Bright star / John keats

Bright star

John keats

Bright star, would I were stedfast as thou art— Not in lone splendour hung aloft the night And watching, with eternal lids apart, Like nature's patient, sleepless Eremite,

The moving waters at their priestlike task Of pure ablution round earth's human shores, Or gazing on the new soft-fallen mask Of snow upon the mountains and the moors—

No–yet still stedfast, still unchangeable, Pillow'd upon my fair love's ripening breast, To feel for ever its soft fall and swell, Awake for ever in a sweet unrest,

Still, still to hear her tender-taken breath, And so live ever–or else swoon to death.

כוכב בהיר מאת ג'ון קיטס

אֱהִי נָכוֹן כְּמוֹתְךָ, כּוֹכָב בָּהִיר— אַךְ לֹא בְּהוֹד בְּדִידוּת מֵעַל הַלֵּיל, רוֹאֶה הַכֹּל פְּעוּר עַיִן, כְּנָזִיר הַמִּתְבּוֹנֵן עֵר וּמְשׁוֹפֵט, לַכֹּל מוֹחֵל.

גֵּאוּת וָשֵׁפֶל בְּעָמָל נִכְבָּד שׁוֹטְפִים חוֹפֵי אֱנוֹשׁ בְּגַל טָהוֹר, אוֹ מַבִּיטִים בְּמַעֲטֶה רַךְ לֹא מִכְּבָר עָטוּ יַחְדָּו הָרִים וְגַם מִישׁוֹר—

לֹא — עוֹד נָכוֹן הִנֵּנִי, עוֹד קָבוּעַ, אֶשְׁכַּב בְּחֵיק אֲהוּבָתִי שׁוֹקֵט, אָחוּשׁ כֵּיצַד עוֹלֶה-יוֹרֵד יָנוּעַ חָזָהּ; לָעַד יָזוּעַ בִּמְתִיקוּת אֵין-קֵץ,

וְעוֹד וָעוֹד לְהַאֲזִין לִנְשִׁימָתָהּ, וְכָךְ לָעַד, אוֹ נִשְׁמָתִי מֵתָה.

תרגום: זיוה שמיר