Les Deux Bonnes Soeurs / Charles Baudelaire

Les Deux Bonnes Soeurs

Charles Baudelaire

La Débauche et la Mort sont deux aimables filles, Prodigues de baisers et riches de santé, Dont le flanc toujours vierge et drapé de guenilles Sous l'éternel labeur n'a jamais enfanté.

Au poète sinistre, ennemi des familles, Favori de l'enfer, courtisan mal renté, Tombeaux et lupanars montrent sous leurs charmilles Un lit que le remords n'a jamais fréquenté.

Et la bière et l'alcôve en blasphèmes fécondes Nous offrent tour à tour, comme deux bonnes soeurs, De terribles plaisirs et d'affreuses douceurs.

Quand veux-tu m'enterrer, Débauche aux bras immondes? O Mort, quand viendras-tu, sa rivale en attraits, Sur ses myrtes infects enter tes noirs cyprès?

שתי האחיות הטובות / שארל בודלר

הוֹלְלוּת וּמִיתָה, אֲחָיוֹת כְּלִילוֹת חֵן, חֲבִיבוֹת,

מְפַזְּרוֹת נְשִׁיקוֹת לְכָל עֵבֶר, שׁוֹפְעוֹת מַחֲמַדִּים

לְעוֹלָם תִּשָּׁאַרְנָה בְּתוּלוֹת וְלָעַד בִּסְחָבוֹת

מִתְהַפְּכוֹת בְּצִירִים לְאֵין קֵץ, אַךְ לְלֹא יְלָדִים.

הַפַּיְטָן הַזּוֹעֵם, הוּא דִּרְאוֹן בָּתֵּי אָב וּשְׁאֵרִים

חֲבִיבָן שֶׁל בְּנוֹת שַׁחַת וּשְׁאוֹל וְעוֹגֵב דַּל-מָמוֹן,

שֶׁמִּתַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן, בֵּין קֻבּוֹת וּקְבָרִים

יוֹבִילוּהוּ לִיצוּעַ שֶׁבּוֹ לַמּוּסָר אֵין הֶגְמוֹן.

וְהַשְּׁתַּיִם, כְּזוּג אֲחָיוֹת שֶׁכֻּלּוֹ חֵן וָבֹר

מַצִּיעוֹת כּוּךְ זְנוּנִים, כּוֹס שֵׁכָר וְחֶרְפַּת גִּדּוּפִים

עִנּוּגִים מַבְעִיתִים בְּחֵיקָן וְאֵימַת נַאֲפוּפִים.

הוֹלְלוּת חֲבִיבָה, אֵימָתַי תִּשָּׂאִינִי אֶל בּוֹר

וּמִיתָה, יְרִיבָה מַקְסִימָה, הֲתָסוּרִי אֵלַי לְהַכְלִיא

בְּאוּשֵׁי הֲדַסִּים וַעֲצֵי בְרוֹשׁ שְׁחוֹרֵי עַלְעַלִּים?

תרגום: זיוה שמיר