Sonnets from the Portuguese (no.6) / Elizabeth Barrett Browning

Sonnets from the Portuguese Sonnet 6

Elizabeth Barrett Browning


Go from me. Yet I feel that I shall stand

Henceforward in thy shadow. Nevermore

Alone upon the threshold of my door

Of individual life, I shall command

The uses of my soul, nor lift my hand

Serenely in the sunshine as before,

Without the sense of that which I forbore -

Thy touch upon the palm. The widest land

Doom takes to part us, leaves thy heart in mine

With pulses that beat double. What I do

And what I dream include thee, as the wine

Must taste of its own grapes. And when I sue

God for myself, He hears that name of thine,

And sees within my eyes the tears of two.


סונטות מן הפורטוגזית שיר מס. 6 / אליזבת בארט-בראונינג


לֵךְ לְשָׁלוֹם רֵעִי, אַף שֶׁאוֹדֶה בְּצַעַר

לָעַד תִּרְדֹּף אוֹתִי דְּמוּתְךָ וּבְצִלְּךָ אָלִין.

לְבַד לְבַד אֶת כַּף רַגְלִי אַצִּיג בְּשַׁעַר

סַף קִיּוּמִי הָעַצְמָאִי, אֲנִי עַצְמִי אַחְלִיט

אֵיכָה תִּפְעַל נַפְשִׁי, אַךְ אֶזְרֹעִי לֹא יַעַל

לְאוֹר חַמָּה בְּלִי שֶׁבְּתוֹךְ לִבִּי אָבִין

עַד מֶה חָסַרְתִּי אֶת מַגַּע יָדְךָ בְּכַף יָדִי. כָּל שַׁעַל

בָּאָרֶץ הָרְחָבָה הַזֹּאת גָּזַר שֶׁלְּבָבִי

וּלְבָבְךָ יְפָעֲמוּ יַחְדָּו, הֲגַם שֶׁפַּעַם

דְּרָכֵינוּ נִפְרְדוּ, מַעֲשַׂי עוֹד מְכִילִים

אוֹתְךּ וְאֶת דְּמוּתְךָ, חוֹמְרִים כַּיַּיִן הַמְּשַׁמֵּר אֶת טַעַם

אֶשְׁכּוֹל כְּרָמִים. לָאֵל שֶׁבַּמְּרוֹמִים דְּבָרַי מְפַלְּלִים.

הוּא יְגַלֶּה שִׁמְךָ וּשְׁמִי כְּרוּכִים יַחְדָּו בְּסֵתֶר רַעַם,

בְּעַפְעַפַּי יִרְאֶה הוּא רְסִיסֵי דִּמְעָה כְּפוּלִים.


תרגום: זיוה שמיר


פוסטים קשורים

הצג הכול

Bialik's Stories from Texture to Context (Lecture circa 1998) (possible errors in text due to conversion from old files) My topic - Bialik's stories from texture to context - is a condensation of a 30