Because thou hast the power (Sonnet 39) / Elizabeth Barret Browning


Because thou hast the power (Sonnet XXXIX)

Elizabeth Barrett Browning


Because thou hast the power and own’st the grace

To look through and behind this mask of me

(Against which years have beat thus blanchingly

With their rains), and behold my soul’s true face,


The dim and weary witness of life’s race,—

Because thou hast the faith and love to see,

Through that same soul’s distracting lethargy,

The patient angel waiting for a place


In the new Heavens,—because nor sin nor woe,

Nor God’s infliction, nor death’s neighborhood,

Nor all which others viewing, turn to go,

Nor all which makes me tired of all, self-viewed,—

Nothing repels thee, … Dearest, teach me so

To pour out gratitude, as thou dost, good!


סונטה 39 מן הפורטוגזית / אליזבת בארט בראונינג


בִּזְכוּת חִנְּךָ וְכֹחֲךָ תּוּכַל לִשְׁזֹף

מִבַּעַד לַמַּסְוֶה שֶׁעַל פָּנַי

(שָׁנִים הַסַּעַר בּוֹ הִכָּה, וְהוּא עָלַי

דָּהָה) וְעַל נְקַלָּה דְּיוֹקַן-אֱמֶת לַחֲשׂף,


עֵד לְמֵרוֹץ הַיֶּגַע שֶׁל שְׁנוֹתַי. –

בְּךָ יֵשׁ אֹמֶן וְכֹסֶף-לֵב לִרְאוֹת,

שֶׁלְּצַד חֻלְשׁוֹת הַנֶּפֶשׁ הַמַּטְעוֹת

מַמְתִּין מַלְאָךְ מָתוּן, פָּנָיו אֵלַי.


שַׁחַק חָדָשׁ! אֵין חֵטְא בּוֹ אוֹ מַכְאוֹב,

רָחוֹק מִמָּוֶת, מִיַּד אֱלֹהִים,

כָּל שֶׁמִּסְּבִיבִי סוֹבֵב, הָלוֹךְ וָשׁוֹב.

וְכָל שֶׁמּוֹגִיעֵנִי בָּרְאִי, –

הַכֹּל טוֹב בְּעֵינֶיךָ. לֶאֱהֹב

לַמְּדֵנִי; תֵּת תּוֹדָה וְהִלּוּלִים!


,תרגום: זיוה שמיר








פוסטים קשורים

הצג הכול

La Lune offensée / Charles Baudelaire

La Lune offensée Charles Baudelaire Ô Lune qu'adoraient discrétement nos pères, Du haut des pays bleus où, radieux sérail Les astres vont te suivre en pimpant attirail, Ma vieille Cynthia, lampe de no

Horreur sympathique / Charles Baudelaire

Horreur sympathique Charles Baudelaire De ce ciel bizarre et livide, Tourmenté comme ton destin, Quels pensers dans ton âme vide Descendent? réponds, libertin. — Insatiablement avide De l'obscur et de

La Fin de la Journée / Charles Baudelaire

La Fin de la Journée Charles Baudelaire Sous une lumière blafarde Court, danse et se tord sans raison La Vie, impudente et criarde. Aussi, sitôt qu'à l'horizon La nuit voluptueuse monte, Apaisant tout