוסף לילדים של עיתון " דבר " ( שנה ב, גיל' ז [כ], י"ד בניסן תרצ"ג [10.4.1933], עמ' 4 ). דודו של אלתרמן, זלמן אריאל , שערך עם משה בליך ו נתן פרסקי את סִדרת ספרי-הלימוד הנודעת " מקראות ישראל " חזר ופרסם את " התַּפוח הישֵן " פעמיי

על שגיאות עובדתיות, אנכרוניזמים ושיבושי לשון בפזמונים ובשירי הזמר העבריים עד לפני שנות דור ידעה הספרות העברית להבדיל בין שירה לפזמונאות, וגדולי המשוררים ידעו לשים חיץ ברור בין שני הז'אנרים, בהבינם שמדובר בשני סוגי כתיבה שונים, שרק פֹּה ושָׁם פולשים זה לרשותו של זה. ח"נ ביאליק , למשל, הפריד בין שיריו ה"קנוניים" לבין פזמוניו, ואת שיריו לילדים לא כלל במהדורות כל כתביו. משוררי המודרנה (א' שלונסקי, ל' גולדברג, א' פן, ואחרים) לא טרחו אפילו להוציא לאור את פזמוניהם, ואלמלא הקדיש מנח

90 שנה אחרי שתורגמו מיידיש בידי נתן אלתרמן נמצאו פזמוני 'המכשפה' של אברהם גולדפאדן — המחזה שהייתה לו השפעה מכרעת על ספרו האחרון 'חגיגת קיץ' . הפזמונים מלאים בניצוצות גאונות, אז מדוע לא שמר אלתרמן על האוצר שבו שיקע את כישרונו, ומה הקשר של לאה גולדברג להיעלמות המסתורית? פורסם: ידיעות אחרונות , 3/10/2025 לקריאה בקובץ PDF כפי שהודפס בעיתון לפני שנים עסקתי ב 'חגיגת קיץ' בספרי 'על עת ועל אֲתָר' (1998), וטענתי שאלתרמן המזדקן "התכתב" בספר שיריו האחרון עם מחזהו של אברהם גולדפאד

על המענה האירוני לשירו של נתן אלתרמן "הנה תמו יום קרב וערבו" דברים שנאמרו ביום 14.7.2025 באירוע שנערך בתאטרון " הקאמרי " בשיתוף אגודת...

במלאת 60 שנה לצאתו לאור של 'חגיגת קיץ' , ספר השירה האחרון של נתן אלתרמן פורסם: ידיעות אחרונות , 19/7/2025 לקריאה ב PDF כפי שפורסם בעיתון...

שודר: גלי צה"ל - " בוא שיר עברי " עם פרופ' זיוה שמיר על שירי הזמר של נתן אלתרמן 5/4/2025 עורך ומגיש יורם רותם מובא כאן באדיבות גלי...

פורסם: ידיעות אחרונות , 4/4/2025 55 שנה לאחר פטירתו, נתן אלתרמן הוא עדיין אחד המשוררים העבריים האהובים ביותר. פזמוניו מושמעים לעתים...

לציון יום פטירתו של נתן אלתרמן ב-28.3.1970 שירים המוקדשים ללשון העברית ולנס תחייתה הם על-פי-רוב שירי כמיהה וגעגועים, המעלים שאלות...

שירו של אודן "מבט לתוך הבאר" ועל שירו של אלתרמן "האסופי" בשנת 1940, לאחר כניעתה המהירה של צרפת לנאצים, ביקשה גרמניה להרחיב את גבולותיה...

אולם, סיבה כמוסה נוספת הייתה לו לנער הצעיר לפקוד את הצגות "הבימה", והיא אהבתו-הערצתו לשחקנית חנה רובינא, המרוחקת והקרובה לו כאחת.

מדוע אצל אלתרמן חל חודש דצמבר בעונת הסתיו? בשירו המוקדם של אלתרמן שנגנז – " בגן בדצמבר "1 – האני-הדובר משמיע את בקשתו במילים " פְּרֹשׂ...

לרגל ה-1 בדצמבר, יום פטירתו של דוד בן גוריון יחסו של משורר הדור אל מנהיג הדור (*) את המילים אלה טבעתי בהרצאתי בכנס לרגל הופעת ספרו של...

לרגל ה-25 בנובמבר, יום השנה ה-84 לאסון ה "פאטריה" לעמיתי ד"ר שמואל טרטנר ידען מופלג וחבר נאמן שלוחה ברכת בריאות איתנה ה "פאטריה" הייתה...

לציוּן 21 בנובמבר, יום פטירתו של הממַשל הנודע: על השפעתם הישירה והעקיפה של משלי קרילוב

המשורר י' רטוש כחוליית מעבר בין אלתרמן לזך רטוש – ראשון המורדים בסמכותו של אלתרמן בביקורת ובמחקר רוֹוחת ההנחה , שלפיה דברי נתן זך בגנות...

עוד על הקונטרנים (contranym) ביצירת אלתרמן רשימתי " הָרוּחַ עַל הַמַּיִם קָם , או : המקוריוּת ומקורותיה" (שנשלחה לקוראי אתר זה ביום...

תגובות בספרות על נפילת צוררים ב-16 באוקטובר נתבשרנו על מותו של יחיא סינואר , ראש מִמשל החמאס ברצועת עזה, שחוסל עשרים יום לאחר חיסולו של...

לציוּן יום פטירתו של יחיאל הלפרין , אבי גן-הילדים העברי פורסם: ידיעות אחרונות , 18/10/2024 לקריאת הטקסט ב -PDF כפי שפורסם בעיתון לפני 82 שנה בדיוק הלך לעולמו בטרם-עת, בעודו בן 62 בלבד, המחנך והסופר יחיאל הלפרין , אבי גן-הילדים העברי. הלפרין היה אמנם צאצא של משפחת רבנים מפוארת מחסידוּת חב"ד, אך הוא עזב את העולם התורני והתמחה בשיטות חינוך מודרניות הרחוקות ת"ק פרסה מאלה שהונהגו ב"חדר" וב"ישיבה". בניו סירבו להיקרא "יהודים", ודרשו שבתעודת-הזיהוי שלהם תירשם בסעיף הלאום המילה " עברי

על הבחירה בשם " ישראל " למדינת היהודים ב-3 בספטמבר 1897, היום לפני 127 שנים, כתב הרצל ביומנו את המשפט שנחרת בספרי תולדותיו של עם ישראל: "...