רעיונות אנטינומיסטיים בשירי הילדים של ח"נ ביאליק

עודכן: 15 בספט׳ 2021

פורסם: ביקורת ופרשנות - כתב עת בין תחומי לחקר ספרות ותרבות, ח.46 , תש"ף (2020)

(English ABSTACT follows)


...משמע, לפי אחד-העם ותלמידו ח"נ ביאליק, אפשר שבגולה אסור לו לאדם מישראל להפסיק ממשנתו ולהתפעל מיפי הטבע. עליו לדבוק בספר ככל מאודו, כי אם תיקשר נפשו לנוף הנכרי, שישכיח ממנו את תלמודו, סופו שיתבולל ויאבד לעמו. בארץ ישראל, לעומת זאת, מותר לו לעסוק בתורה בחיק הטבע ולהתפעל מיפי האילן והניר, ללא כל חשש (בניסוח "כמה נאה מקום זה לעסוק בתורה" הרשה לעצמו ביאליק לשלב את "החיים" ואת "הספר"). ואכן, באחדים משירי הילדים שלו הושיב ביאליק את ה"מלמד" תחת העץ בעידו מרביץ תורה לתלמדיו (ראו שירו "מורנו רב חסילא", וכן שיריו הגנוזים "כמה נאים האילנות" ו"עבר הקיץ"), תוך שהוא מפר כלאחר יד את רוח דברי...


לחצו להורדה כקובץ PDF


 

ANTINOMISTIC IDEAS INGRAINED IN BIALIK'S CHILDREN'S LITERATURE

Ziva Shamir


Bialik's literary works for the young reader (poems, nursery rhymes, stories, legends etc .) are seemingly naive and pleasant works of art, with no hidden messages. A close reading reveals, however, a sinewy vein of political ideas, encouraging the young generation to forsake the old customs and habits of diaspora Jewry and start a new life in the oldnew homeland. This revolution involved a new outlook on the many rabbinical prohibitions which made Jewish life so

difficult and burdensome. This article traces the texts in which these ideas are ingrained, giving the children "permission" to abandon some of the 613 Commandments, to enable them to lead a new life. As opposed to Yehuda Leib Gordon who used heavy weapons in order to convince his readers, Bialik never preached his antinomistic ideas. Conversely, he intertwined them between the lines, hoping to establish in Eretz Israel a new life, unreligious and yet bound in many affinities to the mainstream of traditional Hebrew culture.