סיפור לא פשוט

על הרומנים החדשים של א.ב. יהושע ("ניצבת") וחיים באר ("חלומותיהם החדשים")

פורסם: גג; כתב-עת לספרות, 33 (2014)

ספרו של אברהם ב' יהושע – ניצבת ( 2014 ) – הוא ספר נעים, אינטימי ונינוח המתחשב להלכה בקוראים של ימינו, ולכאורה אינו מחלק להם אגוזים קשים לפיצוח. בדרך-כלל כתיבתו של יהושע זרועה בחידות-אתגר אלֶגוריסטיות עם מובלעות של רֵאליזם ועם רגעים של טירוף סוּרֵאליסטי ואבּסוּרדי, פרי הדמיון הפרוע. ברומן ניצבת העיסוק בשִׁגרה היום-יומית, הטריוויאלית למראה, כובש את חזית הספר, עד כי באתר "הספריה" של מנחם פרי נכתב שספר זה מתמקד בעולם האישי-הפרטי, ו"לוקח פסק-זמן מהעיסוק במצב הישראלי". ואולם, עגנון כבר לימדנוּ שאין ללכת שבי אחר הפסאדה הגלויה לכל עין שעה שהכתיר את אחד מספריו הסבוכים והמורכבים ביותר בכותרת סיפור פשוט, והוכיח באמצעותו שסופר גדול הוא אלכימאי שבכוחו להפוך סיגֵי מתכת פשוטים ויום-יומיים למטִיל זהב נדיר שערכו הולך ומאמיר עם השנים.

הוא הדין באברהם ב' יהושע: גם כשהוא כותב סיפור אִטי ונינוח, שבחלקו מתרחש בדירה ירושלמית ישָׁנה בלב שכונה ש"התחרדה", וחלקו בדירה תל-אביבית נאה של דיור מוגן, הוא אינו יכול, ואף אינו מעוניין להשתחרר מן המישורים הרעיוניים המקיפים אותו במעגלים דרך המצב היהודי ,(La condition israélienne ) הולכים ומתרחבים: למן המצב הישראלי כאינטלקטואל .(La Condition humaine ) ועד למצב האנושי (La condition juive ) המעורב עד צוואר בענייני הכלל, הסיפור הפשוט על נגנית נֵ בל בת 42 , הנאלצת להעתיק את פעילותה למערב אירופה כדי לטפח את הקריירה שלה בתזמורת הולנדית, הוא רק קליפה דקה שמאחוריה מסתתרים תהומות של הגוּת מעמיקה. ולאחר שאִמהּ – נוגה, גיבורת הספר, מגיעה ארצה זמן קצר לאחר שאביה הלך לעולמו בגיל 75-76 נעתרה לבקשת בנה, אחיה של נוגה (הנושא את השֵׁם הנדיר "חוני" – שֵׁם הרומז כמדומה למצב ה"תקוע" שבּוֹ שרויים אלה שנשארו בארץ) להתגורר שלושה חודשים לניסיון בדיור מוגן. נוֹגה, שהמסע לארץ מעכב את הקריירה שלה, מתבקשת על-ידי אחיה לסייע לו לאחר שנים רבות שבהן כל נושא הטיפול בהוריו, שהלכו והזדקנו, הוטל על כתפיו: הוא מבקש ממנה להתגורר שלושה חודשים בדירתה הירושלמית של האֵם בתקופה שהוקצבה לאֵם להחליט אם תעבור אל הדיור המוגן, אם לאו. ומדוע הכרחי "להפגין נוכחות" בדירה הירושלמית? כי עורך-דין ירושלמי אורב כעורב שחור לפִתחה של דירה זו, שהזכויות עליה מעוגנות בחוזה של דמי- מפתח, כדי לחלץ אותה לטובת בעליה (היושבים במקסיקו), במקרה שתיעזב על -ידי האֵם, מִסיבה זו או אחרת. בתקופת שהוּתה בדירת הוריה נאלצת נוֹגה, שעל-פי עדותה ויתרה מתוך בחירה על העמדת דור המשֵׁך, להיאבק שוב ושוב בילדיה של משפחת שכנים חרדית, הפולשים לדירה כדי לִצפּוֹת בטלוויזיה, וכן באוריה, בעלהּ לשעבר, המגיע אליה כדי להעלות את זֵכר הילד שלא נולד להם. לכל הפולשים לדירה יש מַפתח שהאֵם המזדקנת הִפקידה בידיהם בזמן מן הזמנים.

"כי מִציוֹן תצא תורה", ניבּא הנביא ישעיהו, שאף ביטא את י�