Sed non satiata / Charles Baudelaire

Sed non satiata

Charles Baudelaire


Bizarre déité, brune comme les nuits,

Au parfum mélangé de musc et de havane,

Oeuvre de quelque obi, le Faust de la savane,

Sorcière au flanc d'ébène, enfant des noirs minuits,

Je préfère au constance, à l'opium, au nuits,

L'élixir de ta bouche où l'amour se pavane;

Quand vers toi mes désirs partent en caravane,

Tes yeux sont la citerne où boivent mes ennuis.

Par ces deux grands yeux noirs, soupiraux de ton âme,

Ô démon sans pitié! verse-moi moins de flamme;

Je ne suis pas le Styx pour t'embrasser neuf fois,

Hélas! et je ne puis, Mégère libertine,

Pour briser ton courage et te mettre aux abois,

Dans l'enfer de ton lit devenir Proserpine!


לבלי שׂובעה / שארל בודלר


אֵלָה זָרָה וּמוּזָרָה, שְׁחוֹרָה כַּזֶּפֶת,

נוֹדֶפֶת בְּלִיל רֵיחוֹת שֶׁל מוּשְׁק וְשֶׁל הָוָנָה

יְצִיר לַהֲטָיו שֶׁל פָאוּסְט מִסָּוָנָה

קוֹסֶמֶת עֵץ הָבְנֶה; שְׁחוֹר לַיִל מְעֻלֶּפֶת,

טוֹבָה אַתְּ מִסַּמִּים, בְּשָׂמִים וּמִיֵּינוֹת שֵׁכָר;

אֶל צוּף שְׂפָתַיִךְ בּוֹ יוֹקֵד הלַּהַט

שׁוֹאֶפֶת תְּשׁוּקָתִי, תִּדְהַר בִּמְלֹא הַשַּׁעַט;

עֵינַיִךְ – עֲיָנוֹת יַרְווּ גָּרוֹן נִחָר.


מֵאֲרֻבּוֹת עֵינַיִךְ הַשְּׁחוֹרוֹת נַפְשֵׁךְ נִשְׁקֶפֶת

בְּלִי רַחֲמִים. הַנְמִיכִי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת,

הֲרֵי אֵינֶנִּי נְהַר הַשְּׁאוֹל שֶׁיְּחַבְּקֵךְ בְּלִי סוֹף.


וְאַתְּ אֵינֵךְ מֵגֵרָה הַפְּרוּצָה שֶׁבְּלִי שָׂבְעָה

תִּשְׁבֹּר לְבָבוֹת, וְשִׁבְרֵיהֶם בַּתֹּפֶת תֶּאֱסֹף

לַעֲשׂוֹתֵנִי עַל עַרְשָׂהּ מִין אֵל פְּרִי וּתְנוּבָה.


מצרפתית: זיוה שמיר





פוסטים קשורים

הצג הכול

Les Aveugles Charles Baudelaire Contemple-les, mon âme; ils sont vraiment affreux! Pareils aux mannequins; vaguement ridicules; Terribles, singuliers comme les somnambules; Dardant on ne sait où leurs

Châtiment de l'Orgueil Charles Baudelaire En ces temps merveilleux où la Théologie Fleurit avec le plus de sève et d'énergie, On raconte qu'un jour un docteur des plus grands, — Après avoir forcé les