Spleen / Charles Baudelaire

Spleen

Charles Baudelaire


Pluviôse, irrité contre la ville entière,

De son urne à grands flots verse un froid ténébreux

Aux pâles habitants du voisin cimetière

Et la mortalité sur les faubourgs brumeux


Mon chat sur le carreau cherchant une litière

Agite sans repos son corps maigre et galeux;

L'âme d'un vieux poète erre dans la gouttière

Avec la triste voix d'un fantôme frileux.


Le bourdon se lamente, et la bûche enfumée

Accompagne en fausset la pendule enrhumée

Cependant qu'en un jeu plein de sales parfums,


Héritage fatal d'une vieille hydropique,

Le beau valet de coeur et la dame de pique

Causent sinistrement de leurs amours défunts.

ספלין / שארל בודלר


עֲלֵי עִיר וּמְלוֹאָהּ טֵבֵת מַזְעִים פָּנִים

וְנַחְשׁוֹלָיו אֶת מֵימֵיהֶם בְּקֹר קוֹדֵר יִשְׁפֹּכוּ

עַל חִוְרוֹנוֹ שֶׁל קְהַל טְמוּנֵי עָפָר, שְׁכֵנִים,

וּשְׁנַת עוֹלָם עַל צִלְלֵי פַרְוָר יִנְסֹךְ הוּא.


וַחֲתוּלִי הַתָּר מִרְפָּד לְגוּף רָזֶה,

מֻכֵּה גָרָב וּמְזֹהָם, נָע בְּלִי מָנוֹחַ.

נִשְׁמַת פַּיְטָן נוֹשָׁן תּוֹעָה בְּתוֹךְ מַרְזֵב

קוֹלָהּ קוֹל רְפָאִים נוּגֶה בָּרוּחַ.


פַּעֲמוֹנִים מְקוֹנְנִים, קְנֵה סוּף עָשֵׁן

וְקוֹל דַּקִּיק שֶׁל אוֹרְלוֹגִין שֶׁהִצְטַנֵּן

בָּרֶקַע מִשְׂחָקִים, וּבָאְשָׁה יָרִיחוּ.


נַחְלַת זְקֵנָה, מֵימִי גּוּפָהּ, חוֹלֶה,

מִן הַקְּלָפִים נָסִיךְ-לֵב וּמַלְכָּה-עָלֶה

בִּדְמִי אֵימָה עַל אֲהָבוֹת מֵתוֹת יָשִׂיחוּ.


תרגום: זיוה שמיר

תיוגים:

פוסטים קשורים

הצג הכול

Les Aveugles Charles Baudelaire Contemple-les, mon âme; ils sont vraiment affreux! Pareils aux mannequins; vaguement ridicules; Terribles, singuliers comme les somnambules; Dardant on ne sait où leurs

Châtiment de l'Orgueil Charles Baudelaire En ces temps merveilleux où la Théologie Fleurit avec le plus de sève et d'énergie, On raconte qu'un jour un docteur des plus grands, — Après avoir forcé les