Said The Poet To The Analyst / Anne Sexton

Said The Poet To The Analyst

By Anne Sexton


My business is words. Words are like labels,

or coins, or better, like swarming bees.

I confess I am only broken by the sources of things;

as if words were counted like dead bees in the attic,

unbuckled from their yellow eyes and their dry wings.

I must always forget how one word is able to pick

out another, to manner another, until I have got

something I might have said…

but did not.

Your business is watching my words. But I

admit nothing. I work with my best, for instance,

when I can write my praise for a nickel machine,

that one night in Nevada: telling how the magic jackpot

came clacking three bells out, over the lucky screen.

But if you should say this is something it is not,

then I grow weak, remembering how my hands felt funny

and ridiculous and crowded with all

the believing money.



אמרה המשוררת לאנאליסט / אן סקסטון


אֲנִי עוֹסֶקֶת בְּמִלִּים. מִלִּים הֵן כְּמוֹ תָּגִים,

אוֹ מַטְבְּעוֹת. מוּטָב כְּמוֹ נְחִיל דְּבוֹרִים.

אֲנִי מוֹדָה וּמִתְוַדָּה רַק שָׁרְשֵׁי הַדְּבָרִים הֵם שֶׁשּׁוֹבְרִים אוֹתִי;

נֹאמַר סְפִירַת מִלִּים כְּמוֹ פִּגְרֵי דְּבוֹרִים בַּעֲלִיַּת הַגַּג,

שֶׁכְּבָר נִטְּלוּ מֵהֶם עֵינֵיהֶם הַצְּהֻבּוֹת וְכַנְפֵיהֶם הַיְּבֵשׁוֹת

עָלַי לִשְׁכֹּחַ אֵיךְ מִלָּה אַחַת גּוֹרֶרֶת אַחֲרֶיהָ

מִלָּה אַחֶרֶת, לְהַכְנִיס אַחֶרֶת שֶׁהִנְהַגְתִּי, עַד שֶׁיִּהְיֶה בְּיָדִי מַשֶּׁהוּ

שֶׁאוּלַי הָיִיתִי מְסֻֻגֶּלֶת לוֹמַר....

אַךְ לֹא אָמַרְתִּי.

תַּפְקִידְךָ הוּא לִצְפּוֹת בַּמִּלִּים שֶׁלִּי. אֲבָל אֵינִי מוֹדָה

בָּהֶן בְּדָבָר. אֲנִי בְּמֵיטָבִי, לְמָשָׁל,

אִם מִזְדַּמֵּן לִי לִדְרֹשׁ בְּשִׁבְחָהּ שֶׁל מְכוֹנַת מַזָּל

אֲשֶׁר נִמְצֵאת אוּלַי בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל מִישֶׁהוּ בְּנֶוָאדָה. לְסַפֵּר אֵיךְ הוֹפִיעוּ עַל מָסַךְ

הַמַּזָּל שְׁלֹשָה פַּעֲמוֹנִים הַמְּבַשְּׁרִים זְכִיָּה.

אֲבָל אִם תֹּאמַר לִי שֶׁזֶּה לֹא הָיָה,

אֲנִי נֶחְלֶשֶׁת, זוֹכֶרֶת כַּמָּה נִלְעֶגֶת וּמְגֻחֶכֶת חַשְׁתִּי

כְּשֶׁיָדַי מָלְאוּ בְּכֶסֶף הַזְּכִיָּה שֶׁהֶאֱמַנְתִּי בָּהּ וּבְקִיּוּמָהּ.


תרגום: זיוה שמיר





.



פוסטים קשורים

הצג הכול

Les Aveugles Charles Baudelaire Contemple-les, mon âme; ils sont vraiment affreux! Pareils aux mannequins; vaguement ridicules; Terribles, singuliers comme les somnambules; Dardant on ne sait où leurs

Châtiment de l'Orgueil Charles Baudelaire En ces temps merveilleux où la Théologie Fleurit avec le plus de sève et d'énergie, On raconte qu'un jour un docteur des plus grands, — Après avoir forcé les