Crazy Jane and Jack the Journeyman / W.B. Yeats

I know, although when looks meet

I tremble to the bone,

The more I leave the door unlatched

The sooner love is gone,

For love is but a skein unwound

Between the dark and dawn.

A lonely ghost the ghost is

That to God shall come;

I —love’s skein upon the ground,

My body in the tomb —

Shall leap into the light lost

In my mother’s womb.

But were I left to lie alone

In an empty bed,

The skein so bound us ghost to ghost

When he turned his head

Passing on the road that night,

Mine must walk when dead.

יַָדַעְתִּי: אִם מַבָּט יָעִיף

אֶרְעַד בְּכָל הַגּוּף,

וְאִם הַדֶּלֶת לֹא אָגִיף

הָאַהֲבָה תָּעוּף,

הָאַהֲבָה כִּפְתִיל סָבִיב

עַד שַׁחַר שֹׁוב תָּשׁוּב.

יוֹרֵד-שְׁאוֹל לְבַדּוֹ יִפְרַח

עַד כֵּס הָאֱלֹהִים;

אֲִנִי – פְּתִיל-אַהֲבָה נִדָּח

גּוּפִי טָמוּן בָּאֲדָמָה, בִּדְמִי –

יָגִיח אֶל אוֹר שֶׁנִּשְׁכַּח

וְלִי אָבַד בִּמְעִי אִמִּי.

אִם יַשְׁאִירוּנִי לַאֲנָחוֹת

עַל יְצוּעִי בָּדָד,

הַפְּתִיל הַמְּקַשֵּׁר רוּחוֹת

אִם בִּי יִתֵּן מַבָּט,

יֵלֵךְ בְּאֵלֶּה הָאֳרָחוֹת

כְּשֶׁאֶל קִבְרִי אוּרַד.

תרגום: זיוה שמיר

מב"ע - מחקרים בספרות עברית - פרופ' זיוה שמיר