Vespers / Louise Glück

Vespers

Louise Glück - 1943-


In your extended absence, you permit me

use of earth, anticipating

some return on investment. I must report

failure in my assignment, principally

regarding the tomato plants.

I think I should not be encouraged to grow

tomatoes. Or, if I am, you should withhold

the heavy rains, the cold nights that come

so often here, while other regions get

twelve weeks of summer. All this

belongs to you: on the other hand,

I planted the seeds, I watched the first shoots

like wings tearing the soil, and it was my heart

broken by the blight, the black spot so quickly

multiplying in the rows. I doubt

you have a heart, in our understanding of

that term. You who do not discriminate

between the dead and the living, who are, in consequence,

immune to foreshadowing, you may not know

how much terror we bear, the spotted leaf,

the red leaves of the maple falling

even in August, in early darkness: I am responsible

for these vines.


תפילת ערבית / לואיז גליק


פָּנֶיךָ לֹא נִגְלוּ מִזְּמַן, נָתַתָ לִי רְשׁוּת

לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּאֲדָמָה, בְּצִפִּיָּה דְּרוּכָה

לְרֶוַח בִּתְמוּרָה. עָלַי לְהוֹדִיעֲךָ:

נִכְשַׁלְתִּי בַּמְּשִׂימָה; בְּאֹפֶן מְיֻחָד

כָּשַׁלְתִּי בְּגִדּוּל שְׁתִילֵי עַגְבָנִיּוֹת.

אָסוּר לְעוֹדְדֵנִי לְגַדֵּל

עַגְבָנִיּוֹת. אִם אֲגָדֵּל, עָלֶיךָ לַעֲצֹר

אֶת עֹז הַמִּמְטָרִים, אֶת כְּפוֹר הַלַּיְלָה שֶׁתְּכוּפוֹת

מַגִּיעַ, גַּם בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ מְחוֹזוֹת שָׁם

נֶהֱנִים מִקַּיִץ מִתְמַשֵּׁךְ. וְזֶה לְלֹא סָפֵק

בִּתְחוּם אַחְרָיוּתְךָ; אֲבָל, מִצַּד שֵׁנִי, אֲנִי הִיא זוֹ שֶׁבְּמוֹ-יָדָהּ

פִּזְּרָה אֶת הַזְּרָעִים, אֲנִי הִיא זוֹ שֶׁרָאֲתָה אֶת הַנְּבָטִים הָרִאשׁוֹנִים

קוֹרְעִים אֶת הַקַּרְקָע כְּמוֹ כְּנָפַיִם. לִבִּי הוּא שֶׁנִּשְׁבַּר

לְנֹכַח הַבָּרָד אוֹ נְקוּדוֹת הַכִּמָּשׁוֹן שֶׁפֶּתַע מִתְרַבּוֹת

בָּעֲרוּגוֹת. לִבִּי אֲכוּל סָפֵק

אִם לֵב לְךָ בַּמַּשְׁמָעוּת שֶׁבָּהּ אָנוּ תּוֹפְשִׂים

אֶת הַמֻּשָּׂג הַזֶּה. אַתָּה שֶׁלֹּא תַּבְחִין

בֵּין מֵת לְחַי חָסִין מִפְּנֵי הַסִּימָנִים הַמּוּקְדָּמִים.

אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא תֵּדַע כַּמָּה אֵימָה יֵשׁ בָּנוּ לְמַרְאֵה עָלֶה נָגוּעַ,

אֹדֶם עָלָיו שֶׁל עֵץ הָאֶדֶר בַּשַּׁלֶּכֶת,

אֲפִלּוּ בְּתַּמּוּז, בִּנְפֹל הַחֲשֵׁכָה. אֲנִי הִיא זוֹ

שֶׁאַחְרָאִית עַל הַצְּמָחִים הַמִּשְׂתָּרְגִים הָאֵלֶּה.


תרגום: זיוה שמיר

תיוגים:

פוסטים קשורים

הצג הכול

Les Aveugles Charles Baudelaire Contemple-les, mon âme; ils sont vraiment affreux! Pareils aux mannequins; vaguement ridicules; Terribles, singuliers comme les somnambules; Dardant on ne sait où leurs

Châtiment de l'Orgueil Charles Baudelaire En ces temps merveilleux où la Théologie Fleurit avec le plus de sève et d'énergie, On raconte qu'un jour un docteur des plus grands, — Après avoir forcé les