Les Hiboux / Charles Baudelaire
Les Hiboux
Charles Baudelaire
Sous les ifs noirs qui les abritent
Les hiboux se tiennent rangés
Ainsi que des dieux étrangers
Dardant leur oeil rouge. Ils méditent.
Sans remuer ils se tiendront
Jusqu'à l'heure mélancolique
Où, poussant le soleil oblique,
Les ténèbres s'établiront.
Leur attitude au sage enseigne
Qu'il faut en ce monde qu'il craigne
Le tumulte et le mouvement;
L'homme ivre d'une ombre qui passe
Porte toujours le châtiment
D'avoir voulu changer de place.
הינשופים / שארל בודלר
בֵּין צִלְלֵי הָאַשּׁוּחִים, בֵּינות עָלִים, בְּרֶדֶם,
שָׁם יַנְשׁוּפִים תְּלוּיִים לָהֶם טוּרִים-טוּרִים.
שְׁקוּעִים בְּהִרְהוּרִים, זָרִים וּמוּזָרִים,
לוֹטְשִׁים עֵינַיִם אֲדֻמּוֹת כְּשֶׁל אֵלִים מִקֶּדֶם.
בְּלִי נוּעַ וּתְזוּזָה שְׁרוּיִים בָּאַפְלוּלִית
עַד בּוֹא אוֹתָהּ שְׁעַת-חֲשֵׁכָה נוּגָה
עֵת שְׁחוֹר הַלַּיִל בָּאוֹרָה יִגַּע
וְאֶת הָאֲדָמָה יִכְבֹּש אַט-אַט שִׁלְטוֹן צְלָלֵים.
.
יִלְמַד כָּל אִישׁ חָכָם דְּרָכָיו שֶׁל הַיַּנְשׁוֹף
וִיגַלֶּה שֶׁאֵין לָצֵאת נִמְהָר, דָּחוּף,
שָׁרוּי תָּמִיד בַּהֲמֻלַּת-יְרִיד-הַהֲבָלִים.
בְּנֵי-הָאָדָם רוֹאִים מִנֶּגֶד צֵל חוֹלֵף בִּיעַף
וַאֲחוּזֵי תְּזָזִית מִתְרוֹצְצִים כְּאִישׁ רָדוּף,
שֶׁלִתְמוּרַת-בִּן-רֶגַע נִשְׁמָתוֹ תִּשְׁאַף.
תרגום: זיוה שמיר
פוסטים קשורים
הצג הכולLa Lune offensée Charles Baudelaire Ô Lune qu'adoraient discrétement nos pères, Du haut des pays bleus où, radieux sérail Les astres vont te suivre en pimpant attirail, Ma vieille Cynthia, lampe de no
Horreur sympathique Charles Baudelaire De ce ciel bizarre et livide, Tourmenté comme ton destin, Quels pensers dans ton âme vide Descendent? réponds, libertin. — Insatiablement avide De l'obscur et de
La Fin de la Journée Charles Baudelaire Sous une lumière blafarde Court, danse et se tord sans raison La Vie, impudente et criarde. Aussi, sitôt qu'à l'horizon La nuit voluptueuse monte, Apaisant tout