הנמל העברי הראשון והשירה העברית

לציון ה-23 בפברואר: יום השקתו של נמל תל-אביב

נמל תל-אביב, שנקרא גם "הנמל העברי הראשון", נבנָה בתום מסכת דיונים ממושכת עם ממשלת המנדט, שניסתה לעכב את קידומו של הפרוייקט הזה בטיעונים שונים. לבסוף, הסכימו הבריטים להקמת מזח בקצה הצפוני של העיר, בתנאי שהוצאות הבינוי לא יחולו על ממשלת המנדט, אלא יגויסו על-ידי בני "היישוב".

לתל-אביב הצעירה עדיין לא היה אז אפילו מעמד של "עיר". בחמש-עשרה השנים הראשונות לקיומה היא נחשבה "רשות עירונית" (township), שאליה סופחו השכונות היהודיות שנוסדו מחוץ לחומות יפו, ורק ב-1934 העניקו לה שלטונות המנדט מעמד של "עיר" (city). את המזח הנחוץ להקמת הנמל בנתה עיריית תל-אביב באביב 1936, והיה זה הפרוייקט העירוני הגדול הראשון של העיר תל-אביב (להבדיל מן ה"רשות העירונית" תל-אביב תל-אביב שהוקמה לצד יפו). השקתו הרשמית של הנמל התאחרה בכשנתיים ימים, ונחוגה ברוב-עם ב-23 בפברואר 1938.

באותה עת התחוללו ברחבי הארץ פַּרעות תרצ"ח, ועובדי הנמל הערביים, לאות הזדהות עם "המרד הערבי", פתחו בשביתה שאמורה הייתה למנוע את ייצוא תפוחי-הזהב ולחסל את ענף הפרדסנות בארץ. נמל עברי, המבוסס על עבודה עברית, הפך אז לכורח המציאוּת. השקתו של הנמל גרמה ב"יישוב" שמחה וגאווה, כי "הנמל העברי" נתפס כצעד ראשון לקראת ביסוסה של ריבונות יהודית בארץ-ישראל. אמי, שהייתה באותה עת סמינריסטית תל-אביבית צעירה, סיפרה לי שאחד משכניה, מתוך פרץ של שמחה אך ללא מחשבה תחילה, קרא לבתו שנולדה בשבוע של השקת הנמל בשם "נָמֵלָה". דומה שלא יקשה לשעֵר איך קראו לה חבריהָ, ומדוע החליטה לימים נָמֵלָה לוותר על השם המקורי שהעניקו לה הוריה...

יהיו שיתמהו: מדוע נקרא נמל תל-אביב "הנמל העברי הראשו