Remember / Christina Rossetti

Remember me when I am gone away,

Gone far away into the silent land;

When you can no more hold me by the hand,

Nor I half turn to go yet turning stay.

Remember me when no more day by day

You tell me of our future that you plann'd:

Only remember me; you understand

It will be late to counsel then or pray.

Yet if you should forget me for a while

And afterwards remember, do not grieve:

For if the darkness and corruption leave

A vestige of the thoughts that once I had,

Better by far you should forget and smile

Than that you should remember and be sad.

זָכְרֵנִי נָא גַּם כְּשֶׁאֵלֵךְ מִכָּאן,

לַמֶּרְחָקִים אֵלֵךְ אֱלֵי מְחוֹז-

דּוּמָה, בּוֹ לֹא תּוּכַל יָדִךָ אֱחֹז,

וּבוֹ אֶמְצָא מָקוֹם לִי לְמִשְׁכָּן.

זָכְרֵנִי גַּם כְּשֶׁלֹּא תּוּכַל בִּכְלָל

לָגוֹל אֶת גּוֹרָלֵנוּ שֶׁתֻּכְנַן:

רַק נְצֹר זִכְרִי; הֲרֵי לְךָ מוּבָן

מְאֻחָר לָעוּץ עֵצָה, לָשֵׂאת תְּפִלָּה.

וְאִם לֹא תִּזְכְּרֵנִי מֵרָחוֹק

וְשׁוּב יַעֲלֶה זִכְרִי אַל-נָא תִּדְאַב:

אִם אֹפֶל הַיָּמִים וְהַכָּזָב

יוֹתִירוּ קְצָת מִמַה שֶֹׁנִּתְרַקֵּם

מוּטָב שֶׁתִּשְׁכְּחֵנִי בְּבַת שְׂחוֹק,

מִשֶׁתִּזְכֹּר אוֹתִי וְתִתְעַגֵּם.

תרגום: זיוה שמיר

מב"ע - מחקרים בספרות עברית - פרופ' זיוה שמיר