Les Hiboux / Charles Baudelaire

Sous les ifs noirs qui les abritent

Les hiboux se tiennent rangés

Ainsi que des dieux étrangers

Dardant leur oeil rouge. Ils méditent.

Sans remuer ils se tiendront

Jusqu'à l'heure mélancolique

Où, poussant le soleil oblique,

Les ténèbres s'établiront.

Leur attitude au sage enseigne

Qu'il faut en ce monde qu'il craigne

Le tumulte et le mouvement;

L'homme ivre d'une ombre qui passe

Porte toujours le châtiment

D'avoir voulu changer de place.

בֵּין צִלְלֵי הָאַשּׁוּחִים, בֵּינות עָלִים, בְּרֶדֶם,

שָׁם יַנְשׁוּפִים תְּלוּיִים לָהֶם טוּרִים-טוּרִים.

שְׁקוּעִים בְּהִרְהוּרִים, זָרִים וּמוּזָרִים,

לוֹטְשִׁים עֵינַיִם אֲדֻמּוֹת כְּשֶׁל אֵלִים מִקֶּדֶם.

בְּלִי נוּעַ וּתְזוּזָה שְׁרוּיִים בָּאַפְלוּלִית

עַד בּוֹא אוֹתָהּ שְׁעַת-חֲשֵׁכָה נוּגָה

עֵת שְׁחוֹר הַלַּיִל בָּאוֹרָה יִגַּע

וְאֶת הָאֲדָמָה יִכְבֹּש אַט-אַט שִׁלְטוֹן צְלָלֵים.

יִלְמַד כָּל אִישׁ חָכָם דְּרָכָיו שֶׁל הַיַּנְשׁוֹף

וִיגַלֶּה שֶׁאֵין לָצֵאת נִמְהָר, דָּחוּף,

שָׁרוּי תָּמִיד בַּהֲמֻלַּת-יְרִיד-הַהֲבָלִים.

בְּנֵי-הָאָדָם רוֹאִים מִנֶּגֶד צֵל חוֹלֵף בִּיעַף

וַאֲחוּזֵי תְּזָזִית מִתְרוֹצְצִים כְּאִישׁ רָדוּף,

שֶׁלִתְמוּרַת-בִּן-רֶגַע נִשְׁמָתוֹ תִּשְׁאַף.

תרגום: זיוה שמיר

מב"ע - מחקרים בספרות עברית - פרופ' זיוה שמיר