הכסף ומשמעיו אצל גדולי הסופרים פורסם: בגירסה מקוצרת באתר "הזירה הלשונית" של רוביק רוזנטל, 13.10.2026 בספרות הקלסית והנֶאוֹ-קלסית נהגו רוב הסופרים והמשוררים להציג את יצירותיהם כעניין ערטילאי שנולד במחוזות רוחניים, רחוקים וזכים – טהורים מן הסיאוב של חיי היום-יום. המשורר מתואר אצלם כיצור מכונף, ששיג ושיח לו עם המלאכים והשרפים, שוכני מרומים, ורק לפעמים הוא יורד משפריר עליון אל עולמנו המרופש. ואולם, קומץ של סופרי-על ביקשו להכיר את המציאוּת בכל גילוייה, וכלל לא התעלמו מן הנושא ה

דברים אחדים לזכרו של אילי גורליצקי ז"ל (1935 - 2026) הבוקר הלך לעולמו אילי גורליצקי, אחד מענקי הבמה העברית, שזוהה יותר מכל עם פזמוני אלתרמן ועם המחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר". הוא שיחק בו כידוע בכפל התפקידים של המלך והסנדלר, לצד יונה עטרי, שהייתה לו בת-זוג מושלמת, אינטליגנטית ומלאת esprit. בשנה שבָּה ישבתי וחיברתי את ספרי "כלניות" (על 50 מפזמוני אלתרמן), כשהייתי עורכת מפעם לפעם אתנחתא, נהגתי לצפות בצמד המופלא הזה – אילי ויונה – מבצעים את "קונצרטינה וגיטרה", או את "מרת לימון

במלאת 100 שנה לפרסום הספר "Winnie-the-Pooh" מאת א"א מילן מדוע נמחק שמו של אלתרמן כמתרגמם של השירי הכלולים בספר? ספרו של א"א מילן "פו הדב" נעשה – בזכות הסיפור "הפשוט" והמחוכם שלו ובזכות איורי הצייר ארנסט שפארד – לאחד מספרי הילדים הפופולריים בָּעולם. הספר, שתורגם ליותר משלושים שפות וניתרגם גם לשפת הקולנוע, ראה אור ב-14.10.1926 תחת הכותרת "Winnie-the-Pooh", ללא המילה "דוב" שבכותרת העברית. המילה "pooh" ממחישה באנגלית את התגובה לריח רע או לדברי-הבל. אפשר שהמחבר בחר בה כי לבובה ה

שיר בן 150 שורות בתרגום אלתרמן שאבד ולאחרונה התגלה לאחר גלגול מחילות התפרסם: "הארץ" , 20.9.2026 לקריאה בקובץ PDF כפי שפורסם בעיתון לפני כיובל שנים כמעט (ביום 28.12.1979) פרסמתי בעיתון "הארץ" מאמר בשם "פדיון שבויים נוסח ביאליק", שבמרכזו כלולה המלצת ביאליק להניח למצבת היינה להמשיך להיטלטל בעולם מבלי שיימצא לה מנוח. כך, חשב ביאליק, תשמש המצבה המטולטלת חיזיון פנטסמגורי מוחשי של סמל היהודי הנודד. ביאליק אף המליץ לתרגם את יצירת היינה לסוגיהָ ולהכלילה בארון הספרים העברי. עורך המדו

לציוּן יום פטירתה של תרצה אתר ב-7 בספטמבר "שיר מִשמר" הוא מונולוג דרמטי ארוך למדיי שלא נכתב מלכתחילה לשם הלחנה וביצוע. הוא הולחן לאחר פטירתו של אלתרמן על-ידי סשה ארגוב לקראת המופע המוזיקלי "חגיגת קיץ" (1972), שהועלה בתאטרון הקאמרי במלֹאת שנתיים לפטירת המשורר. בעקבות ביצוע השיר ושידורו מעל גלי האֵתר התפרסם "שיר מִשמר" ברבים, והיה לשיר מוּכּר ופופולרי. הוא נתפס בציבור – ולא בלי סיבה – כשיר אזהרה של המשורר לבִתו לבל תקרב אל כל אותם גורמים מסוכנים – אנשים, יסודות ועצמים – העלולי

על תלאות וצָרות שבראו יצירות מופלאות פורסם: ידיעות אחרונות, אוגוסט 2026 לקריאה בקובץ PDF כפי שפורסם בעיתון בדצמבר 1953 עבר בן-גוריון לשדה-בוקר, ובמעשהו הִדהֲדה קריאת הנביא: "מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אֹרְחִים" (ירמיהו ט, א). גם אלתרמן שאף להימלט מהמציאוּת שאליה נקלע לאחר שהתקיפוהו מ"ימין" (ה"כנענים") ומ"שמאל" (נתן זך). הוא הרגיש שמפעל חייו יורד לטמיון. "נערי בן-גוריון" כבר לא המו סביבו; סופרי דור תש"ח, שהכתירו את ספריהם במובאות משיריו, כבר לא העריצוהו כבימים-עברו

על מאמר ושיר לא ידועים של אלתרמן שנכתבו על סף ניתוקו משלונסקי        לאדיבה גפן – ביום חגךְ כל המתעניין בתולדות הספרות העברית, גם אם אינו חוקר ספרות, יודע ששלונסקי מָרד בביאליק וניסה למעֵט את דמותו. אכן, כאשר עלה "המשורר הלאומי" לארץ באביב 1924, לא קיבלוהו שלונסקי וחבריו הצעירים במאמרי ברָכה ובזרי-פרחים. להפך, גדול המשוררים נתקל כל יום בדברי גנאי ובביקורת נוקבת שנועדו לבזותו ולהסיר את הכתר מעל ראשו. המורדים הצעירים, בני חבורת שלונסקי, יצאו למסע תעמולה ברוּטלי, כדי לשכנע את

אלתרמן בשיר האביב המכאיב "אל תיתנו להם רובים" חודש מאי – שיאהּ של עונת האביב – הוא החודש האהוב ביותר בשירה האירופית בכלל, ובשירה הגרמנית בפרט. ידוע שירו של גיתה "שיר מאי" (Mailied) משנת 1771, שהולחן על-ידי בטהובן. ידוע גם שירו של היינה "בחודש מאי היפהפה" (Im wunderschönen Monat Mai) משנת 1827 שהולחן על-ידי שומאן. ה-Lied הקצר והאופטימי של היינה תורגם לכל השפות האירופיות ואף זכה לתרגומים אחדים לעברית, הגם שהמבנה הסטרופי שלו, המשקל השלישוני וסכמת החריזה (אבבב אבבב) מקשים עד מא

על האישי ועל הלאומי בשירו של אלתרמן "נון" שנכתב לרגל הפסח הראשון שחגג העם במדינת ישראל שירו של אלתרמן "נון" – בָּלָדָה כמו-עממית אך עתירת ההגות, החבויה בין שירי " הטור השביעי " – התפרסמה בחוה"מ פסח תש"ט (" הטור השביעי ", דבר, ט"ז בניסן תש"ט, 15 באפריל 1949).היה זה הפסח הראשון שחגג העם במדינתו החדשה, שזה אך הוקמה, ועדיין שילמה על הקמתה מחיר דמים כבד. בעת פִּרסום השיר עדיין לא שככו הקרבות, הגם שמתחילת 1949, ועד להשלמת החתימה על הסכמי שביתת הנשק כבר לא התנהלה לחימה בהיקף נרחב.

לציוּן יום פטירתו של המשורר ב-28 במארס ה"התכתבות" עם ביאליק ב" שלמה המלך ושלמי הסנדלר" ב-1964 העלה הבמאי שמואל בונים רעיון חסר-תקדים: הוא הציע ל אלתרמן לערוך מחדש את תרגומו הישן למחזהו של סמי גרונימן "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" (1943), להוסיף עליו פזמונים פרי-עטו ולעבּד את המחזה הישָׁן למחזה מוזיקלי מרהיב-עין ורב משתתפים (את המצאת מילת-ההֶלחֵם " מחזמר " כחלופה עברית ל- "musical " האמריקני מייחס מילון אבניאון ל אורי אבנרי ). רעיון גרנדיוזי זה – להחיות מחזה בן עשרים שנה בערך ו

­­­ מחולת המוות של נתן אלתרמן עיון בפזמונו "שיר ערש" מהמחזה "אסתר המלכה" פורסם (בנוסח קצר יותר): ­­"נומה מלך, נומה לץ" עיון בפזמונו של אלתרמן "שיר ערשׂ" 16 באוק׳ 2022 א. בלילה של צבעי מזרח ומערב את הפזמון " שיר ערש ", הפותח במילים " הֵיכָל וָעִיר נָדַמּוּ פֶּתַע ", חיבר אלתרמן בשנת 1965 לשֵׁם שילובו במחזמר " אסתר המלכה " שהצגת הבכורה שלו עלתה על במת " הקאמרי " ביום 6.2.1966. היה זה מחזהו האחרון של אלתרמן שהוצג בחייו. אחריו הפיק גרשון פלוטקין רק את מופע-הפזמונים "

עיון בשיר-ילדים שתרגם נתן אלתרמן הצעיר התפרסם: אתר נתן אלתרמן www.alterman.org.il , בתאריך 7/5/2025 את "התפוח הישֵן" , שיר-ילדים מתורגם לא מוּכּר, פִּרסם נתן אלתרמן בעת שהיה בן 23 בלבד, כשנה לאחר שחזר מצרפת ובכיסו דיפלומה של אגרונום. השיר התפרסם במוסף לילדים של עיתון " דבר " ( שנה ב, גיל' ז [כ], י"ד בניסן תרצ"ג [10.4.1933], עמ' 4 ). דודו של אלתרמן, זלמן אריאל , שערך עם משה בליך ו נתן פרסקי את סִדרת ספרי-הלימוד הנודעת " מקראות ישראל " חזר ופרסם את " התַּפוח הישֵן " פעמיי

על שגיאות עובדתיות, אנכרוניזמים ושיבושי לשון בפזמונים ובשירי הזמר העבריים עד לפני שנות דור ידעה הספרות העברית להבדיל בין שירה לפזמונאות, וגדולי המשוררים ידעו לשים חיץ ברור בין שני הז'אנרים, בהבינם שמדובר בשני סוגי כתיבה שונים, שרק פֹּה ושָׁם פולשים זה לרשותו של זה. ח"נ ביאליק , למשל, הפריד בין שיריו ה"קנוניים" לבין פזמוניו, ואת שיריו לילדים לא כלל במהדורות כל כתביו. משוררי המודרנה (א' שלונסקי, ל' גולדברג, א' פן, ואחרים) לא טרחו אפילו להוציא לאור את פזמוניהם, ואלמלא הקדיש מנח

90 שנה אחרי שתורגמו מיידיש בידי נתן אלתרמן נמצאו פזמוני 'המכשפה' של אברהם גולדפאדן — המחזה שהייתה לו השפעה מכרעת על ספרו האחרון 'חגיגת קיץ' . הפזמונים מלאים בניצוצות גאונות, אז מדוע לא שמר אלתרמן על האוצר שבו שיקע את כישרונו, ומה הקשר של לאה גולדברג להיעלמות המסתורית? פורסם: ידיעות אחרונות , 3/10/2025 לקריאה בקובץ PDF כפי שהודפס בעיתון לפני שנים עסקתי ב 'חגיגת קיץ' בספרי 'על עת ועל אֲתָר' (1998), וטענתי שאלתרמן המזדקן "התכתב" בספר שיריו האחרון עם מחזהו של אברהם גולדפאד

על המענה האירוני לשירו של נתן אלתרמן "הנה תמו יום קרב וערבו" דברים שנאמרו ביום 14.7.2025 באירוע שנערך בתאטרון " הקאמרי " בשיתוף אגודת...

במלאת 60 שנה לצאתו לאור של 'חגיגת קיץ' , ספר השירה האחרון של נתן אלתרמן פורסם: ידיעות אחרונות , 19/7/2025 לקריאה ב PDF כפי שפורסם בעיתון...

שודר: גלי צה"ל - " בוא שיר עברי " עם פרופ' זיוה שמיר על שירי הזמר של נתן אלתרמן 5/4/2025 עורך ומגיש יורם רותם מובא כאן באדיבות גלי...

פורסם: ידיעות אחרונות , 4/4/2025 55 שנה לאחר פטירתו, נתן אלתרמן הוא עדיין אחד המשוררים העבריים האהובים ביותר. פזמוניו מושמעים לעתים...

לציון יום פטירתו של נתן אלתרמן ב-28.3.1970 שירים המוקדשים ללשון העברית ולנס תחייתה הם על-פי-רוב שירי כמיהה וגעגועים, המעלים שאלות...

שירו של אודן "מבט לתוך הבאר" ועל שירו של אלתרמן "האסופי" בשנת 1940, לאחר כניעתה המהירה של צרפת לנאצים, ביקשה גרמניה להרחיב את גבולותיה...

אולם, סיבה כמוסה נוספת הייתה לו לנער הצעיר לפקוד את הצגות "הבימה", והיא אהבתו-הערצתו לשחקנית חנה רובינא, המרוחקת והקרובה לו כאחת.

מדוע אצל אלתרמן חל חודש דצמבר בעונת הסתיו? בשירו המוקדם של אלתרמן שנגנז – " בגן בדצמבר "1 – האני-הדובר משמיע את בקשתו במילים " פְּרֹשׂ...

לרגל ה-1 בדצמבר, יום פטירתו של דוד בן גוריון יחסו של משורר הדור אל מנהיג הדור (*) את המילים אלה טבעתי בהרצאתי בכנס לרגל הופעת ספרו של...

לרגל ה-25 בנובמבר, יום השנה ה-84 לאסון ה "פאטריה" לעמיתי ד"ר שמואל טרטנר ידען מופלג וחבר נאמן שלוחה ברכת בריאות איתנה ה "פאטריה" הייתה...