Une nuit que j'étais près d'une affreuse Juive / Charles Baudelaire

Une nuit que j'étais près d'une affreuse Juive

Charles Baudelaire


Une nuit que j'étais près d'une affreuse Juive,

Comme au long d'un cadavre un cadavre étendu,

Je me pris à songer près de ce corps vendu

À la triste beauté dont mon désir se prive.

Je me représentai sa majesté native,

Son regard de vigueur et de grâces armé,

Ses cheveux qui lui font un casque parfumé,

Et dont le souvenir pour l'amour me ravive.

Car j'eusse avec ferveur baisé ton noble corps,

Et depuis tes pieds frais jusqu'à tes noires tresses

Déroulé le trésor des profondes caresses,

Si, quelque soir, d'un pleur obtenu sans effort

Tu pouvais seulement, ô reine des cruelles!

Obscurcir la splendeur de tes froides prunelles.



ופעם עם יהודייה אחת שכבתי / שארל בודלר


וּפַעַם עִם יְהוּדִיָּה אַחַת שָׁכַבְתִּי.

צוּרָה לָהּ מַבְעִיתָה. נִרְאֵינוּ כְּמוֹ פְּגָרִים,

מוּל חֲסָדִים שֶׁנִּמְכְּרוּ לִי לְתֻמִּי חָשַׁבְתִּי

עַל יְגוֹן יָפְיָהּ וְעַל אָבְדַן הַיְּצָרִים.


מַבָּט עֵינֶיהָ עַז כְּשֶׁל חַיָּה

לְשַׁוּוֹת דְּמוּתָה בִּקַּשְׁתִּי בְּכָל הוֹדָהּ;

עַל רָאשָׁהּ רַעֲמָה לָהּ כְּקַסְדָּה

וְאֶת הַיְּצָרִים הַדּוֹעֲכִים הִיא מְחַיָּה.


וּנְשִׁיקוֹת אֵין קֵץ עַל גּוּף עָנֹג

מִכַּף רַגְלֵךְ עַד צַמָּתֵךְ פִּזַּרְתִּי

וּלְטִיפוֹת לָרֹב עָלַיִךְ הֶעֱתַרְתִּי,


לוּ עַל לֶחְיֵךְ דִּמְעָה אַחַת תִּזְלֹג

וְלוּ יָכַלְתְּ מַלְכָּה בַּת-גּוֹי-אַכְזָר

קְצָת לְעַמְעֵם אֶת הַבָּרָק שֶׁבְּזִיק עֵינֵךְ יִזְהַר.


מצרפתית: זיוה שמיר