'יונה החייט' - פואמה בלתי-גמורה של ביאליק הצעיר

אור חדש על ראשית התגבשותה של הפואטיקה הביאליקאית


פורסם: דפים למחקר בספרות גליון 9 , 1993/4

....ב"יונה החייט" לא קיבל ביאליק את טענת ליליינבלום. שלפיה איו העם אשם בצרות שניחתו על ראשו. ברוח הסאטירה היל"גית הראה ביאליק במרומז שהממסד הקהילתי המושחת אשם בטרגדיה הלאומית לא פחות, אולי אף יותר,מן הנסיבות החיצוניות, שבהו תלה מל"ל - מחמת פשטנות יתרה - את כל האשמה, ואולם , הטחת האשמה בממסד הקהילתי נעשית אצל ביאליק בעקיפי-עקיפין, כאילו מתוך חשש פו יזרעו דבריו מחלוקת ופירוד. שלא כבפואמות המיליטנטיות של יל"ג. שתיארו את ,כלי הקודש, בצבעים שחורים משחור.כאן כוונת הדברים להציג את הטרגדיה היהודית, ולהזיל דמעה לנוכח סבל העשוקים , מבלי לחפש קודם-כול את האשמים בטרגדיה. ומבלי לבקש את הוקעתם: כולם אשמים בטרגדיה הלאומית, וכולם קורבנותיה... לחצו לקריאה בקובץ PDF