על דמותו של ה"סנוב" – בחיים ובספרות פורסם: בנוסח שונה באתר "הזירה הלשונית" של רוביק רוזנטל מיום 13.10.2026 כל חיי חשתי באופן אינטואיטיבי שהסנוב המצוי, המתהלך בגרון נטוי ומתנשא על סובביו, לאמִתו של דבר סובל מרגשי נחיתות סמויים. פגשתי לאורך השנים כמה וכמה "טווסים" כאלה, והתרשמתי שבמוּדע או שלא במודע, הם מנסים להשפיל את הזולת כדי למלא את החלל בנפשם הריקה וליהנות מן התחושה שהם עולים בתחום זה או אחר על האנשים ה"פשוטים" המקיפים אותם. למרבה האירוניה, לעִתים הסנוב נעזר באופן מניפולטיבי באותם אנשים...

הכסף ומשמעיו אצל גדולי הסופרים פורסם: בגירסה מקוצרת באתר "הזירה הלשונית" של רוביק רוזנטל, 13.10.2026 בספרות הקלסית והנֶאוֹ-קלסית נהגו רוב הסופרים והמשוררים להציג את יצירותיהם כעניין ערטילאי שנולד במחוזות רוחניים, רחוקים וזכים – טהורים מן הסיאוב של חיי היום-יום. המשורר מתואר אצלם כיצור מכונף, ששיג ושיח לו עם המלאכים והשרפים, שוכני מרומים, ורק לפעמים הוא יורד משפריר עליון אל עולמנו המרופש. ואולם, קומץ של סופרי-על ביקשו להכיר את המציאוּת בכל גילוייה, וכלל לא התעלמו מן הנושא החומרני. שייקספיר,...

יעל הלוי-וייז, "הדמיון הרב -ממדי של א"ב יהושע", תרגם מאנגלית: יוסי מילוא, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשפ”ו, 228 עמ'. נציגיו הבולטים ביותר של "דור המדינה" בסיפורת העברית – א"ב יהושע, עמוס עוז, יהושע קנז – נולדו בארץ-ישראל של שנות השלושים, וילדוּתם עברה עליהם בשנות מלחמת העולם השנייה וקרבות מלחמת העצמאות. נעוריהם וראשית עלומיהם עברו עליהם בעשׂור הראשון של המדינה – הלוא הוא העשׂור של עליית ההמונים והמעבָּרות, המסתננים ופעולות התגמול; שנות אכיפת חוקי המִמשל הצבאי על ערביי ישראל, החתימה על הסכם...

An attempt to attribute an early drawing (“The Ladies on balcony") to Picasso By Prof. Ziva Shamir לפני כשנה, ביום 12 בנובמבר, 2025, עלה באתרי www.zivashamir.com מאמר שחיברתי "על הימים המופלאים שבָּהם נעשה פבּלו ל'פיקאסו'". המאמר התמקד בתיאור דרכו של צייר צעיר ואלמוני מברצלונה לגדול המודרניסטים בעולם. מאמר זה ראה אור לציוּן 120 שנה לַ"תקופה הוורודה" (Période rose), של יצירת פיקאסו )1904 – 1906(, שבמהלכה התחיל הצייר הצעיר להשתחרר אט-אט מן המלנכוליה של "התקופה הכחולה" (Période bleue) של...

דברים אחדים לזכרו של אילי גורליצקי ז"ל (1935 - 2026) הבוקר הלך לעולמו אילי גורליצקי, אחד מענקי הבמה העברית, שזוהה יותר מכל עם פזמוני אלתרמן ועם המחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר". הוא שיחק בו כידוע בכפל התפקידים של המלך והסנדלר, לצד יונה עטרי, שהייתה לו בת-זוג מושלמת, אינטליגנטית ומלאת esprit. בשנה שבָּה ישבתי וחיברתי את ספרי "כלניות" (על 50 מפזמוני אלתרמן), כשהייתי עורכת מפעם לפעם אתנחתא, נהגתי לצפות בצמד המופלא הזה – אילי ויונה – מבצעים את "קונצרטינה וגיטרה", או את "מרת לימון אדון צלחת" במין...

במלאת 100 שנה לפרסום הספר "Winnie-the-Pooh" מאת א"א מילן מדוע נמחק שמו של אלתרמן כמתרגמם של השירי הכלולים בספר? ספרו של א"א מילן "פו הדב" נעשה – בזכות הסיפור "הפשוט" והמחוכם שלו ובזכות איורי הצייר ארנסט שפארד – לאחד מספרי הילדים הפופולריים בָּעולם. הספר, שתורגם ליותר משלושים שפות וניתרגם גם לשפת הקולנוע, ראה אור ב-14.10.1926 תחת הכותרת "Winnie-the-Pooh", ללא המילה "דוב" שבכותרת העברית. המילה "pooh" ממחישה באנגלית את התגובה לריח רע או לדברי-הבל. אפשר שהמחבר בחר בה כי לבובה הפרוותית של בנו...

שיר בן 150 שורות בתרגום אלתרמן שאבד ולאחרונה התגלה לאחר גלגול מחילות התפרסם: "הארץ" , 20.9.2026 לקריאה בקובץ PDF כפי שפורסם בעיתון לפני כיובל שנים כמעט (ביום 28.12.1979) פרסמתי בעיתון "הארץ" מאמר בשם "פדיון שבויים נוסח ביאליק", שבמרכזו כלולה המלצת ביאליק להניח למצבת היינה להמשיך להיטלטל בעולם מבלי שיימצא לה מנוח. כך, חשב ביאליק, תשמש המצבה המטולטלת חיזיון פנטסמגורי מוחשי של סמל היהודי הנודד. ביאליק אף המליץ לתרגם את יצירת היינה לסוגיהָ ולהכלילה בארון הספרים העברי. עורך המדור דאז, בנימין...

לציוּן ה-20 בספטמבר – יום הולדתה של רחל קווי דמיון בין אמילי דיקינסון לרחל המשוררת חלוצות שירת הנשים באמריקה ובארץ-ישראל ( פורסם בעבר בנוסח קצר יותר ) המשורר נח שטרן, בוגר אוניברסיטת הרוורד היוקרתית ומתרגמו הראשון של ת"ס אליוט לעברית, הִשווה את שירת רחל במאמרו הקצר "על פני אדמה", לשירתה של המשוררת אן בראדסטריט, בת דור המשוררים החלוצים באמריקה. לטענתו, שיריה הקצרים והכֵּנִים של אן בראדסטריט משַׁמרים את רעננותם גם בימינו, בעוד שכל הכרכים של השירה האֶפּית הארכנית, שנכתבו על-ידי משוררים גברים...

25 שנים להפלת מגדלי התאומים היום, ה-11 בספטמבר, מציינים ברחבי העולם מלֹאת שנות דור לאבלם של האמריקנים על הפגיעה של ארגון הטרור אל-קאעידה ב"מִגדלי התאומים" ובפנטגון – הלב הפועם של ארצות-הברית. באירוע קיפחו את חייהם 3000 אזרחים ובני לאומים זרים, והוא אירוע הטרור הגדול בתולדות האנושות. בהתקרב המועד נזכרתי בדברי הנביא, שניבא את תבוסת ממלכת אשור במילים: "וְהָיָה עַל כׇּל הַר גָּבֹהַּ [...] בְּיוֹם הֶרֶג רָב בִּנְפֹל מִגְדָּלִים" (ישעיהו ל, כה). אמנם רוב המפרשים, לרבות רש"י, הבינו שמדובר בנפילתם...

לציוּן יום פטירתה של תרצה אתר ב-7 בספטמבר "שיר מִשמר" הוא מונולוג דרמטי ארוך למדיי שלא נכתב מלכתחילה לשם הלחנה וביצוע. הוא הולחן לאחר פטירתו של אלתרמן על-ידי סשה ארגוב לקראת המופע המוזיקלי "חגיגת קיץ" (1972), שהועלה בתאטרון הקאמרי במלֹאת שנתיים לפטירת המשורר. בעקבות ביצוע השיר ושידורו מעל גלי האֵתר התפרסם "שיר מִשמר" ברבים, והיה לשיר מוּכּר ופופולרי. הוא נתפס בציבור – ולא בלי סיבה – כשיר אזהרה של המשורר לבִתו לבל תקרב אל כל אותם גורמים מסוכנים – אנשים, יסודות ועצמים – העלולים לפגוע בשלמותה,...

לציון יום הולדתו של הסופר ב-1 בספטמבר מצבה של האישה היהודייה לפי סיפורו של שטיינברג "העיוורת" (פורסם בעבר בנוסח שונה) העִברים כמוהם כעיוורים על השינויים המופלגים במצבה של האישה – ברחבי העולם וישראל – יעידו ששת הדורות שחלפו מאז יצירותיה הפרוגרמטיות של תקופת ההשכלה. בפתח הגיליון הראשון של עיתון השחר מיום י"ז באלול תרכ"ט (24.8.1869) הצהיר פרץ סמולנסקין כי ברצונו לשכנע את בני עמו לשַׁנות את אורחותיהם ולהיות ככל הגויים, ועִם זאת שלא להתבייש "במקור ממנו חוּצַבנו". סמולנסקין האשים את...

על ספרה של חגית הלפרין, "סנקה ז'ד – פרקי רומן של אלכסנדר פן", הוצאת הקיבוץ המאוחד, בני-ברק 2026, 176 עמודים. פרופ' חגית הלפרין היא החוקרת המובהקת של יצירת אלכסנדר פן, שחיברה עליו הן דיסרטציה והן שני ספרי מחקר (בצד מפעל-חיים אדיר-ממדים בחקר שלונסקי). היא אף הקימה את ארכיוניהם של השניים במכון כץ לחקר הספרות (היום "מרכז קיפ") ושכללה אותם במהלך הזמן. לא אחת שמעתי מפיה את המימרה "פעם קומוניסט – תמיד קומוניסט", ומימרה זו קולעת לתיאור אישים לא מעטים, אוהדי המפלגה הקומוניסטית, שהכרתי במרוצת השנים....