זיוה שמיר נולדה בארץ ישראל, בת לחוה ויצחק גרבורג, ילידי תל אביב הקטנה. אבי סבתה מצד אביה, בנימין קליר, היה ממייסדי המושבה פתח-תקוה; סבה מצד אמה, יחיאל רימון, היה אחיהם של המשוררים יוסף צבי רימון ויעקב רימון, אנשי העלייה השנייה וחבריו של יוסף חיים ברנר.

בשנים 1960–1961 שהתה עם משפחתה בניו יורק. בשנת 1964 סיימה את בית הספר התיכון "אוהל שם" ברמת גן במגמת שפות זרות. שירתה בצה"ל בגדוד הצנחנים 202, שזה אך הוקם, ולאחר מכן למדה לתואר ראשון ושני בספרות עברית ובספרות אנגלית באוניברסיטת תל אביב.

בשנים 19731980 עסקה בלימודים לתואר דוקטור, ועבודת הדוקטורט שלה נושאת את השם "שירי ביאליק הראשונים: תיאורם, סיווגם וסימון קווים של התפתחות ותמורה בתוכם" בשנת 1980.

נמנתה עם סגל הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב במשך ארבעים שנה, 2010-1970. שמיר עמדה בראש מכון כץ לחקר הספרות העברית באוניברסיטת תל אביב ובראש בית הספר למדעי היהדות ע"ש חיים רוזנברג באוניברסיטה. מאז פרישתה לגמלאות מהאוניברסיטה עברה ללמד במרכז הבינתחומי הרצליה.

 

    בין תפקידיה הציבוריים:

  • יו"ר ועדת מקצוע הספרות במשרד החינוך

  • יו"ר ועדת בחינות הבגרות בספרות

  • חברה בדירקטוריון של בית שלום עליכם ויו"ר ועדת הביקורת של המוסד

  • חברה בדירקטוריון של פרס ספיר של מפעל הפיס

  • חברה בוועדת הספרות של עיריית תל אביב (בראשותה של ד"ר שוש אביגל

  • יו"ר הוועדה למינוי שופטים באגודת הסופרים

  • עורכת הסדרה "סדן" (מחקרים בספרות עברית)

  • עורכת הסדרה "ספרות פלוס", שהוקמה ביוזמתה באוניברסיטת תל אביב

  • חברה במערכת "גג" של איגוד הסופרים.

  • שנות כהונה רבות כחברה במועצה האקדמית של סמינר הקיבוצים
    ושל מרכז שלם וכיו"ר הוועדה להסמכת החוג לספרות של אוניברסיטת אריאל

  • עמדה חמש שנים בראש הוועדה של פרס רמת-גן לספרות.

  • הייתה בין עורכי המהדורה האקדמית של כל שירי ביאליק

  • חברת מוסד אלתרמן.

  • פרסמה למעלה משלושים ספרי מחקר וערכה רבים אחרים.

  • זכתה בפרס היצירה לסופרים ומשוררים לשנת ה'תשע"ח.

  • חברת האקדמיה ללשון עברית

נשואה מאז 1965 לאליעזר שמיר, בעל משרד בתחומי הנדסת גשרים ומנהרות בישראל.  לזוג שלושה ילדים וכן נכדים.