top of page

התאבדותו של סופר

אהרן מגד / עוול (רומאן) / הוצ.עם-עובד, הספריה לעם, 1996

פורסם: ידיעות אחרונות , 17/05/1996


הרומאן החדש של מגד הוא ספר מומלץ, מרגש ומרגיז, הנקרא בנשימה עצורה. עם זאת, הוא אינו נטול הומור ואוטו-אירוניה, העוברים בו כמשב-רוח קל, המרענן את הנושאים הכבדים, שנחצבו משורש-נשמתו של כותבם. עלילת-הספר רצופה מעשי עוולה קטנים כגדולים: של סופר בעל עמדה לרעהו הנידח, של מבקר למבוקר, של בעל לאשתו ושל אשה לבעלה, של המפלגה השלטת ל"נתיניה", של הכובש לנכבש ושל עם לעצמו. זהו פרק בוויקטימולוגיה (תורת הקורבן): תיאור הדראמה המתחוללת בין האיל, שקרניו נאחזות בסבך ועיניו כמו מבקשות שיעלוהו לעולה, לבין החזקים וחסרי-המעצורים, התובעים שליטה ובעלות, ואינם מתייסרים בייסורי מצפון כלשהם (או