העברית על כידון הקורקינט

בפתח שנת המאה לפטירת הרצל יש מקום לחשבון-ביניים של החזון ושברו

פורסם: ידיעות 14/7/2003

טקסט מלא בהמשך הדף

...ובינתיים, המילון העברי צובר נפח, נשען על אוצרות השפה של הדורות, ומתעשר מן המוסך, השוק, הצבא וגן-הילדים. אפילו מילון אבן-שושן לשנות האלפיים, שהוצב לאחרונה על המדפים, מכיל בין דפיו ביטויי רחוב לרוב. כך בכל שפה. אך העברית מתנהגת כאותה אספנית כפייתית המסרבת להשליך מארונה פריטים שבלו מזוקן...

לחצו להורדה כקובץ PDF

---

העברית על כידון הקורקינט

בפתח שנת המאה לפטירת הרצל יש מקום לחשבון-ביניים של החזון ושברו. יתברר ממנו שההישג הוודאי של הציונות, תחיית השפה, לא נכלל בחזונו של המדינאי המערבי, איש החליפה והצילינדר, שלא טרח ללמוד עברית, אף מיעט לחלום על מדינת היהודים כעל מרכז רוחני. אילו האריך ימים, אפשר שבימי „ריב הלשונות‭,"‬ ערב מלחמת העולם הראשונה, היה תומך בהוראה בטכניון בגרמנית. ההישג הציוני הגדול שייך אפוא דווקא לבית-מדרשו של אחד העם, שנדחק בהמולת הקונגרסים הציוניים לקרן זווית.

ובינתיים, המילון העברי צובר נפח, נשען על אוצרות השפה של הדורות, ומתעשר מן המוסך, השוק, הצבא וגן-הילדים. אפילו מילון אבן-שושן לשנות האלפיים, שהוצב לאחרונה על המדפים, מכיל בין דפיו ביטויי רחוב לרוב. כך בכל שפה. אך העברית מתנהגת כאותה אספנית כפייתית המסרבת להשליך מארונה פריטים שבלו מזוקן. בבית גנזיה עדיין מצויות מילים מן היוונית העתיקה, ששום יווני אינו מכיר ‭ „)‬סנהדרין‭,("‬ אפילו כאלה שבטעות יסודן ‭ „)‬אולר‭,("‬ וכולנו משתמשים במילים „מקהלה" ו„תזמורת" שמחדשי השפה החליפו ביניהן בשוגג, מתוך חיפזון.

שנות תחייתה המואצת של הלשון המדוברת בתקופת המנדט הולידו הרבה מילים שגויות ממקור אנגלי. penalty ו‭„) line man-‬עונש" ו„שופט-קו‭("‬ היו ל„פנדל" ול„ליימן‭,"‬ וגם המוסך לא פיגר אחרי מגרש הכדורגל. „מפלט" ‭ (exhaust)‬ ו„תקר" ‭ (puncture)‬ היו ל„אגזוז" ול„פנצ'ר‭,"‬ ומה שסורס נקבע לדורות. מיזוג הגלויות תרם אף הוא את חלקו לחגיגה. בשלט מצוי, המכריז „גרז'ניק ופנצ'ר מאכער‭,"‬ יש 4 עד 6 שפות: הצרפתית של ה„גרז‭"'‬ והסיומת הרוסית, ו"ו-החיבור של העברית, ה„פנצ'ר" מהאנגלית וה„מאכער" מיידיש מגורמנת (המילה „מוסכניק‭,"‬ שהמירה את ה„גרז'ניק" לא שינתה בהרבה את מניין בליל השפות‭.(‬

גם הילדים הרימו תרומה משלהם. ה„כידון" של האופניים אינו אלא ‭ הguidon-‬ הצרפתי, ו„קורקינט" הוא סירוסו של ‭ ,trotinette‬ הצרפתי אף הוא (כפיל ניגודי של „טופלה טוטוריטו" מסיפורי שלום עליכם‭.(‬ סירוסים כאלה נטמעים בשפה המדוברת, וברבות השנים נעשים חלק בלתי-נפרד ממנה. מי זוכר כיום כיצד נתגלגלה לשפתנו המילה „טרמפ" (נווד או פרוצה) בהוראת נסיעת-חינם בהרמת-יד?

„אז יאללה ביי‭,"‬ ביטוי יום-יומי המכיל בתוכו שלוש שפות, מצוי „רק בישראל" (ותוכנית הטלוויזיה הנושאת שם זה הולידה את „יותר עדיף" שעוד ייטמע בשפה, לחרדת-לבם של המדקדקים‭.(‬ וכדברי אלתרמן ב„עיר היונה‭,"‬ על הפרוור הפשוט וההמוני: „מעבריתך המתחנחנת/ ומפסוקיך הדקים/ ירחב לבן של בנות-החמד/ ויסמרו המדקדקים‭/.‬ אתה ולא כתבי-החודש/ ולא שירנו הצמוק/ זורע על לשון הקודש/ את הכמון והצימוק‭."‬

הכותבת היא ראש ביה"ס למדעי היהדות באוניברסיטת ת"א