Matins / Louise Glück

Matins

Louise Glück


You want to know how I spend my time?

I walk the front lawn, pretending

to be weeding. You ought to know

I'm never weeding, on my knees, pulling

clumps of clover from the flower beds: in fact

I'm looking for courage, for some evidence

my life will change, though

it takes forever, checking

each clump for the symbolic

leaf, and soon the summer is ending, already

the leaves turning, always the sick trees

going first, the dying turning

brilliant yellow, while a few dark birds perform

their curfew of music. You want to see my hands?

As empty now as at the first note.

Or was the point always

to continue without a sign?


שחרית / לואיז גליק


הַאִם יֵשׁ בִּרְצוֹנְךָ לָדַעַת אֵיךְ עוֹבֵר זְמַנִי?

אֲנִי הוֹלֶכֶת עַל הַמִּדְשָׁאָה לִפְנֵי הַבַּיִת, רַק לִכְאוֹרָה

תּוֹלֶשֶׁת עֲשַׂבִּים שׁוֹטִים. זֹאת יֵשׁ לָדַעַת:

זֶה לֹא קוֹרֶה בַּמְּצִיאוּת. אֵינֶנִּי שָׁחָה

עַל בִּרְכַּי לִתְלֹש תִּלְתָּן מֵעֲרוּגוֹת פְּרָחִים; לְמַעֲשֶׂה,

זֶהוּ חִפּוּשׂ מַתְמִיד אַחַר סִימָן-מַטְרִים שֶׁבְּחַיַּי יָחוּל שִׁנּוּי,

אֲבָל לְלֹא קֵץ וְתִּכְלָה. אֲנִי בּוֹדֶקֶת כָּל תְּלִישָׁה

לִמְצֹא אוֹתוֹ עָלֶה הַמְּסַמֵּל שִׁנּוּי; וּכְבָר הַקַּיִץ עוֹד מְעַט

מַגִּיעַ לְקִצּוֹ. עֲלֵי הָעֵץ כְּבָר מְשַׁנִּים גָּוָן. הָרִאשׁוֹנִים תָּמִיד

הֵם הָעֵצִים מֻכֵּי הַחֹלִי; וְאֵלֶּה הַנּוֹטִים לָמוּת לוֹבְשִׁים גָּוָן

צָהֹב בּוֹהֵק, עֵת צִפּוֹרִים כֵּהוֹת כָּנָף כְּבָר מְבַצְּעוֹת אֶת לַחֲנוֹ

שֶׁל פַּעֲמוֹן הַמְּבַשֵּׂר אֶת בּוֹא הָעֶרֶב. רוֹצֶה לִרְאוֹת כַּפּוֹת יָדַי?

רֵיקוֹת הֵן כְּמוֹ בְּעֵת נִשְׁמַע אוֹת הַפְּתִיחָה.

אוֹ שֶׁמָּא זוֹ הָיְתָה תָּמִיד הַכַּוָּנָה:

לָלֶכֶת הָלְאָה בְּלִי סִימָן וָאוֹת?


תרגום: זיוה שמיר


 

הערות:

  • נרמז שהדוברת מחפשת כאן תלתן עם ארבעה עלים – סמל קלטי עתיק שאמור להגן על האדם מפני המכות שהגורל מנחית עליו. הוא מבשר למאמינים בו מזל, ברכה והצלחה.

  • ה-curfew שבסוף השיר מרמז על מנהג אנגלו-סקסי עתיק מימי-הביניים: בשעה שמונה בערב הושמע בערי הממלכה קול פעמון שאותת לתושבים לחזור הביתה ולשהות בבית עד אור הבוקר, מפחד הפולשים. ה-curfew משמש מוטיב בשירתם של צ'וסר, שייקספיר, מילטון ות"ס אליוט.

  • שירתה של לואיז גליק גדושה בשמות של צמחים ובתמונות של חיים בחיק הטבע. כאן היא מודה ומתוודה שלכאורה אין מדובר אלא במטפורות ובסמלים.

פוסטים קשורים

הצג הכול

Les Aveugles Charles Baudelaire Contemple-les, mon âme; ils sont vraiment affreux! Pareils aux mannequins; vaguement ridicules; Terribles, singuliers comme les somnambules; Dardant on ne sait où leurs

Châtiment de l'Orgueil Charles Baudelaire En ces temps merveilleux où la Théologie Fleurit avec le plus de sève et d'énergie, On raconte qu'un jour un docteur des plus grands, — Après avoir forcé les