Sépulture / Charles Baudelaire

Sépulture

Charles Baudelaire


Si par une nuit lourde et sombre

Un bon chrétien, par charité,

Derrière quelque vieux décombre

Enterre votre corps vanté,

À l'heure où les chastes étoiles

Ferment leurs yeux appesantis,

L'araignée y fera ses toiles,---

Et la vipère ses petits;

Vous entendrez toute l'année

Sur votre tête condamnée

Les cris lamentables des loups

Et des sorcières faméliques,

Les ébats des vieillards lubriques

Et les complots des noirs filous.


קבורה / שארל בודלר


יוֹם כִּי יָבוֹא, וּבְחֶשְׁכַת לֵיל אַשְׁמָנִים

נוֹצְרִי יַטֶּה חַסְדּוֹ וּבְרֹב טוּבוֹ

יוֹאִיל מֵאֲחוֹרֵי גַּל פְּסֹלֶת אֲבָנִים

אֶת גּוּפָתְךָ הַמְהֻלָּלָה לִקְבֹּר בְּבוֹר,


עֵת כּוֹכָבִים זַכִּים בְּסֵתֶר-עָב,

יַעַצְמוּ בְּכֹבֶד עֵינֵיהֶם בְּנִים-לֹא-נִים

הָעַכָּבִישׁ יִטְוֶה שָׁם אֶת קוּרָיו

וְהַנָּחָשׁ יַשְׁרִיץ צְפִיעֵי-בָּנִים.


אַתָּה תִּשְׁמַע בְּלִי הֶרֶף עַד עוֹלָם

מֵעַל קָדְקֹד-רָאשְׁךָ הַמְּקֻלָּל

אֶת יִלְלַת הָעֶצֶב שֶׁל הַזְּאֵבִים.


קוֹל נַאֲקַת נְשֹוֹת-כֶּשֶֹף רְעֵבוֹת,

אַנְחַת נוֹאֵף זָקֵן שְׁטוּף-תַּאֲווֹת

וְלַחַשׁ תַּחְבּוּלוֹת שְׁחוֹרוֹת שֶׁל גַּנָּבִים.


תרגום: זיוה שמיר