Sonnet / John Keats


Sonnet

John Keats


After dark vapors have oppress’d our plains

For a long dreary season, comes a day

Born of the gentle South, and clears away

From the sick heavens all unseemly stains.

The anxious month, relieved of its pains,

Takes as a long-lost right the feel of May;

The eyelids with the passing coolness play

Like rose leaves with the drip of Summer rains.

The calmest thoughts came round us; as of leaves

Budding—fruit ripening in stillness—Autumn suns

Smiling at eve upon the quiet sheaves—

Sweet Sappho’s cheek—a smiling infant’s breath—

The gradual sand that through an hour-glass runs—

A woodland rivulet—a Poet’s death.

סונטה / ג'ון קיטס


בְּתֹם עוֹנָה שֶׁל שִׁמָּמוֹן וְעַרְפִלִּים

בָּהּ כָּל הָאֲפָרִים כֻּסּוּ אָפֹר. בָּא יוֹם נָאֶה

מֵסִיר מִשְּׁמֵי מָרוֹם כָּל כֶּתֶם לֹא יָאֶה,

יוֹדֵעַ הוּא, בֶּן-הַדָּרוֹם הָרַךְ, עֲשׂוֹת פְּלָאִים.

הַיֶּרַח הַדָּווּי שֶׁעוֹד מְעָט יַחְלִים,

רִגְשֵׁי אָבִיב שֶׁכְּבָר אָבְדוּ לוֹ שׁוּב עוֹטֶה;

וּכְמוֹ עֲלֵה שׁוֹשָן טַל שַׁחֲרִית נוֹטֵף

שְׂחוֹק עַפְעַפַּיִם בֵּין רִגְעֵי צִינָה קַלִּים.

רַעְיוֹנוֹת צָפִים שְׁלֵוִים כְּעַלְעֲלֵי נִיצָן

הַפְּרִי מַבְשִׁיל – קַרְנֵי חַמָּה בַּתְּכוֹל

שׁוֹלְחוֹת חִיּוּךְ אַחֲרוֹן אֶל אֲלֻמּוֹת נִיסָן –

לְחִי מִתְקָהּ שֶׁל סָאפפוֹ, הֶבֶל פִּי עוֹלָל. –

זְרִימַת גַּרְגִּיר בְּתוֹךְ שְׁעוֹן הַחוֹל –

פְּלָגִים בַּחֹרֶשׁ– סוֹף פְַּיטָן אֻמְלָל.


תרגום: זיוה שמיר


תיוגים:

פוסטים קשורים

הצג הכול

Les Aveugles Charles Baudelaire Contemple-les, mon âme; ils sont vraiment affreux! Pareils aux mannequins; vaguement ridicules; Terribles, singuliers comme les somnambules; Dardant on ne sait où leurs

Châtiment de l'Orgueil Charles Baudelaire En ces temps merveilleux où la Théologie Fleurit avec le plus de sève et d'énergie, On raconte qu'un jour un docteur des plus grands, — Après avoir forcé les